ננסה לעשות את זה ענייני, חף מרגשות ומקלישאות. אם כי זה לא פשוט. קירות האולפן הצפוף בקומה 16 בגבעתיים ספוגים בדם יזע ודמעות. חטפנו פה אינספור מכות תקציביות במשך השנים, קיצצו לנו, חבטו בנו, אכלו ושתו לנו אבל – וזה אבל מהותי – מעולם לא התערבו לנו.
יש לנו חברים עיתונאים מלא מעט כלי תקשורת. לכל אחד יש הסיפור שלו. במקום אחד מקבלים הוראות מפורשות לא להתעסק עם זה, לא להזכיר את השם של ההוא – במקום אחר, אפילו לא צריך להגיד כי זה ברור. אצלנו ברור שלא. לא בא לומר שחדשות 10 זה המעוז המשוחרר היחיד בתקשורת, אבל הוא בטח מהאחרונים שנותרו. חברת חדשות וערוץ שמִתחזקים לאחרונה; שהם חפים מכל התערבות, הוראה או מגמה.
מתוך פרויקט "החזית"
כך גם בתוכנית שלנו: "צינור לילה" הוקמה כתוכנית קלילה ובידורית – לגמור את היום בחיוך. עם הזמן, וכמו שהרשת השתנתה, כך גם אנחנו. פתאום תחקיר, פתאום סיקור שעוזר להתניע מחאה חברתית. כשהקמנו לפני כמה חודשים את פרויקט החזית יחד עם אתר "סטטוסים מצייצים", פרויקט שהמטרה שלו היא לא רק לסקר אלא לקחת חלק אקטיבי במלחמות חברתיות וצרכניות, ציפינו שזה לא יהיה פשוט. שמישהו יתנגד, שאיש חזק ילחש על אוזנו של איש אחר וזה ידאג להוריד עלינו את ההוראה. אבל מההנהלה שלנו – יוסי ורשבסקי וגולן יוכפז – קיבלנו רק תמיכה.
זה לא רק תמיכה של מנהלים, זו רוח כללית. כשיצאנו בקמפיין נגד חברת הכבלים "הוט", גילינו רק בדיעבד את כמות הלחצים שהופעלה על המנהלים שלנו. אף מלה לא הגיעה אלינו. לא במקרה הזה ולא בשום מקרה אחר.
מתוך פרויקט "החזית"
כשאתם צופים בנו אתם רואים רק אותנו מדברים מפינו, לא מדבר מפינו פוליטיקאי, לא בעל הון, לא אינטרסנט ולא לוביסט. אתם יכולים לא לאהוב את מה שיש לנו להגיד אבל תדעו שזה נקי. כשאנחנו לא נהיה כאן, יהיה קצת יותר שקט, אבל אל תטעו בשקט הזה. בשקט הזה שולטת רוח חרישית ורעה, שמפיחים בעלי עניין, אנשים עוצמתיים ומעורבבים. אותם לא שומעים אף פעם אבל רוחם שורה, ואם לא נילחם ביחד – בסוף הרוח הזאת תישוב בכל מקום.
גיא לרר הוא מגיש התוכנית "צינור לילה" בערוץ 10
