ומה אם גורם זר ישתלט על נובל אנרג'י?

המתווה מכניס "יציבות", החלטה ממשלתית ולפיה 10 שנים לפחות לא יהיה אפשר להכניס שינויים בהסכם, בחקיקה, בתקנות ובמיסוי הנוגעים לתחום הגז והנפט. תאגידי הגז דרשו זאת בטענה שה"יציבות" תאפשר להם להשקיע את הכספים הדרושים להרחבת שדה תמר ולפיתוח שדה לוויתן. במקום לזרוק אותם מהחדר, הממשלה נכנעה לדרישה זו, מכיוון שראשיה פונדמנטליסטים ניאו-ליברלים המאמינים בשוק החופשי ממעורבות ממשלתית.

הסעיף הזה נוגע לאושיות קיום המדינה כמדינת חוק דמוקרטית. אם יאושר, הממשלה תגביל למעשה את יכולתה של הכנסת לחוקק חוקים ותקנות. היא תשחק את זכותה הבסיסית של המדינה לחוקק חוקים.תאגידי הגז יקבלו זכות וטו על מדיניות ציבורית לאומית.

בנושא זה כתב פרופ’ ברק מדינה: "הממשלה אינה מוסמכת לכבול את כוחה של הכנסת… וגם הכנסת אינה מוסמכת לכבול את סמכות החקיקה שלה בעתיד, שלא במסגרת חוק יסוד".

כל גוף עסקי בכל מדינה מקבל על עצמו סיכון של אי ודאות רגולטורית. אין אפשרות למנוע סיכונים כאלה, זו הדמוקרטיה.  בעולם הנאור אין "ודאות רגולטורית".

בריטניה ונורבגיה שינו את חוקי המס והרגולציה לאחר גילוי הגז והנפט בים הצפוני, והמשיכו ושינו את החוקים הרלוונטיים כמה פעמים ב-40 השנים האחרונות. בריטניה שינתה את חוקי הנפט כמעט כל שנתיים.

קנדה ביטלה בסוף 2006 את הפטור ממס לתאגידים הדומים לשותפויות הגז בארץ, והחילה עליהם חבות מס כמו על חברות אחרות בשיעור המרבי – 31 אחוזים וחצי. אלסקה הגדילה את חלקה בהכנסות ושינתה את תנאי החוזים, כך שתקבל נתח גדול יותר בהכנסות עם עליית מחירי הנפט והגז (להרחבה ראו מאמרי).

פרופ' דני גוטוויין מסביר למה חייבים להלאים את הגז

***

במאגר תמר יש עתודות גז מוכחות בנפח של כ-200 BCM (מיליארד מטר מעוקב), שההסתברות להפיקן היא 90 אחוזים; או בנפח של כ-280 BCM שההסתברות להפיקן היא 50 אחוזים. אלו יספיקו למדינה ל-15-25 שנים, מתחילת אפריל 2013.

המתווה מציע לאפשר ייצוא הגז ממאגר תמר עוד לפני חיבור לווייתן לחוף, בניגוד לקביעה הממשלתית "כי יש להבטיחלטובת המשק המקומי, כמות של 540BCM גז טבעי". משמעותה כי תמר הוא מאגר אסטרטגי, שאין לייצא ממנו גז עד לפיתוח מאגר גדול נוסף.

מדובר על ייצוא גז לתאגיד יוניון פנוסה, שיביא להגדלת הביקוש מתמר ב-4.5 BCM לשנה, כ-50 אחוזים מהביקוש הנוכחי. וביחד, קרוב מאוד לתפוקה המוגדלת המתוכננת של תמר, 16 BCM לשנה. 

במקביל, זמן גמר פיתוח מאגר לוויתן יידחה בשנתיים, ליולי 2019. כל דחייה או תקלה בהרחבה של תמר עלולה להביא למחסור בגז לצורכי השוק הישראלי.

מתן אפשרות לייצוא מתמר לפני שלוויתן מפותח ומסוגל לספק גז לארץ, פוגעת קשות ביתירות ובבטיחות האנרגטית של ישראל. לא רק שלא תהיה יתירות, אלא עלול להיות מחסור. אנו עומדים להביא עלינו מחסור בגז דוגמת זה שבמצרים.

***

המתווה לא יוריד את מחירי הגז, ולא תהיה תחרות בין תאגידי הגז.

נובל אנרג'י ובטיחות אנרגטית. לפי נתוני נובל אנרג'י בדו"חות לשנת 2014, ישראל  מהווה 47 אחוזים מהשווי של כלל תזרימי המזומנים של נובל. אלא שזה מבוסס על השלג דאשתקד, על מחירי הנפט מלפני שנה. ברמות מחירי הנפט והגז הנוכחיים ואלה הצפויים בשנים הקרובות, חלקה של תמר בתזרים המזומנים של נובל בשנים הבאות יגיע לכ-55 אחוזים.

המשמעות היא שלא רק שלנובל אנרג'י יש תלות אדירה בשדה הגז תמר, אלא שבתנאי השוק הנוכחיים היא לא תשרוד בלי ההכנסות מישראל. נובל לא יכולה להרשות לעצמה לעזוב את ישראל. ישראל, לעומת זאת, תשרוד בלי נובל כפי שעברה את הפסקת אספקת הגז ממצרים.

הירידה של כ-50 אחוזים במחירי הנפט בשנה האחרונה חתכה את שוויה של נובל אנרג'י ב-50 אחוזים בתוך כשנה לערך שוק של כ-16 מיליארד דולר. הירידה בערך השוק של נובל אנרג'י מסכנת להערכתי את הבטיחות האנרגטית של ישראל. זו סכנה שחוות הדעת של המטה לביטחון לאומי ואחרים התעלמו ממנה לחלוטין: אפשרות של השתלטות של גורם זר, עוין או לא, על נובל אנרג'י.

איתן אבריאל הציע שמדינת ישראל תשתלט על נובל אנרג'י. זה רעיון מעניין, המחייב התייחסות ובדיקה רצינית של האפשרות שהמדינה תרכוש חלק נכבד ממניות נובל אנרג'י בבורסה, במטרה להפוך אותה לחברת בת ממשלתית ישראלית. כך תהיה לישראל בעלות חלקית בחברת נפט כמו שלנורבגיה יש בסטאטאויל.

במחירי השוק הנוכחיים יידרשו כ-6 מיליארד דולר לרכישת 25 אחוזים ממניות נובל אנרג'י, סכום שנמצא ברזרבות המט"ח בבנק ישראל וניתן להשתמש בו בחקיקה מתאימה.

אבריאל מנה תשע סיבות להצדקת פעולה זו. אוסיף סיבה עשירית: מניעת השתלטות של גורם זר על נובל אנרג'י. חברות השקעות sovereign fund– כמו חברת ההשקעות הסעודית, או של קטאר, או אבו-דאבי או כווית, או גזפרום וחברות דומות – יכולות לממש השתלטות כזאת ישירות, או דרך תאגידי ביניים כמו קרנות גידור. לחברות ההשקעה האלה יש המשאבים הנדרשים, וניתן לבצע מהלך זה בקלות יחסית.

ישראל עלולה למצוא את עצמה מהיום למחר במצב שבו גוף שאינו ידידותי לישראל שולט על משאבי הגז של המדינה. חשוב לפעול, ויפה שעה אחת קודם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר.