לפני שהפך ל"יום האישה הבינלאומי", צוין ה-8 במרס ברחבי העולם מדי שנה כ"יום הפועלות הבינלאומי". יום זה הוא הזדמנות טובה כדי להזכיר את פועלה של גולדה מאיר, שהחלה את פעילותה הציבורית כיו"ר מועצת הפועלות בהסתדרות והגיעה עד לפסגה – ראשת הממשלה הראשונה של ישראל, והיחידה עד כה.

גם ביום האישה של שנת 2016  פועלה של מאיר עדיין רלבנטי. היא ניפצה את תקרת הזכוכית זמן רב לפני שהמונח היה שגור בפי כל. היא הייתה לשרת העבודה (אז קראו לזה "משרד העבודה והבינוי") המשפיעה ביותר מאז ומעולם. בשנותיה הראשונות והקריטיות כל כל כך של המדינה, עסקה מאיר בשיכון ובניית תשתיות, יישוב עולים, התמודדות עם בעיות אבטלה הקשות ויצירת תשתיות תחבורה שזכו לכינוי "כבישי גולדה", כבישים שנסללו לעיירות הפיתוח.

את 7 השנים שבהן כיהנה במשרד העבודה כינתה "השנים היפות שלי". באותן שנים היא יזמה, גיבשה ויישמה תכנית חקיקה מרשימה וחסרת תקדים. גולת הכותרת הייתה חוק הביטוח לאומי שכונה אז "חוק גולדה". החוק הסדיר לראשונה את מערכת הביטחון הסוציאלי של כל האזרחים – דמי אבטלה, לידה, קצבאות זקנה וילדים, קצבאות נכות ועוד.

בנוסף לכך חוקקה מאיר שורה של חוקי עבודה (חוקי מגן) המהווים עד היום את המסד של משפט העבודה בישראל: חוק חיילים משוחררים, חוק שירות מילואים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נוער, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק שירות התעסוקה, חוק שכר שווה וחוק פיצויי פיטורים, חוק יישוב סכסוכי עבודה וחוק הסכמים קיבוציים. כל החוקים האלה הם פרי יוזמתה, וכולם התקבלו במהלך כהונתה (למעט חוק שירות התעסוקה, חוק פיצויי פיטורים וחוק שכר שווה – שהגתה והובילה אך התקבלו רק לאחר תום כהונתה).

שרת החוץ גולדה מאיר בעת ביקור אצל נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי בבית הלבן, 27 בדצמבר 1962

בתפקידה הבא, שרת החוץ, כיהנה במשך עשר שנים. מאיר הובילה ופיתחה רשת של קשרים בין מדינת ישראל המבודדת של אז לבין מדינות העולם השלישי, בהן מדינות אפריקה. היא ראתה חשיבות עצומה בשילובן של הנשים במאמצי הפיתוח של המדינות הצעירות שאך השתחררו מעול הקולוניאליזם, ולצורך כך גם הקימה ב-1961 את "מרכז כרמל", שנועד לסייע לקידום נשים ממדינות מתפתחות על ידי מתן הכשרות מקצועיות בנושאים החיוניים לפיתוח ארצותיהם. המרכז פעיל גם היום ומיישם את חזונה של גולדה מאיר לשיתוף פעולה בין לאומי של נשים באמצעות הכשרות בארץ ובחו"ל.

גולדה מאיר נבחרה לתפקיד ראש הממשלה ישראל אחרי שהועדפה על פני שני גנרלים מעוטרים (יגאל אלון ומשה דיין) ועל פני אחד מאבות הכלכלה הישראלית (פנחס ספיר). היא הנהיגה את המדינה במשך 5 שנים מורכבות וגורליות.

איור: עמית שמעוני 

גולדה כתבה באוטוביוגרפיה שלה: "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות,  כשם שלא עוררה בי את המחשבה שמצבם של הגברים עדיף על זה של הנשים – או שזה אסון ללדת ילדים. בכלל לא. וגברים מעולם לא נהגו בי לפנים משורת הדין".

מאיר לא רחשה אהדה רבה לתנועה הפמיניסטית, והיו מי שביקרו אותה על כך. ואולם, אין ספק כי חוותה את הקושי והמורכבות של אמהות לצד חיי עבודה בעוצמה רבה. היא ציינה לא פעם כי הפריבילגיה הגדולה ביותר של אישה היא ללדת ילדים, ומאידך העידה על עצמה כי הקרע בין הקריירה להורות יצר בה לא פעם תחושת אשמה ואף סבל רב בעקבות רגשי אשמה אלה.

סיפור החיים המקצועי של גולדה מאיר הוא נדיר ובלתי נתפס בהיקפו. אין ספק שהוא מודל ראוי גם היום. ביום האישה הזה אנחנו נזכרים במורשתה של האישה שהייתה שותפה לבניית המדינה והחברה, שווה בין גברים ובין הראשונות בעולם כולו שאחזה בהגה של מדינתה.

ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם היועצים המשפטיים של מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה ושותפים במשרד בשה זבידה סבוראי המתמחה במשפט עבודה