במאבקי למען הדיור הציבורי ומחוסרי קורת גג בדימונה, למדתי להבין את כוח ההתאחדות ולהיות רגישה למאבקים מקבילים. לפעמים נדמה שאין קשר בין המאבקים, אבל לרוב הם משמעותיים זה לזה. כך למשל מאגר של דיור ציבורי הוגן ורחב יסייע לשבירת שוק השכירות, ולכן אינו צריך להיתפס כמאבק של שכבות מוחלשות בלבד.
בל נשכח כי הזכאים לדיור ציבורי או אלה שבקשתם נענתה בסירוב, נאלצים לשכור דירות בשוק החופשי במשך שנים של המתנה. במלים אחרות, המאבק למען שכירות הוגנת נוגע לכולנו.
מצוקת הדיור היא הבעיה הכלכלית החמורה ביותר בישראל. בעשור האחרון יוקר המחיה הוכפל, השכר הריאלי לא השתנה ואילו מחירי הדירות והשכירות בשוק החופשי זינקו. בשש השנים האחרונות מחירי הדירות עלו ב-80 אחוזים. יותר ויותר צעירים רואים את חלום רכישת הדירה מתרחק ונאלצים לחיות אצל ההורים, במידת האפשר. בתחילה חשבתי שרק תושבי הפריפריה סובלים מהזנחה, אך השאלות שבדקתי גרמו לי להבין שזו הזנחה של הציבור הישראלי כולו.
***
בשבוע שעבר הודיע שר האוצר משה כחלון על קיצוץ בבניית דיור בר השגה בפריפריה. הקיצוץ מנוגד לחוק הותמ"ל (ועדה לקידום בנייה במתחמים מועדפים לדיור), המחייב את קבינט הדיור להקצות 30 אחוזים מהדירות להשכרה ארוכת טווח בתנאים נוחים.
מהו החוק הזה? מי שמע עליו וגם מבין אותו? היכן הוא תקף כרגע? מה הכוונה ב"להקצות דירות להשכרה ארוכת טווח"? מי אמור להיות המשכיר? האם המדינה היא המשכיר? האם זה הקבלן שזכה במכרז? האם ישנה חברה ממשלתית שרוכשת את הדירות האלה ומשכירה אותן במחיר מוזל לעומת מחירי השוק?
מכיוון שאינני כלכלנית, החלטתי להיעזר בידיד טוב, פעיל חברתי ממובילי המאבק למען שכירות הוגנת ופעיל בוועד שוכרי הדירות1, ינאי אלוש. אלוש ואני פנינו לדוקטור גוגל והקשנו "חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור".
מתברר שהחוק אושר בשנת 2014, בימי כהונתו של יאיר לפיד כשר האוצר. מטרותיו הן הגדלת היצע הדיור, יצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך ובמחיר מופחת. מהר מאוד מצאנו את הסעיף בחוק שמכשיר את החלטתו של כחלון לקצץ. הסעיף מאפשר לוועדה שלא לקיים את התנאים במקרים מסוימים, כגון אזור ביקוש נמוך.
אך בקריאת החוק תשומת לבנו הופנתה דווקא לחברה שאמורה להציע דיור בר השגה לתושבים: "חברה ממשלתית לדיור והשכרה שהוקמה מכוח החלטת הממשלה". עולות השאלות מי החברה הזו? מי עומד בראשה? למה לא מפרסמים אותה? איך ייתכן שלא נחשפנו אליה? מהם התקציבים שלה ומה תוכניותיה ותוצאות הפעילות שלה? מי הגוף שמפקח עליה? למה שמה לא מוזכר בחוק? איך התוכנית "בוחרת" את לקוחותיה, אם אין פרסום? למי נגיש המידע? האם היא מציבה תנאים? ובעיקר – הייתכן שהציבור לא יודע דברים כל כך קריטיים האמורים להתרחש ברגע זה ממש?
גוגל מגלה כי יש חברה כזאת, "דירה להשכיר", חברה ממשלתית האחראית על דירות שיוצעו להשכרה במחיר מופחת. על פי האתר בשהם כ-1,600 יחידות דיור, בגן יבנה כ-1,400, בירושלים כ-400, בתל אביב כ-170, באור יהודה כ-350, בקרית אתא כ-130 ובאזור כ-100. שאלתי אנשים מאזורים שונים בארץ – איש לא שמע על החברה.
רוב הקרקעות של "דירה להשכיר" נמצאות בפריפריה. ברגע שכחלון נעזר בסעיפי חוק המאפשרים לו לקצץ את מספר הדירות המיועדות לשכירות בפריפריה, מדוע לא גדלה בהתאם ההקצאה באזורי ביקוש גבוהים יותר? האם התבצע ניתוח מצב של שוק השכירות בכל עיר לפני הקיצוץ? כשהמערכת מחזיקה בכל הנתונים ולא משתפת את אזרחיה, הסיכויים להוביל שינוי אמיתי נמוכים.
כ"פיצוי" מציע כחלון מימון של 100 אחוזים משכנתא עם הלוואות בשיעורי ריבית נמוכים במקום הון עצמי. המימון יהיה במסגרת המכרזים של פרויקט "מחיר למשתכן", בתנאי שהדירה תימכר במחיר השוק ולא במחיר שהתקבל במכרז. במקרה זה הבנק והקבלן מרוויחים, הקונה רק מסתכן.
כחלון שוב מאכזב. זהו פתרון גרוע שיוצר אשליה של יכולת כלכלית ועלול להביא לא מעט אנשים להתחייב לסכומים שלא יוכלו לעמוד בהם לאורך זמן. הבנקים אורבים לכישלון. הציבור הישראלי מתחנן לפתרון ריאלי לקורת גג, בין שבקנייה ובין שבשכירות, מבלי להסתכן בצו פינוי במקרים של אובדן מקום עבודה, גירושים או כל תסריט לא צפוי אחר.
