בסרט הדוקומנטרי "קינג ביבי" של דן שדור, שומעים את המורה למשחק של בנימין נתניהו, אי שם בתחילת שנות ה-80, מסבירה לו איך לדבר לקהל שומעיו. "אל תדבר למטה, אל תדבר למעלה. דבר אליהם, מליבך. תאמין שיש לך משהו בעל ערך לומר". 40 שנה אחרי, בסרטון ששחרר אתמול, ראש הממשלה עושה בדיוק את זה.

בפאתוס של צ'רצ'יל על סף מלחמה, מספר נתניהו על הבידוד שנמצא בו ואיך ייצא ממנו בשבת ויילך להתחסן ראשון, כדי לשמש דוגמא. "עבדתי קשה כדי להביא די והותר חיסונים לכולם – אז בבקשה מכם: תשתמשו בהם!" הוא אומר תוך הגנבת חצי חיוך. 

המשפט הזה די מדהים כשחושבים עליו. הוא מגלם בתוכו את כל הקמפיין של נתניהו, מאז פרוץ הקורונה. וגם לפני, כמובן. המדינה זה הוא – אבל רק כשזה נוגע להצלחות. הוא מושיענו. הוא עבד, הוא עמל, כאילו אין צוותים מקצועיים ופקידותיים במשרד הבריאות שעסקו בזה. הוא נסע לשדה התעופה, כמו שאף ראש מדינה לא עשה כדי לקבל את החיסונים, ולברך לשלם את המקררים במטוס של DHL. הכל הוא. עבד קשה. ברוב נדיבותו, יחולקו לנתינים.

אלא שהחיסונים שולמו מכספי הציבור ולא מכיסו הפרטי של נתניהו. החיסונים מגיעים בימים האלו לכל מדינות המערב. חלקן, כמו בריטניה וארה"ב, כבר החלו במתן החיסונים. כולן רכשו את החיסונים באותו זמן מאותן חברות, בכמויות גדולות והכינו תשתית הפצה. אף אחד מראשי המדינות לא נסע לשדה התעופה כדי לברך אותם לשלום, ולא זכה לסיקור אוהד מהתקשורת שמשתפת פעולה עם הנראטיב המלוכני והשקרי הזה. נתניהו לא עשה לנו טובה כשהביא חיסונים, הוא גם לא "הביא" אותם במו ידיו – הוא עשה את עבודתו.

כל מה שיש להשתיק 

קמפיין "אבינו מלכנו, תודה על החיסונים שהבאת לנו", הולך להדהד חזק מעכשיו ועד הבחירות, אם יהיו. הוא נועד להסתיר את המציאות העגומה מאוד של הניהול הכושל של המשבר הכלכלי בריאותי, שבקרוב יוביל אותנו לסגר שלישי. הוא נועד להסתיר מאות אלפי משפחות שהידרדרו לעוני ו-800 אלף מובטלים שדמי האבטלה שלהם יסתיימו ביוני הקרוב; הוא נועד להסתיר את הקפאת תקציב המדינה באופן שערורייתי כבן ערובה פוליטי; את הזלזול המחפיר בענפים שלמים כמו ענף התרבות שהגיע לפת לחם; את הבאת הטיסות עמוסות חולי קורונה מברוקלין בסגר הראשון, של חסידי ברסלב מאומן בחגים ומדובאי כעת; את אי הטלת סגרים על ערים אדומות משיקולים פוליטיים. את כל אלו יש להשתיק. 

כמו שהסגר השני, שהגיע אחרי 8,000 חולים ביום, תואר על ידו באופן מגוחך כהצלחה, כי נכנסו אליו לפני מדינות אירופה, משל היינו הראשונים לזהות – כך גם הבאת החיסונים "שעמל עליהם קשה" אמורים לכפר על כל הניהול הכלכלי בריאותי הכושל של השנה האחרונה.

זה עוד שלב במציאות האלטרנטיבית שנתניהו יוצר. מציאות שבה יש רק הצלחות והישגים, וכולם רשומים על שמו בבלעדיות, בנדיבותו האינסופית לנתיניו כמושיע עם ישראל. כמו להתרים למען קשישים עניים, שמי שאחראי להיעדר תקציבים עבורם ב-11 השנים האחרונות זה הוא עצמו. כמו לשיר "יש בי אהבה והיא תנצח" ולא לפצות פה או לגנות במילה, כשיומיים אחר כך מרססים "כאן גר שמאלן בוגד" על ביתו של מפגין בנס ציונה. שתיקה היא רפש; יח"צ אינסופי ואגוצנטרי הוא הכרח.