אחת הטענות הקשות ביותר של ההיסטוריונים החדשים, הפוסט ציוניים, כלפי מקימיה של התנועה הציונית, היא שהשתמשו במוטיבים אנטישמיים, שלקוחים מפיהם של רודפי יהודים, כדי להצדיק את הקמתה של ישות מדינית עצמאית לעם היהודי עצמו. הרצל, ברומן הידוע שלו "אלטנוילנד" משתמש בסיפור בדיוני על פרידריך, צעיר יהודי ורכרוכי, היוצא למסע חניכה ארוך על אי מבודד עם גבר המבוגר ממנו בשנים רבות, וחוזר ממנו שונה לגמרי. כשפרידריך מתחיל את המסע הוא " חמוד מעודן", אבל בהמשך הוא הופך לגבר-גבר, "חסון כאלונים", ובשלב המכריע כשהוא מגיע לציון, בתום התהליך שעבר, הוא נהפך לגבר פורה שיכול לשאת אשה ולדאוג לכל צרכיה.
הוגים ציונים נוספים, השתמשו ברטוריקה דומה, כחלק מהרעיון של הפיכת היהודי הגלותי מרכרוכי ועדין, נשי מעט – לצבר גברי, חזק ולוחם בארץ ישראל. נורדאו ב"יהדות השרירים" מציג את אידיאל הגוף הגברי היהודי החדש, ומדגיש כי על היהודי להיות חזק פיזית כדי לשרוד. ז'בוטיניסקי באחד מנאומיו בקונגרס היהודי ב-1905 מגדיל לעשות, ומתאר את התהליך כך: "אם היהודי הגלותי היה חלש ורכרוכי, הרי היהודי החדש, הציוני, היה חזק ושרירי; אם היהודי הגלותי שידר את שקיעתה הפיזית והמוסרית של היהדות, הרי היהודי החדש ייצג את הולדתה הפיזית והרוחנית המחודשת". כלומר, ז'בוטינסקי, בדומה להרצל ונורדאו, מציג גם הוא את חולשתו והרפיסות של היהודי הגלותי באופן צורם, ודורש להיפטר מתכונות אלו לאלתר.
*
בסרטון חדש שעלה בימים האחרונים, ונהפך ללהיט גדול ברשת, מציג נפתלי בנט את אותו יהודי רכרוכי ורופס, הפעם מודרני יותר, בצורתו הנוכחית כ"היפסטר תל-אביבי" מזוקן וממושקף. על פי הסטריאוטיפ זה מוצג כשוחר שלום, כאחד כשמבקש סליחה כדי למנוע בעיות ולפתור כל צרה שתבוא. בבקשת הסליחה הרכרוכית שלו, הוא מצפה, הצרות ייעלמו והצד השני לא יכעס – רמז בוטה, לכאורה, לתפישת השמאל הישראלי הוותרן, שמוכן להתפייס בכל מחיר.
מתוך קמפיין "הבית היהודי"
מסעותיו של ההיפסטר התל-אביבי הוותרן והרכרוכי מתחילים בבית קפה, כאשר המלצרית שופכת עליו בטעות את כוס האספרסו שהזמין, והוא מיד מבקש סליחה ממנה ומגמד את גופו לחלוטין. כשהוא יוצא מבית הקפה הוא נתקל בנהג ג'יפ אלים שנוסע צמוד לרכבו, מהבהב לו באורות גבוהים בכביש צר, ואף נכנס בו מאחורה בסוף. ההיפסטר יוצא מהרכב שלו, מתקרב לג'יפ, ואז עומד על סף החלון של הנהג ומבקש סליחה, קודם כל סליחה, ושוב סליחה. הנהג האלים שפותח את החלון, מתגלה כשחום עור (לפי גישת האח בנט, כדי לאפיין נהג אלים ובוטה, צריך להשתמש בגבר מזרחי בעל מבט עצבני. ככה זה עם השחורים האלה); וכשההיפסטר נבהל לנוכח הגבר המזרחי האלים שנגלה לפניו, הוא כמובן, מבקש סליחה וחוזר מהר לרכבו בלי להחליף פרטים. לא שזו היתה המטרה שלו – הוא, כדרכו, רק רצה לבקש סליחה על כך שהנהג הבוטה נכנס בו מאחורה בפראות.
בהמשך מסעותיו של הוותרן הרכרוכי הוא מתנצל לפני אשה על כך שלקחה ממנו את האופניים העירוניות שהתכוון לשכור; ובשלב האחרון ההיפסטר קורא טור דעה בעיתון הארץ, ומצדיק את הכותרת "על ישראל להתנצל". לבסוף הוא פשוט מבקש סליחה מהעוברים והשבים, בלי סיבה, ככה סתם. כאילו שדימוי הסלחנות המופרזת לא הובן עד כה.
בסוף הסרטון מוצג בנט ללא הזקן, כשהוא פונה אל המצלמה ואומר בטון ברור ולא מתפשר: "מהיום מפסיקים להתנצל! התפקדו עכשיו לבית היהודי". הוא אמנם מתכוון לשמה של מפלגתו, אך מרמז לכך שמי שנוהג להתנצל לא משתייך לאף בית יהודי.
קמפיין "הבית היהודי"
*
בנט מלגלג ובז לנטייה ולצורך של אנשים להתנצל. מסקרן לדעת האם אותו בנט מרגיש צורך ורואה לנכון לבקש סליחה ולהתנצל לפני מאות העובדים שפוטרו בזמן כהונתו כשר הכלכלה, ממפעלי "ערד תעשיות טקסטיל", למשל, מ"נגב טקסטיל", "נעלי בריל" "אסיב", ועוד. האם בנט רואה לנכון לבקש סליחה מאלפי הזכאים לדיור ציבורי שייזרקו לרחוב בעקבות התעלמות ממשלת הימין מהם בתקציב האחרון שהעבירו? האם בנט רואה לנכון לבקש סליחה מפלסטינים הסובלים ביהודה ושומרון מהתנכלויות חוזרות ונשנות מצד המתנחלים? האם בנט רואה לנכון לבקש סליחה ממשפחתו של מוחמד אבו חדיר שנרצח בין היתר בגלל אווירת ההסתה של הממשלה בה ישב? האם בנט רואה לנכון לבקש סליחה ממאות-אלפי האזרחים שנוספו השנה למעגל העוני? נדמה כי התשובה לכל אלה היא לא. כי מה, הוא שמאלני תל-אביבי?
נדמה כי התשובה לשאלות הללו היא לא. כי על פי ההיגיון המוצג בסרט לבקש סליחה זה תכונה שמאלנית, בנאלית, מיותרת, נוראית וחסרת כל היגיון. בפעם הבאה שתתקלו בכתף של מישהו ברחוב באופן רנדומאלי, אל תשכחו את זה, ואם במקרה הוא יבקש סליחה אז תראו לו. כשתפגשו קשישה ברחוב שפונה אליכם בבקשת עזרה, ומתחילה את המשפט ב" סליחה תוכל ל.." תקטעו אותה מיד ותמשיכו בדרכם. כשתעמדו בתור לקניית תרופות בבית מרקחת או בדואר, ואדם מבוגר יבקש מכם לתלוש עבורו מספר ממכונת התורות, שימו לב למלים שהוא בוחר, אם במקרה יאמר " סליחה, תוכל לתלוש בשבילי מספר?" אל תגיבו. כי מהיום מפסיקים להתנצל, כה אמר האח בנט.
מתוך קמפיין "הבית היהודי"
עמרי נג'ד הוא סטודנט לתסריטאות וקולנוע במכללת ספיר
