לא מייצגים

ביום שני ערכו האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ופעילים לשינוי חברתי ברמלה כנס שאליו הוזמנו נציגי מפלגות שונות. עוד לפני הדברים שנאמרו בכנס עצמו, ההיענות ואי ההיענות להזמנה מעידות על התפיסה של נבחרי הציבור כלפי יוצאי אתיופיה.

כך, למשל, היו מפלגות שהציעו בתחילה לשלוח את המועמדים האתיופים: כולנו הציעו את אשר פנטהון (מקום 14), יש עתיד את פנינה תמנו שטה והגדילו לעשות הליכוד ומרצ: הראשונים הציעו לשלוח את המועמד האתיופי שלהם, שממוקם אי שם במקום ה-27 השמור לעולה, והאחרונים הציעו לשלוח את מהרטה ברוך, שכלל אינה מועמדת ברשימה אלא חברת מועצת העיר תל אביב מטעם המפלגה.

במפלגת כולנו הבינו מהר מאוד שההצעה לשלוח דווקא את הנציג האתיופי, למרות מיקומו הנמוך ברשימה, מנציחה תפיסה שהם מתיימרים להתנגד לה. הם התעשתו ושלחו את אלי אלאלוף (מקום 3). במרצ, לעומת זאת, למרות המצע המבטיח של המפלגה, לא הצליחו להבין מה הבעיה. לדברי המארגנים, הגברת שעמה שוחחו טענה שברוך עלולה להיעלב אם לא תוזמן. המארגנים הבהירו שהמשתתפים בכנס הם כולם מועמדים לכנסת המוצבים במקומות ריאליים, ואם ברוך היתה מועמדת מטעם המפלגה הם היו שמחים לארחה. בסופו של דבר לא הגיע לכנס נציג מטעם מרצ.

בנוסף, עמר בר-לב (המחנה הציוני), דב חנין (הרשימה המשותפת), איציק שמולי (המחנה הציוני) ושלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), התנצלו שלא יוכלו להגיע בגלל התחייבויות קודמות. במקרה של הבית היהודי, מארגני הכנס פנו ישירות לרב משה סלומון, יוצא אתיופיה, וביקשו שהמפלגה תשלח דובר לכנס והוא דאג לכך שהנציג יהיה הרב אלי בן דהן. מלבד בן דהן ואלאלוף השתתפו בכנס יעל גרמן (יש עתיד), יואל חסון (המחנה הציוני) ועודד פורר (ישראל ביתנו, לשעבר מנכ"ל משרד הקליטה).

***

על רקע זה אין להתפלא שבכנס עצמו נשמעו בעיקר הטיעונים המוכרים – אין גזענות, אין מפלצת שזוממת נגדכם, ואל תיעלבו.

חסון אמר שההורים שלו מתוניס ושאולי גם בדור הקודם ילדים נשלחו לפנימיות אבל את זה "כולם עברו". אלאלוף ציין את מוצאו המרוקאי והתנצל על זה שהוא בכלל מציין את זה (כי כולנו אחים, לא?) כשנשאל על גזענות תרבותית ועל כך שאתיופים לא מוצאים את עצמם בסיפור הישראלי ובספרי הלימוד, הוא ענה שגם הוא לא מוצא את עצמו בספרים ובשטרות ושלא נחשוב שיש איזו מפלצת שפועלת נגד האתיופים וזוממת לדפוק אותם. אתם לא צריכים להיעלב, אמר. הוא אף סיפר שפעם נאמר לו "איך יצאת ככה ואתה מרוקאי?".

***

יעל גרמן דיברה על פרשת תרומות הדם וזריקות הדפו פרוברה. היא אמרה שבתור שרת הבריאות הקימה ועדה שהמליצה (המליצה בלבד) לאפשר לכל מי שנמצא בארץ יותר מעשר שנים לתרום דם. כדי להדגים את דבריה ביקשה גרמן שכל מי שיותר מעשר שנים בארץ יצביע. רציתי לקבור את עצמי כי הרגשתי שכל מי שלא הצביע חשוד באיידס. בנוסף, גרמן ציינה את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה כל כך הרבה פעמים שתהיתי מה היה קורה אם תמנו שטה לא היתה חברה במפלגה שלה.

אלי בן דהן מהבית היהודי טען שאנשי הציונות הדתית היו היחידים שקיבלו את האתיופים בזרועות פתוחות. חבל שהוא לא עשה שיעורי בית, כי אם הוא היה עושה הוא היה מגלה שהאתיופים נשלחו לחינוך הדתי בכפייה ולא מתוך בחירה, כתוצאה מהסכם קואליציוני מ-1984 בין המפד"ל לליכוד. הוא גם היה מגלה שהיום, כשיוצאי אתיופיה יכולים לבחור לאיזו מערכת חינוך לשלוח את ילדיהם, רק כ-50 אחוז מהם בוחרים בחינוך הממלכתי-דתי.

***

מי שהגיע הכי מוכן לכנס, הכיר את החומר והנתונים על יוצאי אתיופיה בישראל היה עודד פורר, מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר. אף שהוא חטף לא מעט ביקורת מפעילים חברתיים, הוא לא ברח מהשאלות שהוצגו לו גם אם הן היו לא נעימות. הוא הצביע על עוולות שנעשו וגם אם לא השתמש בביטוי "גזענות ממוסדת" בהחלט הכיר בבעיות הקיימות ובקיומן של החרגה והבדלה שצריכות להיפסק.

הכנס הוכיח פעם נוספת כי האנשים האלה, נבחרי הציבור, לא רואים אותי כשהם משרתים בכנסת אלא אם כן מדביקים אותם לקיר והם צריכים לענות על שאלות. בשביל זה צריך כוח, כוח אתיופי שידרוש מנבחרי ציבור להתנגד לגזענות על כל צורותיה. אפשר גם לקוות שעכשיו, בעקבות הכנס, כשהאנשים האלה יהיו בכנסת יהיה להם מעט יותר ידע על יוצאי אתיופיה והם יוכלו לדמיין אותי.

ממרצ נמסר: "מארגני הכנס דרשו השתתפות של ח"כ מכהן. מכיוון שיש רק 5 ח"כים מכהנים שמתמודדים כרגע בבחירות אנחנו לא יכולים להענות לרוב הבקשות. במקרה הזה התקיים באותו מקום אירוע דומה, שבוע לפני כן, בהשתתפות ח"כ אילן גילאון, ולכן הוחלט שלא נוכל הפעם לשלוח ח"כ מכהן. חשוב לציין שמלכתחילה הפניה נעשתה ברגע האחרון, כאשר חברי הכנסת כבר היו משובצים לפעילויות אחרות. למארגני האירוע הוצעה חלופות אחרות, ביניהן השתתפות של חברת עיריית תל אביב מהרטה ברוך, אולם הם סירבו".