"התרופה גרמה לי לחזור לחיות, לחזור להיות בן אדם – פשוטו כמשמעו", זו היתה שורת הסיכום באחד מטופסי הפנייה שהגיעו לוועדת סל התרופות, הנמצאת בימים אלה בישורת האחרונה של דיוניה לקראת פרסום החלטותיה בתחילת 2020.
דיוני הוועדה מתקיימים השנה על רקע אי היציבות הפוליטית במדינה, וכפועל יוצא מכך גם תקציב התוספת לסל נפגע. רק באחרונה, וגם זה בקושי רב, הוחלט להותירו על 500 מיליון שקל בדומה לשלוש השנים הקודמות, חרף הבטחות מצד משרדי הממשלה להעלותו ל-700 מיליון שקל.
276 פניות ממטופלים הוגשו לוועדת הסל כחלק מפיילוט שנערך לראשונה השנה, שבמסגרתו נוצר מנגנון סדור המקשר ישירות בין חולים ומטופלים המעוניינים שתרופתם תתווסף לסל התרופות, לבין חברי הוועדה שקובעים מה נכנס ומה לא. נתוני הפניות הועברו לבקשת "המקום הכי חם" מוועדת הסל.
עד היום ניסו מטופלים להשפיע על החלטות הוועדה באמצעות התקשורת ודרך הפגנות ומחאות, לא פעם בדחיפה של חברות התרופות, שיש להן אינטרס כלכלי מובהק שמוצריהן יכללו בסל.
לכן מדי שנה לקראת כינוסה של הוועדה, אפשר לראות את הצעדים שחברות התרופות נוקטות כדי לשכנע את הוועדה לבחור במוצרים שלהן. בין היתר הן עורכות כנסים רפואיים בהשתתפות אנשי מקצוע וחולים ומשקיעות הרבה עבודה ביח"צ: שיחות עם עיתונאים המסקרים את תחום הרפואה, הודעות לעיתונות שנגועות באינטרסים וכתבות שבהן מטופלים מגיעים לפרונט בעוד החברות עצמן נשארות מאחורי הקלעים.
מדובר במלחמה על הרבה מאוד כסף. הדבר יצר לא פעם מתיחות רבה בין כל השחקנים: חברי הוועדה, החולים, חברות התרופות ועוד. פיילוט פניות החולים שנערך השנה לראשונה מבקש למסד ערוץ תקשורת ישיר, ללא פערי התיווך שהונהגו עד כה.
מטופלים מתקשים להגיע לוועדה
מעיון בפניות החולים שהוגשו עד כה לוועדה נראה שהשנה לא תהיה למנגנון החדש השפעה מהותית על החלטותיה: השנה הוגשו לוועדה לבחינה מספר שיא של כ-900 תרופות וטכנולוגיות, בעלות כוללת של יותר משלושה מיליארד שקל – רק ל-68 מהן הוגשו במקביל גם פניות מצד מטופלים.
הפניות של החולים לא זוכות להתייחסות ספציפית בדיוני הוועדה – הן מוצגות בפני חבריה כחלק מחוברת עבה המוגשת לעיונם. חברי הוועדה מוזמנים לקרוא בחוברת בזמנם החופשי, אך אין להם מחויבות לעשות זאת.
פניות החולים לא זוכות להתייחסות בדיוני הוועדה – הן מוצגות כחלק מחוברת עבה המוגשת לחבריה
כך או כך, מספר הבקשות לתרופות שהוגשו במסגרת המנגנון החדש היה נמוך יחסית. אפשר לייחס זאת לעובדה שמדובר בפיילוט שרק יצא לדרך. להערכת חברי הוועדה בשלב הזה לא קל להניע מטופלים ובני משפחה למלא טופס פנייה ולשלוח אותו לוועדה. השאיפה היא שבוועדות הבאות מצב זה ישתנה והנורמה תחלחל.
כרגע גם נראה כי חברות התרופות אינן רואות בצינור הזה מנוף לחץ אפקטיבי. יייתכן שמבחינתן לוביזם, עבודה דרך התקשורת ועבודה ישירה שלהן מול הוועדה – יותר אפקטיבית כעת. ומה באשר למעורבות חברות התרופות ועמותות שונות בפניות? בוועדה מציינים כי אין להם בעיה עקרונית שהחברות והעמותות מאיצות במטופלים לפנות אליה.
לפי חלוקת הפניות בהתאם לתחומי טיפול, אומרים בוועדה, אפשר לראות כי רק במקרה אחד של טיפול מסוים ב-ADHD (בעיות קשב וריכוז). נוצרה מסה של פניות. מבין 276 הפניות שהוגשו לוועדה, 146 מהן קשורות לענף הנוירולוגיה, כאמור בשל כמות הפונים לקבלת טיפול ב-ADHD. מטופלים אונקולוגיים הגישו 51 פניות ויתר הפניות נעות בין יחידים עד לכל היותר עשרות בכל ענף רפואה. חלק מהפניות מאוחדות מאחורי תרופה או טיפול מסוים, לכן רק 68 תרופות וטיפולים מוזכרים בבקשות המטופלים.
"מצבי הידרדר במהרה"
"התסמינים של המחלה הם הזעות לילה, קשיים בנשימה, ירידה במשקל, חולשה ועייפות, צמרמורות. המחלה השפיעה עלי בהרבה בחינות, כולל חרדות ופחדים, קשיים בנהיגה ובתפקוד שוטף. היו תקופות שהצלחתי לעבוד אך היו גם לא מעט תקופות שלא", כך כותב מטופל לוועדה. פרטי המטופלים וכן מחלתם אינם מתפרסמים, מטעמים ברורים.
ישנם מטופלים ששופכים את ליבם בטופס הפנייה וקשה להישאר אדיש לתחנוניהם. אחרים מילאו טפסים חלקיים או מתומצתים מאוד, בלי לפרט כלל על מצבם ועל השפעת התרופה על חייהם.
"בעת גילוי המחלה מצבי הידרדר במהרה לסיעודי – חוסר יכולת לשבת, לקום, ללכת לשירותים… כל תזוזה היתה גורמת לכאבים", כותב מטופל אחר. אחרת מציינת כי היא חשה "מושפלת ומופקרת. בודדה במערכה מול המחלה. המומה מהעובדה כי מחלה שנחשבת אפשרית לשליטה יצאה מפרופורציות במקרה שלי – בגלל נהלים ותקציב".
יש מטופלים שבחרו להתייחס להשפעות המיטיבות של התרופה שקיבלו. כמו המטופל שכותב: "יש לי יכולת לצאת מהבית, לנסוע לבדי למרכז העיר… לצחוק, לחייך, לקרוא ספרים". או למשל: "אחרי הטיפול אני עצמאי לחלוטין, מסוגל לנהל אורח חיים נורמלי מכל הבחינות – משפחתי, חברי". בפנייה אחרת מציין הכותב שהטיפול מאפשר לו "לחיות חיים נורמליים לחלוטין, כמעט בלי השפעה שלילית על התפקוד. גם המראה החיצוני חזר להיות כפי שהיה לפני שחליתי והביטחון העצמי שלי מאוד השתפר מאז".
יחכו לשנה הבאה
הדרך של תרופה חדשה להיכנס לסל מתחילה בקול קורא שמתפרסם בתחילת כל שנה להגשת בקשות להכנסת תרופות וטכנולוגיות לסל התרופות. לאחריו מתבצע סינון ראשוני של הבקשות שהתקבלו.
כל תרופה וטכנולוגיה שנבחנת מקבלת בתחילת דיוני הוועדה דירוג, ללא התייחסות לעלותה. לאחר שהתרופות מקבלות דירוג ראשוני, מתכנסת ועדת משנה שמתמחרת את התרופות שסומנו בעדיפות גבוהה, ואוספת את כל הנתונים הרלוונטיים על עלויות התרופה ומספר החולים שיטופלו בכל מחלה.
"אני חשה בודדה במערכה. המומה מהעובדה כי מחלה שנחשבת אפשרית לשליטה יצאה מפרופורציות במקרה שלי – בגלל נהלים ותקציב"
במסגרת מרתון הדיונים האחרון של הוועדה מביאים בחשבון את כל המשתנים עד קבלת ההחלטה – מה בפנים ומה בחוץ. הוועדה מתכנסת כל שנה באוקטובר לחודשיים של דיונים מרתוניים ומעבירה את המלצותיה לשר הבריאות ולממשלה והן הופכות להוראות מחייבות לקופות החולים.
אנשי המקצוע היושבים בווועדת סל התרופות נדרשים לאזן בהכרעותיהם בין שיקולים מורכבים של מספר החולים, יעילות התרופה או הטכנולוגיה, מחיר התרופות ועוד. במהלך דיוניה האחרונים שנערכים בבית החולים תל השומר, נשמעו חברי הוועדה אומרים לא פעם, "לו רק היו לנו עוד 200 מיליון שקל".
כבר כעת אפשר לקבוע בבירור כי תרופות וטכנולוגיות טיפול טובות ויעילות שקיבלו דירוג גבוה מצד חברי הוועדה, יוותרו מחוץ לסל. מטופלים רבים יאלצו לסבסד טיפולים מכיסם ולהמתין לשנה הבאה. חלקם לא ישרדו את 12 החודשים הבאים.
and then
שיחה על זה post