"אחת התובנות החשובות שלי מהמשבר הזה היא שאבוי לנו אם לא היתה לנו חקלאות מקומית. בישראל החקלאות יקרה ביחס למחירי הייבוא של תוצרת חקלאית, אבל משבר הקורונה צריך לגרום לנו להבין שלחקלאות יש ערך אסטרטגי שמצדיק את הפיתוח שלה, גם אם היא יקרה יותר. זה לא אומר שלא צריך לטפל בבעיות – אבל בתוך המשק", כך אומר פרופסור מנואל טרכטנברג, כלכלן בכיר, בראיון למקום הכי חם. טרכטנברג כיהן בעבר כיו"ר ועדת טרכטנברג לבדיקת יוקר המחיה ושימש גם כחבר כנסת מטעם המחנה הציוני.
"הציבור עוסק כרגע באופן טבעי בהתמודדות מיידית עם המשבר, באיך משלמים שכר דירה ואיך לא פושטים רגל אבל בהמשך היא תהיה מורכבת יותר", מוסיף טרכטנברג, "זה כבר לא יהיה איך לשרוד למשך חודשיים, אלא חשיבה מחודשת על איך להתנהל בכלל. בין אם מדובר בתאגידים, בעסקים קטנים ובמשקי בית וכמובן גם במדינות. קשה לדבר על מה יהיה כשלא יודעים כמה זמן יימשך המשבר הזה, אבל יש כמה דברים שנראה שההסתברות שלהם גבוהה יותר".
איזה דברים למשל?
"למשל הגלובליזציה. אני לא חושב שהיא תיעצר, אבל כן חושב שהיא תתכווץ. זה אומר, בין היתר, ששרשרת האספקה תשתנה משמעותית, והמשק לא יכול להיות תלוי מאוד בייבוא כבעבר. לכן יתפתחו פה כל מיני דרכים שיביאו לקיצור שרשרת האספקה. אם עד היום שלטה בהרבה חברות הדוקטרינה ג'אסט אין טיים, כלומר שאתה לא מחזיק כמעט במלאים כי הכל מגיע בזמן אמת – אז זה כמובן עומד להשתנות ולהערכתי באופן משמעותי".
איזה עוד שינויים משמעותיים אתה רואה לנגד עיניך?
"אני חושב שמספר האנשים שיעבדו מהבית יגדל אחרי המשבר באופן דרמטי. זה יוביל לשינוי בהתנהלותם של עסקים ולתפישה שונה שלהם, אבל אני גם חושב שאולי יהיה לזה יתרון גדול במובן שחברות יוכלו להעסיק אנשים גם אם הם ממוקמים ביישובים מרוחקים, ולא משנה אם בדרום בצפון או במרכז. בהינתן הבעיות הקשות של דיור ותחבורה שיש במדינת ישראל. זה יכול להיות דווקא פנטסטי כי זה עשוי להוריד את הלחץ מתחום הדיור. אנשים יוכלו לעבוד בעבודות איכותיות למרות שיהיו רחוקות מהבית שלהם. וזה כמובן עשוי להקל על הפקקים.
"מצד שני אני חושב שאנחנו צפויים לירידה חדה במספר הפרילנסרים במשק. מי שנפגעים מאוד מהמשבר אולי יותר מכולם הם הפרילנסרים. זו תופעה שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות בגלל שהדור הצעיר ראה עצמו פטור מדאגות לעתיד. הוא חי בתחשה של יהיה בסדר ויש שפע של עבודות, והוא העדיף שלא להתחייב לפירמות גדולות כי עדיף לו לצבור כישורים שונים ולטעום מכל מיני עבודות, ובמקרה הכי גרוע להסתדר.
"ההתמודדות בהמשך תהיה מורכבת יותר. זה כבר לא איך לשרוד חודשיים, אלא חשיבה מחודשת על איך להתנהל בכלל. בין אם מדובר בתאגידים, בעסקים קטנים ובמשקי בית וכמובן גם במדינות"
"המשבר הזה", אומר טרכטנברג, "מראה שקשה מאוד ליפול על הרגליים. גם עובדים שכירים נפגעים, אבל יש הבדל עצום בין אם אתה שכיר שהוצא לחל"ת או פוטר ויש לו דמי אבטלה – לבין מישהו שלא זכאי לשום תנאים".
איך צריכה המדינה לפעול כדי לחלץ את המשק מהמשבר הכלכלי הגדול שצפוי כאן בעקבות הזינוק האדיר באבטלה והצפי לפשיטות רגל ומשבר חובות?
"בסוף יש תוצר לאומי שמייצרים אותו. אם במשך תקופה מסוימת מייצרים רק חלק נמוך מהתוצר, אז יש חלק שהולך לאיבוד ואין מאיפה להביא אותו. אם מדובר במסעדה, אז זה לא כל כך נורא. כלומר זה נורא לבעלים של המסעדה ולעובדים ואפשר לעזור להם, אבל לנו לא קרה שום דבר אם לא צרכנו במסעדה. זו הורדה ארעית של שירותים או מוצרים מתכלים וממנה לא מגיעה הפגיעה העיקרית במשק. אבל כשלא משקיעים ולא מקימים מפעלים ולא מקיימים פעילות של סטארטאפים – אז מדובר בפגיעה בעתיד והיא יותר בעייתית. כי זה לא רק שהיום יהיה לנו פחות – אלא גם מחר".
אז איך יוצאים מזה?
"יש כל מיני אמצעים לצאת ממשבר כזה. יש את הדרכים המוכרות והברורות. למשל אמצעים שנוגעים מצד אחד לנזילות של הכסף ולאשראי. למשל שעסקים יוכלו לקבל אשראי זול בערבות מדינה כדי שיוכלו להחזיק ראש מעל המים ולא לפשוט את הרגל, הקלה על עסקים ומשקי בית בהוצאות קבועות, כמו ארנונה, תשלום מסים, מים וחשמל. כמובן יהיה צורך לדאוג לשכירים המפוטרים ולעצמאים שלא זכאים לדמי אבטלה.
"כשלא משקיעים ולא מקימים מפעלים ולא מקיימים פעילות של סטארטאפים – אז מדובר בפגיעה בעתיד והיא יותר בעייתית. כי זה לא רק שהיום יהיה לנו פחות – אלא גם מחר"
"אבל אחד הדברים החשובים ביותר שצריך לעשות זה חשיבה מעמיקה כיצד משקיעים בכל מה שהממשלה הזניחה עד כה. השקעות במערכת הבריאות, בתחבורה הציבורית, בחינוך, במוסדות לגיל הרך. צריך לנצל את ההזדמנות הזו כדי לצאת לגל של השקעות שלא רק ייטיבו עם הסקטורים האלו – אלא גם יביאו להתנעת פעילות משקית. אם אתה למשל משפר תחבורה ציבורית אז זו הוצאה תקציבית שעוזרת למשק בכל מיני דרכים ויוצרת מקומות עבודה. הייתי מוביל מהלך רציני של השקעות ציבוריות בסקטורים האלו, שרבים מהם מככבים כל פעם גם ככה בדוחות מבקר המדינה".
אתה מדבר על השקעות אבל מאיפה אתה רוצה שהמדינה תביא כסף?
"בהינתן המצב הנוכחי מותר ואפילו בלתי נמנע לקחת יותר חובות ולהגדיל את החוב הציבורי של מדינת ישראל. להגדיל את החוב הלאומי".
אבל זה לא שתוכל לגייס ממדינות אחרות. גם הן יחוו משברי חוב.
"אני מדבר על גיוסים בישראל. הגופים המוסדיים שהשקעו בגז של תשובה עד עכשיו יוכלו לקנות אגרות חוב ממשלתיות עם תשואה מובטחת של המדינה או שבנק ישראל יקנה אותן. כל זה אומר שהחוב הלאומי יגדל וזה בסדר אם זה מה שעושים כי אין ברירה".
ומה עם קיצוץ בתקציב הביטחון למשל או קיצוצים בגופים לא יעילים?
"ברור שתקציב הביטחון צריך לעמוד על שולחן הניתוחים. כי הנחות היסוד שעליהן מושתתת התוכנית הרב שנתית של משרד הבטחון צריכות להתאים למציאות החדשה. צריך גם עשות הערכה מחדש של האיומים על ישראל כי גם הם השתנו. כמובן שזו יכולה להיות גם הזדמנות טובה לעשות סדר בגופים אחרים שאינם יעילים כמו הקרן הקיימת לישראל או רשות שדות התעופה. גופים שלא צריכים לשבת על הגב של המדינה כעת שלא לצורך. יכול להיות שזו דווקא הזדמנות לעשות סדר".