על במה אחת, בצהרי יום שישי אחד, לפני קהל של מאות אנשים, נאספו כ-30 מטובי אנשינו (נו על מי אנחנו עובדים, כל אנשינו שהיו פנויים באותו יום) כדי לספר, לחשוף, לשיר, להצחיק, לצער, לרגש ולהביך.
ביקשנו מהם לענות על 8 שאלות. כל אחד מהם סיפר את הסיפור שלו, וביחד קם לתחייה על הבמה סיפורו של המקום. מה עשינו כאן עד היום, למה, ובעיקר שרטוט והצהרת כוונות של המשך הדרך.
היום אנחנו מתחילים לעבד את החומרים ולהעלות את הקטעים שצולמו בוידאו. יש פה דברים בלתי נשכחים, ורגעים שגם אנחנו לא מאמינים שקרו. ייקח זמן עד שהכל יהיה באתר, אבל נעדכן על כל תוספת ובסופו של דבר תרגישו כמעט כאילו הייתם שם איתנו. כמעט.
אנחנו מזמינות אתכן לגלול ולהנות אבל אפשר גם לקפוץ ישר לקטע שבא לכם לראות:
- דברי פתיחה של חיים הר-זהב
- קטע סטנדאפ של ענבל וולף
- מה המקום הכי חם בגיהנום שלך? צפריר בשן, נועה זלוטניק, דנה דורון, יואל הרצברג, נועה בורשטיין-חדד, רונית צח, שלומית הברון, חיים הר-זהב, ליוי וינטר, אירית דולב, עינת פישביין
- קטע סטנדאפ של יואב רבינוביץ
- אמת? מה זו אמת? אביגדור פלדמן בשיחה עם ארי רמז
- "חבייתאכ" בביצוע רילי ווילו
- מה זה אומר להיות "אחר" במקום הזה? אפרת ירדאי, דנה דימנט, דוויט רמוז, יעל מזרחי, רילי ווילו, מוטסים עלי, אביגייל ביטון
- אז למה אין לכם כותב ערבי? עלי ואקד
- למה צריך דמיון במציאות כל כך מטורפת? בועז לביא, עוזי וייל ומאיה הפנר בשיחה עם חיים הר-זהב
- שמענו שאתם תומכים בעבודה מאורגנת. השתגעתם? דני גוטוויין
״חיימון, אתה יודע שאתה בעייתי״, הוא אמר לי, ״אף הנהלה לא תרצה שתבוא לעשות לה בלאגן של ועדים״ – דברי פתיחה של חיים הר-זהב
1. למה עיתונות לא יכולה להיות נייטראלית?
יש תשובה. תשובה מעולה. היא תעלה בקרוב…
הסטנדאפיסטית ענבל וולף מגישה: כתב אישום על סחיטה, מרמה והפרת אמונים בגולות
2. מה המקום הכי חם בגיהנום שלך?
עד שיעבור שם האנתרופולוג או העיתונאי הבא, וייקח גם הוא חלק במחזה המרושע, הנלעג והעצוב הזה – צפריר בשן
הוא אמר שאני לא חייבת לשלוח תמונה בפנים גלויות אבל חיוך יהיה מיליון דולר – נועה זלוטניק
כשאנחנו מתים המולקולות שלנו חוזרות לאדמה וכולנו נהיים קרקע פוריה לאשכנזי ולספרדי, לעני ולעשיר, לערבי וליהודי, לפליט ולטייקון, שיבואו אחרינו – דנה דורון
המקום הכי חם בגיהנום זה גבר מנומס עם ילד חמוד על הידיים שטוען שלא לציטוט שהוא ישן טוב מאד בלילה – יואל הרצברג
יש מקום שבו אנשים לא מתקשרים 100 כשהם במצוקה, רק להיפך: הם מתפללים שהמשטרה לא תתערב – נועה בורשטיין-חדד
כשאתה לא יודע שזה לא רק אתה שם שנדפק, אתה לא יכול להתאחד עם האחרים שנדפקו. אתה מתבייש. אתה הלוזר – רונית צח
דברים כאלה קורים רק לילדות רעות שמבקשות את זה – שלומית הברון
ספק אם מישהו היה מאמין "לאתיופים המתפרעים האלה" שהם קורבן לאלימות וברוטאליות קשה מצד משטרה, אלמלא היה ביניהם אדם לבן שיכתוב על זה- חיים הר-זהב
אל הגן הזה מגיעים כל יום מעל ל-50 ילדים בגילאים של שלושה חודשים עד שמונה. שנים, כן? – ליוי וינטר
הרגע שבו אני צריכה להוריד מסך כדי להגן על עצמי מפני הזעזוע – אירית דולב
הבנתי שמיליונים ימשיכו לרעוב, לחיות ולמות בכל העולם, ואני לא אוכל לעשות שום דבר בנוגע לזה – עינת פישביין
קליל אה? בואו נתקדם:
הסטנדאפיסט יואב רבינוביץ: אני בן להורים מהמעמד הבינוני, דור שלישי לשואה, גדלתי ברעננה או בנס ציונה. הוסללתי
אביגדור פלדמן בשיחה עם ארי רמז: אין כמו המשפט כדי לדרוס את המציאות. בית המשפט הוא חותמת גומי למציאות שהוא זימן
חבייתאכ של פיירוז בביצוע רילי ווילו, בנדיקט בינדוולד ואייל הלר:
4. מה זה אומר להיות "אחר" במקום הזה?
לא ביקשתי להיות אחרת. הדיבור הזה על הצבע שלי הופך אותי לאחרת בכוח – אפרת ירדאי
מזלכם שהפנס מסנוור, אני לא אוכל לראות שכולכם ערומים. הי, קוראים לי דנה ואני המגיפה של המאה ה-21 – דנה דימנט
יש לי מנוי לתל אופן של תל אביב, אבל מעל עשר פעמים עובדי עירייה רדפו אחרי כי חשבו שגנבתי אותם – דוויט רמוז
להיות אישה חרדית, זה כל הזמן להתנצל. אני מתנצלת על 11 ילדיי שהמיטו אסון על הכלכלה הישראלית שערערו לכם את הדמוגרפיה – יעל מזרחי
המלאכים והסבל רוב הזמן ישנים. ד"ר ק', הכדורים ואני – ערים – רילי ווילו
עם כל האהבה שלי, אני לא יכול להיות פה חלק מהחברה, אפילו אם אני רוצה – מוטסים עלי
יודעים מי אני? אתם מכירים אותי, אני אחת ולא אחרת: אני הישראלית המכוערת – אביגייל ביטון
זה לא שאין לנו, פשוט…. טוב עלי ואקד יסביר
6. למה צריך דמיון במציאות כל כך מטורפת?
וכמה אתם משלמים כדי שיפרסמו את הטורים שלכם? שיחה קצרה, נדירה וקורעת עם עוזי וייל, מאיה הפנר ובועז לביא, בהנחיית חיים הר-זהב
7. אתם באמת מאמינים בעבודה מאורגנת?
באופן אישי, הגיהנום שלי זה השמאל הישראלי- דני גוטוויין
8. אומרים שלגיהנום יש שבעה מדורים. לחתולה יש תשע נשמות. מה הלאה?
ממשיכים. בדיוק אותו דבר. מדור מדור, נשמה נשמה, גם בנקודה הבלתי אפשרית אליה הגענו, עד שנעשה כאן שינוי אמיתי ונוכל להמשיך לספר את הסיפור של המקום הזה, ושל האנשים שחיים בו
9. סליחה, למה לא נותנים לקהל לשאול שאלות?
אירית ועינת לא עונות לשאלות. לפחות לא למה ששאלו אותן
צילום וידאו: אבי פישביין
