אנחנו במקום הכי חם נמנעות מלארח חברי כנסת (מכל קצות הקשת הפוליטית), אולם הפעם חרגנו ממנהגנו בשל בקיאותה של ח"כ סבטלובה בפרטי הפרשה ובפוליטיקה הרחבה שמאחוריה
***
פתאום קם אדם בבוקר, שותה קפה, יוצא מביתו ומגלה שהוא בעצם מרגל מסוכן שעתיד לבלות עשרות שנים בכלא באזרבייג'ן. האדם הזה הוא במקרה אזרח ישראלי בשם אלכסנדר לפשין, שעלה ארצה בתחילת שנות התשעים מרוסיה, שירת כאן בצבא ובחר בקריירה אקזוטית של מטייל מקצועי שמסתובב ברחבי העולם ומתאר את חוויותיו מהטיול והתרשמות מהמדינה בבלוג שלו.
עוד באותו נושא:
- שלושה דרכונים והתרברבות בבלוג: כך נעצר והוסגר הבלוגר אלכסנדר לפשין
- איך מרגישה משפחה שמבינה שהבן הנעדר שלה הוא לא הבן של כולם?
- מהמחשב הביתי לחקירת שב"כ – המדריך המלא
יצא לי לקרוא את רשימותיו של לפשין ממדינות רחוקות באפריקה, במזרח התיכון, באסיה ובמקומות אחרים, וגם פגשתי פעם בירושלים אותו ואת זוגתו יקטרינה. אלכסנדר הוא בעל לשון חדה ועין ביקורתית, שאמנם מעולם לא הגדיר עצמו עיתונאי, אבל למעשה שימש ככזה: הוא לא רק מתאר את המראות ואת הנופים המהממים, אלא גם מפרסם תמונות של עוני מחפיר, חושף שחיתויות ובעיקר לא מייפה את המציאות.
המקומות בהם ביקר לפשין מסומנים בירוק
בין חופש התנועה לחופש ההסגרה
בשנת 2012 לפשין נכנס לחבל נאגורני-קרבאך, המצוי במחלוקת בין ארמניה לאזרבייג'ן. מי שנוהג כך אוטומטית נכנס ל"רשימה שחורה" בבאקו – ברשימה הזאת נמצאים גם מספר שרי חוץ מהאיחוד האירופי והזמרת הספרדיה מונסרט קבלייה. גם אלכסנדר לפשין נכנס לרשימה הזאת, אך כעבור ארבע שנים חזר לאזרבייג'ן – הפעם בדרכון אחר, אוקראיני, שם שמו היה כתוב בצורה שונה. משחזר מאזרבייג'ן, פרסם סדרה של פוסטים ביקורתיים על מה שראה שם. זה, כנראה גדש את הסאה של השלטונות בבאקו שכבר שמו אותו על הכוונת.
כמה חודשים אחר כך, בעת שביקר לפשין בבלארוס, הוא נעצר ונזרק לחודשיים לבית מעצר במינסק, כי אזרבייג'ן דרשה מבלארוס את הסגרתו של הבלוגר הסורר. בבאקו נפתח נגדו תיק שכולל סעיפים קשים ומקוממים כגון קשירת קשר עם ארגון פשע ופגיעה בביטחון המדינה. השבוע אלכסנדר הוסגר במהלך בהול לבאקו, ותמונותיו כשהוא אזוק ומובל למטוס על ידי חמישה חמושים רעולי פנים הופצו באינטרנט.
דיווח על הסגרתו של לפשין בטלוויזיה האזרית
אם ההליך המשפטי נגדו יסתיים בהרשעה, עלול לפשין להיכנס לבית הכלא באזרבייג'אן לשנים רבות בגלל שטייל בחבל נאגורני-קראבאך, וכתב פוסט ביקורתי כנגד המשטר. אפשר לדמות את המצב הזה לביקור של תייר פלוני ברמת הגולן והמשך הסגרתו לסוריה על ידי מדינה שלישית, נגיד זמביה או איסלנד.
הבן של כולנו מול הבן של אמא שלו
מהיום הראשון שאלכסנדר נעצר אני מלווה את משפחתו ונמצאת בקשר עם משרד החוץ ועם גורמים בחו"ל שעשויים לסייע בעניין שחרורו. הרבה אנשים טובים התגייסו בינתיים למאבק אונליין, הרימו טלפונים לשגרירויות וכתבו מכתבים, פניות ועצומות בדרישה לשחרורו. משרד החוץ דאג לביקור של הקונסולית הישראלית אצל לפשין כשהיה בבלארוס, והשגריר שלנו בבאקו כבר מטפל בביקור אצלו במקום מעצרו – מן מחנה מעצר לאסירים פוליטיים לא רחוק מהבירה האזרית.
בעניין הספיקו להתבטא בכירי הבית הלבן, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ובכירים אחרים מהעולם. מי ששומר על שתיקה רועמת זה ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן, למרות שנתניהו ביקר בבאקו רק לפני כחודשיים, ולליברמן היכרות קרובה – אם לא אינטימית – עם ההנהגה המקומית.
הפגנה של "המועצה הארצית הארמנית" מול שגרירות בלארוס בוושינגטון. צילום: ARMENIAN NATIONAL COMMITTEE
יש אבות ואימהות שראש הממשלה מתקשר לחזק אותם, ויש כאלה – כמו משפחת מנגיסטו באשקלון ומשפחת לפשין בחיפה – שאינן זוכות אפילו לשבריר של אותו יחס מפרגן וחם. פניתי לראש הממשלה במכתב בהול לפני כשבוע ודרשתי את התערבותו במתחרש. אז עוד אפשר היה למנוע את ההסגרה המבישה הזאת. קראתי גם לליברמן לפעול למען שחרורו של אלכסנדר, שעלול לשלם בחירותו ואפילו בחייו על ביקור באזור שאלפי תיירים מגיעים אליו בכל שנה, ועל פוסט נוקב ברשתות החברתיות.
ממעקים קראתיך
מדינת ישראל, שידועה לטובה בעולם כמי שלא מפקירה את חייליה ואת אזרחיה, התערבה בעבר למען אנשים הרבה פחות תמימים מאלכסנדר לפשין. ישראלים שביצעו פשעים, ואף פשעים חמורים – סחרו בסמים, שיחדו ומעלו בכספים זכו להתערבות והגנה של הדרגים הגבוהים ביותר. כך קרה במקרה של אלחנן טננבאום שנתפס על ידי חיזבאללה, כך קרה גם לאנשי העסקים רוני פוקס וזאב פרנקל שנעצרו בגאורגיה ואף הורשעו ב"מתן שוחד לדמות ציבורית". אבל הם היו צברים ואנשי עסקים.
לא רק מתאר את המראות ואת הנופים המהממים. לפשין, צילום מתוך הבלוג
המקרה של אלכסנדר לפשין הוא אחר. מדובר בבלוגר, לא באיש עסקים. הוא לא צבר, אלא עולה שבא לארץ עם המשפחה המצומצמת מרוסיה, ואף העז להביע בזמנו ביקורת על מדיניות של ממשלת ישראל בנוגע לבעיה הפלסטינית, טיפול בתיירים זרים בנתב"ג ועוד. בגלל זה, לא מעט ישראלים סבורים שאין שום צורך לעזור לו ולהתערב למענו.
אותם ישראלים גם חושבים שזה בסדר שאזרח ישראלי אחר בשם אברה מנגיסטו יושב כבר כמעט 900 יום בכלא של חמאס בעזה, ובמהלך כל התקופה הזאת ראש הממשלה לא מצא לנכון להרים טלפון למשפחה הדואבת. הוא הרי נכנס לשם מרצונו החופשי.
אני מאמינה בכל ליבי בכך שמדינת ישראל חייבת לפעול למען זכויות אזרחיה שנקלעים למצב בעייתי בחוץ לארץ, במיוחד כאשר מתנהל נגדם הליך פוליטי שנוגד את אמונתנו בחופש הביטוי וחופש התנועה, ופוגע בזכותו של בן-אדם להביע את דעותיו. על נתניהו וליברמן מוטלת אחריות לגורלו של אלכסנדר לפשין. הם חייבים להתערב באופן מיידי, להגיע לפתרון שיספק את שני הצדדים בלי לפגוע בכבוד הלאומי של האזרים ובלי לסכן את חייו של האזרח הישראלי שכעת כלוא שם.
לפשין בבית הדין במינסק, טרם הסגרתו לאזרבייג'ן. צילום: RFE/RL
אני ראיתי את מכתב ההתנצלות בפני הנשיא האזרי אילהאם אלייב שאלכנסדר לפשין חתום עליו. כולי תקווה שתחנוניו של אלכסנדר – איש שמעולם לא פחד להביע את דעתו, גם כשלא הייתה פופולרית – ייקלטו באזני מי שיכול לפעול ולפתור את התסבוכת הבינלאומית שנוצרה.
אזרבייג'ן היא מדינה ידידותית לישראל – לא מדובר בחזיבאללה או בחמאס, אלא במדינה שיש אתה יחסים תקינים ואף חמים, מסחר ענף – בין היתר בנשק בסכומי עתק – ואין סיבה שלא יימצא פתרון הולם. כולי תקווה שאינטרסים צרים לא יימנעו מאלה האוחזים בהגה להציל את חייו של אזרח ישראלי.