הלקוחות שנכנסו בצהרים לקפה נואר ברחוב אחד העם בתל אביב לא יכלו להבחין בדבר. בעבורם, הטעם של השניצל הדקיק המוגש עם פירה (למתעניינים: 57 שקלים בתפריט הצהרים, 67 שקלים בתפריט הערב) היה כמו בכל יום אחר. האוכל הוגש חם וטעים והמלצרים היו אדיבים, כרגיל. לו היו הלקוחות שואלים את המלצרים לשלומם, סביר להניח שהם היו עונים שהכל בסדר. אבל זה לא ממש נכון, כי לא הכל בסדר.
בקפה נואר יש סכסוך עבודה.
לפני חצי שנה בדיוק, ב-22/2, קיבלה הנהלת קפה נואר מכתב מהסתדרות הנוער העובד שהודיע לה כי עובדי המסעדה – מלצרים, טבחים, מארחות, שוטפי כלים, ברמנים – חתמו על טפסי הצטרפות להסתדרות והקימו ועד יציג. זו הפעם הראשונה שבה מוקם ועד כזה במסעדה: ענף המסעדנות הוא ענף דינמי שרוב המועסקים בו לא מנסים לבנות קריירה אלא רק רוצים להתפרנס בזמן הלימודים.
"גם בקפה נואר יש את האנשים האלה שבאים, עובדים קצת והולכים, אבל רוב האנשים נשארים בקפה נואר כי זה פשוט מקום טוב לעבוד בו ואוהבים את קפה נואר", אומר דורי מייקון, מלצר במקום וחבר ועד העובדים. "יש בקפה נואר גם אנשים שעובדים 15 שנים כמו כמה מהטבחים, ומהצד השני יש מארחות שמתחלפות בתדירות גבוהה יותר. יש גם וגם. במלצרים זה קצת יותר מתחלף אבל יש אצלנו גם מלצרים שעובדים 3 ו-4 שנים וברמנים שעובדים 7 שנים".
בפעם שעברה ההנהלה נאלצה להכיר בהתאגדות, למרות שניסתה להימנע מכך. הפגנת עובדים מול קפה נואר, 22.3.17
הטבחים ועובדי הניקיון מקבלים את משכורתם ישירות מהמסעדה, אולם שכרם של המלצרים נגזר מהטיפים. מייקון מספר כי אם הטיפים היו נמוכים המסעדה "משלימה" את השכר לשכר מינימום, אולם על פי רוב – ובעיקר כי מדובר במקום שאינו זול במיוחד – קופת הטיפים מספיקה גם בלי צורך בהשלמה כזאת. הרעיון להתאגד ולשנות מהיסוד את תנאי ההעסקה של המלצרים ושל שאר העובדים עלה לאחר שהמלצרים קיבלו הודעת סמס מההנהלה ולפיה אחד מהם יצטרך לעזור במטבח בכל משמרת, ובשל כך לא יהיה זכאי להיות חלק מקופת הטיפים של אותו היום.
"בסופו של דבר השכר שלי הוא הטיפ. אם לא יהיו לקוחות אני לא מקבל שכר. זה המצב בארץ כרגע, לא רק בקפה נואר", אומר מייקון. "אני לא יכול לדעת מראש מה השכר החודשי שלי. כל מה שקשור בטיפים הוא מאוד מאוד אפור. יש רק פסיקות של בית הדין לעבודה ואין באמת חוקים ברורים סביב הדבר הזה, וברגע שהודעת הסמס הזאת התקבלה זה היה הסימן בשבילנו להתאגד – הבנו שזאת הדרך להשיג דברים בעולם העבודה".
שניים מחברי הוועד הם בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד והם פנו לחבריהם מהתנועה בבקשה שיעזרו להם לאגד את מקום העבודה. ארבעים מתוך שישים העובדים חתמו ביום אחד על טפסי הצטרפות, פי שניים יותר משליש העובדים הדרוש כדי להקים ועד יציג, ואז נשלח המכתב להנהלה.
בהתחלה סירבה ההנהלה להכיר בהתארגנות העובדים ובוועד שהקימו, והעובדים יצאו לשורת צעדי מחאה. ורד גרנסקי, רכזת התאגדות עובדים בהסתדרות הנוער העובד, אומרת כי כבר מראשית הדרך היה ברור שלהנהלה קשה מאוד לבלוע את הגלולה של ועד עובדים בקפה נואר. "עשינו הסברה ללקוחות ומשמרת מחאה מול המסעדה. תוך כדי זה העובדים המשיכו לקרוא ללקוחות להגיע למסעדה, אבל גם המשיכו לשאול את ההנהלה מדוע לא ניתן להגיע כבר להסכם קיבוצי. זה נשא פירות – לקוחות באו ושאלו והתעניינו, ועד היום הלקוחות שואלים את המלצרים מה קורה ואיך ההסכם מתקדם ושואלים את המנהלים למה אין הסכם". תמונות המחאה שהופצו ברשתות החברתיות הזיקו לתדמיתו המוקפדת של קפה נואר וההנהלה נאלצה להכיר בוועד העובדים.
חברי ועד העובדים בקפה נואר. מימין: עדי טחורש, אוריאל לפידוס, ליאור להב, דורי מייקון
הפרד ומשול
דרישת היסוד של ועד העובדים היא לשיפור התנאים הסוציאליים, בדגש על הפרשות לפנסיה וימי מחלה וחופשה. המשא ומתן הנמשך כבר כמה חודשים מתנהל בעצלתיים, ולמרות בקשות מצד העובדים למו"מ אינטנסיבי שיביא להסכם, ההנהלה מסכימה לשבת איתם רק אחת לכמה שבועות. בין לבין, טוענים בוועד של קפה נואר, ניסתה ההנהלה לפרק את התמיכה בוועד העובדים. "הם ניסו מאוד לבודד את המלצרים ואת ועד הפעולה, והיו ניסיונות לפגיעה בהתארגנות" אומר מייקון. "היו מנהלים שדיברו עם עובדים שיבטלו את החתימה שלהם להצטרפות להסתדרות והיו גם כמה שהורידו חתימה בגלל זה. ההנהלה שלחה גם את שף המסעדה לדבר איתי על למה בכלל צריך ועד. זה כל הזמן היה ברקע".
לישיבת המשא ומתן לפני שבועיים הגיעה ההנהלה עם הצעה חדשה: המלצרים, שמקרבם מגיעים רוב חברי ועד העובדים, יוותרו על 15 שקלים לשעה כדי לממן את שיפור תנאי ההעסקה לטבחים, לשוטפי הכלים ולשאר העובדים. מייקון וחבריו לא יכלו להסכים לתנאי הזה. "הם רוצים להפחית למלצרים כ-1500 שקלים מהמשכורת החודשית. אנחנו מאוד לא רוצים להגיע לצעדים ארגוניים, אבל אם לא תהיה לנו ברירה נפעיל צעדים כאלה. אנחנו רוצים שההנהלה פשוט תחזור לשולחן המו"מ. בהסכם יש שיפורים לתנאי ההעסקה הנוכחיים, אבל זה לא לגיטימי להוריד למחלקה אחת כדי לתת לאחרות. זה מעין "הפרד ומשול" כזה. הם רוצים שבמקום שהכסף יבוא מההנהלה, שיבוא מהעובדים".
"ההסכם הזה יכול היה להיסגר כבר לדעתנו אם היינו נהנים משיתוף פעולה", אומרת גרנסקי. "בהתחלה הייתה הצעה שלא תהיה השקעה כספית כלשהי בשיפור תנאי העובדים מצד מקום העבודה, וההצעה השנייה הייתה שהמלצרים יפרישו מכיסם כדי להעלות שכר לשאר העובדים. אני חושבת שפה ההנהלה טועה לחשוב שבגלל שזה תחום דינמי של מלצרים אפשר שמישהו אחר יממן את שיפור התנאים, או שהם חושבים שאם הולכים למקצה שיפורים בתנאי ההעסקה – שגם ההנהלה מבינה שהוא דרוש – אז צריך שהמלצרים יממנו אותו. זה לגמרי לא סביר בעינינו וזה דבר שלא מקובל בשום מקום בשוק העבודה".
גרנסקי מספרת כי בעקבות התאגדות המלצרים בקפה נואר פנו להסתדרות הנוער העובד גם מלצרים ממסעדות אחרות בבקשה להתאגד, ושיתכן כי נשמע בקרוב על מסעדות נוספות בהן מוקם ועד, אחרי שגם כמה רשתות מזון התאגדו. "הרבה פעמים קשה לאגד את המקומות האלה כי העובדים מעדיפים להמשיך הלאה למקום העבודה הבא כשהם מבינים שמדובר במקום עבודה שפוגע בזכויות שלהם, וכי יותר קל להם לתבוע בדיעבד מאשר להיאבק למענם ולמען חבריהם במסגרת ועד עובדים. אנחנו יודעים שעל כל תביעת פרט יש עובד אחר שלא תבע את זכויותיו ולכן כהסתדרות פיתחנו כלים שמאפשרים לנו לעזור לעובדים שצריכים את העזרה דרך הנגשת המידע".
קפה נואר. השניצל מצוין, תנאי ההעסקה? פחות
בהסתדרות הנוער העובד אומרים שלמרות היכולת לסייע ברמת הפרט, אין תחליף להתאגדות – למאבק מאורגן למען תנאי ההעסקה. "הקמנו ועדים במקומות עם תחלופת עובדים גבוהה הרבה יותר כמו בורגראנץ' ופיצה האט", גרנסקי מספרת. "באותם מקרים זה עמד על כך שברגע נתון היו בכמה סניפים מרכזיים הרבה עובדים שרצו בהתאגדות והנהלות ששיתפו פעולה, וזאת הדרך ולמרות שהוועד מתחלף כל שנה זה עובד. אין ספק שלאגד מקומות כאלה זה הרבה יותר קשה". למרות ההצלחות ישנם מקומות בתעשיית המזון שבהם ההתאגדות נשברה על ידי ההנהלה כמו במקדונלדס, שגררה את העובדים למאבק ממושך, ולאור תחלופת העובדים הגבוהה ההתאגדות איבדה תנופה וגוועה.
"למסעדות ולרשתות האלה יש שם ציבורי בין אם זה מקום יוקרתי בין אם זו רשת של מזון מהיר", אומרת גרנסקי, "והם צריכים לתת דין וחשבון לציבור על היחס שלהם כלפי העובדים. אנחנו מנסים להגיע למצב הזה, למודעות של הציבור, ובמקביל אנחנו מנסים לעשות אכיפה של חוקי העבודה ודורשים ממעסיק מנצל – ומנצל זה גם מי שלא נותן להתאגד – לתת דין וחשבון מול הלקוחות שלו".
בוועד קפה נואר מקווים שההנהלה תשוב לשולחן המשא ומתן בשבועיים שנותרו עד הפעלת סכסוך העבודה, ואומרים כי הם לא רוצים להגיע למצב של צעדים ארגוניים או השבתות. העובדים אומרים כי אפשר בהחלט להגיע להסכם, כזה שיאפשר לסועדים להמשיך להגיע למקום, לאכול שניצל ב-57 שקלים, וליהנות משירות אדיב.
תגובת הנהלת קפה נואר תפורסם עם קבלתה.
