כת מאמיני השוק החופשי אינם מבינים מדוע בכלל יש צורך בשכר מינימום. האם יש מחיר מינימום לתפוח? השכר, כמו כל מחיר אחר בשוק, אמור להיקבע כתוצאה ממנגנון השוק, אך האם מנגנון השוק אכן קובע את השכר בכל התפקידים? האם אכן קיים שוק מתפקד של שכר לכל השכבות?

מהם המרכיבים הדרושים ליצירת שוק מתפקד? נחזור אל התפוח החביב שלנו. אנו נרצה את התפוח האדום והעסיסי ביותר, במחיר הנמוך ביותר, ואילו המוכר ירצה למכור לנו את התפוח במחיר הגבוה ביותר האפשרי, בלי שנצא מהחנות במחאה ובלי התפוח. אין לנו מושג כמה צריך לעלות תפוח, הידע שלנו מתבסס על המחירים שראינו במקומות אחרים. זהו השוק המשוכלל: יש מוכר שרוצה לקבל כמה שיותר, יש קונה שרוצה לשלם כמה שפחות, ויש ידע על עסקאות דומות אחרות.

כמו התפוח גם שכרו של מתכנת מובייל נקבע כתוצאה ממנגנון שוק, לכן קיים סקר שכר. חברת היי-טק רוצה למשוך מתכנתי מובייל טעימים ונאים למראה, כמו התפוח. המטרה של החברה היא למצוא את מתכנת המובייל באיכות המתאימה לצורכי החברה, במחיר הנמוך ביותר שיותיר את המתכנת בחברה. המתכנת רוצה לקבל את השכר הגבוה ביותר. המרכיב של המידע נמצא בתוך סקר השכר המבהיר את שכרם של מתכנתים ברמת ניסיון וביצוע בשוק, לכן השוק הוא משוכלל.

אך האם קיים שוק משוכלל של שכר לכל התפקידים? באופן פרדוקסלי יש שתי שכבות של עיסוקים אשר בהן אני מסופק בנוגע לקיומו של שוק שכר משוכלל: השכבה הראשונה היא דווקא שכבת המנכ"לים בחברות ציבוריות רבות, בעיקר בחברות ציבוריות מתחום הפיננסים למשל – המרכיב החסר כדי להגיע לשוק משוכלל בשכבה זו הוא מרכיב החברה המעוניינת לשלם את השכר הנמוך ביותר.

כלומר, נניח שהדירקטוריון מתכנס לאשר את שכרו של חיימק'ה המנכ"ל. הדירקטורים הם בדרך כלל בכירים בחברות אחרות, או נציגים של גופים מוסדיים אשר גם להם יש מנכ"לים ששכרם יאושר בישיבת דירקטוריון. ביצועי החברה לא יושפעו באופן קיצוני מעוד שניים-שלושה מיליון שקלים שיוענקו לחיימק'ה שלנו. מכאן שאין לדירקטורים תמריץ ישיר לדאוג לשכר נמוך ככל האפשר למנכ"ל, הם דואגים יותר למחיר התפוח אצל הירקן.

הדבר נכון במיוחד כאשר אותם חברי דירקטוריון ישמחו לתת שכר גבוה למנכ"ל הנחמד שלנו, בעיקר משום שכתוצאה ישירה מכך, שכרם שלהם, במקום העבודה המרכזי שלהם, יעלה גם הוא, שכן אין זה הגון לקבל שכר נמוך מזה שכבר ניתן לחיימק'ה המנכ"ל החביב.

השכבה השנייה אשר בעניינה לא פועל שוק משוכלל – היא שכבת המשתכרים שכר מינימום בחברה. חברות לא ישתמשו בסקר שכר כדי למצוא את השכר המתאים לעובד בתחום הנקיון. הסיבה לכך פשוטה, תפקוד החברה לא יושפע באופן ישיר מאיכות עובד הניקיון, לכן אין אינטרס לחברה להשאיר עובד ניקיון ספציפי בחברה, מבחינתם העובד הוא מוצר בר החלפה.

כאשר חברה נדרשת להכשיר רתך לדוגמה, מיד קיימים התנאים ליצירת שוק. החברה מעוניינת שהרתך שהוכשר בהשקעה מסוימת, יישאר בחברה כדי שאפשר יהיה למצות את ההשקעה בו. אך כמובן קיימות חברות נוספות אשר רוצות רתכים שהוכשרו, והן ינסו למשוך את הרתך באמצעות הצעת שכר גבוהה יותר, לכן מתקיים שוק, וכמובן שנמצא שרתכים משתכרים יותר משכר מינימום.

אבל זה לא המקרה עם עובדי ניקיון, קופאים, ושאר עבודות אשר אינן דורשות השקעה כלשהי לשם הכשרה. לעובדים אלה אין הכלים לדאוג לעצמם לשכר גבוה יותר, על כן דרושה התערבות המדינה כדי לוודא שעובדים אלה יקבלו שכר הוגן.

איך אפשר לנצל את "שותפות" הגורל בין השכבות אשר אין להן שוק משוכלל של שכר? תודה ששאלתן, במקרה לגמרי יש לי הצעה. מאחר שאין מי שבאמת מעוניין להגביל את שכר המנכ"לים מצד אחד, ואין מי שמעוניין להתחרות על שירותי עובדי הניקיון מצד שני, אפשר ליצור שוק שבו נתנה את עליית השכר של הראשון, בהעלאת שכר באותה רמה גם לשכבה השנייה.

כלומר –  מנכ"ל בחברה ציבורית שיבקש מהדירקטוריון לאשר את העלאת שכרו ב-10 אחוזים לקראת השנה הבאה, ימצא עצמו מבקש אוטומטית העלאות גם את משכורתם של המקבלים שכר מינימום בחברתו ב-10 אחוזים. כך נייצר שוק. העלאת שכר למנכ"ל תתאפשר רק אם החברה תעמוד בתשלום גבוה יותר גם לעובדי השכבה הנמוכה בחברה. לפתע תהיה לדירקטורים סיבה לבדוק האם באמת צריך להעלות שכר למנכ"ל מצד אחד; ולמנכ"ל יהיה אינטרס לשלם יותר לעובדים המקבלים שכר מינימום בחברתו מצד שני. כמובן שבמצב כזה צריך להוסיף תנאי אשר יאסור את פיטוריהם של כל עובדי השכבה הנמוכה בחברה ללא סיבה, שכן כך אפשר יהיה לעקוף את התנאי.

אתם רואים, לפעמים גם סוציאליסטים יכולים לאהוב את מנגנון השוק.