הבחירות האלה, כמו כל מערכת בחירות בעשור
האחרון, מתרחשות תחת צילו הגדל והולך של בנימין נתניהו, ומובן שסובבות סביב דמותו.
אולם למרות שהחוסר בפולמוס אידיאולוגי ממשי ניכר, לא יהיה נכון לומר שבזה מתמצים
ההבדלים בין הצדדים הניצים. בסוף פברואר כתבה רוית הכט ב"הארץ" מאמר
מצוין שבו חשפה רמה שניה שלה הבחירה בנתניהו משמשת רק
כסמל וכיסוי.
על פי הכט, קיים במערכת הבחירות הזו, "רובד
תרבותי, חברתי, זהותני. מצד אחד: שמרנים, דתיים, שונאי ערבים, הומופובים בעלי תפישה
מקילה לגבי שחיתות מוסרית ובעד החלשת מערכת המשפט. מצד שני: ליברלים, תומכי
להט"ב, חסידי שלטון החוק ומערכת המשפט, התומכים לכל הפחות בהצנעת הגזענות נגד
הערבים — כן, גם בושה בגזענות היא סוג של ערך".
מילותיה של הכט בוטות, אולם הכיוון שהיא מציירת
נכון. מערכת הבחירות הזאת סבה בין שתי קבוצות הטרוגניות, אבל בעלות מכנים משותפים
יסודיים. האחת מכנסת תחתיה מעגלים שונים של אנטי-ליברליזם ואנטי-הומניזם, של
אתנוצנטריזם, של שמרנות ושל לאומנות. השנייה מציגה אתוס שונה: ליברלי, דמוקרטי, פרוגרסיבי,
הומניסטי ורפובליקני (במשמעות של מרחב אזרחי משותף). במובן הזה בני גנץ צדק: אין
יותר מדי ימין ושמאל, שהרי יועז הנדל ובוגי יעלון נמצאים במחנה הראשון, ומה שמשותף
להם ולשלי יחימוביץ' אינם העמדות המדיניות או הכלכליות, אלא היחס לשלטון החוק,
למערכת המשפט, לשיח זכויות האדם ולעקרונות הפרדת הרשויות.
מרד ברבנות מול לאומיות אתנית
ואולם בזה לא מתמצה העניין. הייתי רוצה להוסיף
ולחשוף רמה שלישית שבה המתח בין שני המחנות המתמודדים בבחירות בא לידי ביטוי. ברמה
זו שני המחנות נבדלים באופן שבו הם מנסחים לעצמם את זהותם היהודית. בפריסה
כרונולוגית אפשר לומר שהחל משנות התשעים החל שינוי טקטוני באופן שבו מגדירים
הישראלים את זהותם היהודית. החלוקה הקלאסית, המרובעת – חילונים, מסורתיים, דתיים
וחרדים – החלה להישבר, הגבולות בין המחנות הפכו נזילים, והישראלים החלו לתפוס את
יהדותם באופן שונה.
מחד, מתוך תהליכים של ליברליזציה כלכלית וחברתית
ביקשו רבים לגבש לעצמם זהות יהודית אינדיבידואלית. העניין בבתי מדרש פלורליסטים,
בקבוצות תפילה, בנאו-קבלה, בהפרשות חלה, ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, בחזרה
בתשובה חלקית ופלואידית, בניו-אייג' יהודי, הפופ יהודי, בפיוט וכיוצא באלה מבטא
ניסיונות פרטיים ועצמאיים לחישול זהות יהודית תפורה על פי מידה. איתם מגיע גם המרד
ברבנות הראשית ובממסד האורתודוקסי המתממש, למשל, בריבוי חופות מחוץ לרבנות.
מאידך, כריאקציה לגלובליזציה וכהמשך להתחזקות הימין
הפוליטי בישראל, יהדותם של אחרים צומצמה לממד האתני. הזהות היהודית שלהם הוגדרה
באופן הפשוט והבסיסי ביותר האפשרי, כנובעת מתוך היותם חלק מהשבט, כמי שנולדו לאם
יהודייה וכמי שבעורקיהם זורם דם יהודי. בהמשך לכך המרחב הפוליטי הוגדר עבורם דרך
מפתח אתני: הם העצימו מגמות ציוניות של לאומיות אתנית והחלישו עקרונות ונורמות
המקובלים בדמוקרטיה ליברלית.
השינוי התחיל והתרחש בראש ובראשונה אצל
החילונים. מסיבות
שונות קבוצה זו נקלעה ראשונה למשבר הזהות שהוליד
חיפוש מחודש. אולם כקבוצת הרוב וכאליטה התרבותית במדינה, ותוך הישענות על תהליכים
כלל-מערביים, השינויים בזהות היהודית שהיא הובילה חלחלו אל ה"שבטים"
האחרים – הציונות הדתית והחרדים.
כיום כבר אפשר לראות כיצד הדבר מתגשם בחלוקה
הפוליטית: הימין יותר אתנו-לאומי (מחוק הלאום דרך הר הבית ועד כהניזם), השמאל מאמץ
יהדות פלורליסטית (מהפרשות החלה של ליהיא לפיד, דרך ח"כ כמו רות קלדרון ועד
מאבק הכותל). מהליכוד ימינה, עליונות
העם היהודי – לא רק על העם הפלסטיני אלא גם על שלטון החוק – הפך לעיקרון מסדר.
ואילו כחול-לבן, כאמור לעיל, תופסים את יהדותם כחלק מתפיסת עולם הליברלית, ולא
כמנוגדת לה.
הבחירות האלה, אפוא, מתנהלות בין שני מחנות
הנושאים כל אחד תפיסה שונה של זהות יהודית. תוצאותיהן יקבעו איזו תפיסה תקבל דחיפה
ותתחזק בשנים הקרובות.
ד"ר תומר פרסיקו הוא מרצה אורח במכון למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ועמית מחקר במכון שלום הרטמן
תיק 6000: התיק החברתי
לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות ומי ירכיב את הממשלה - ברור לכולם שישראל נמצאת במשבר חברתי חמור. מערכות גדולות כמו חינוך, בריאות או משפט על סף קריסה או בשפל, רוחות הגזענות מבעירים את השטח ושלטון החוק תחת מתקפה כבדה ושוחקת.
המקום הכי חם מבקש מכותביו לפתוח את תיק 6000: התיק החברתי - לסמן את מוקדי הבעירה החברתיים בישראל, ולהציע פתרונות. להבדיל מהבטחות פוליטיקאים - אנו מחויבים להמשיך וללוות אותם, גם ביום שאחרי הבחירות.
לכל מוקדי הבעירה
ישראל מסתגרת: פחות סובלנות, יותר שכונות מגודרות
חברה משוסעת | יוסי יונה
הפערים מתרחבים, השנאה והגזענות גוברות והסולידריות נעלמה. פלא שמי שיכול מנהל חיים מנותקים מהמציאות העוינת?
לסיפור המלא
להחזיק את סבתא? זה כבר לא כלכלי
נכים וקשישים | לינוי בר גפן
אחרי שמצביעי פייגלין הסבירו שנגישות לנכים זה עניין של שוק חופשי ושיקולי כדאיות - לינוי בר גפן עולה להתקפה עם תוכנית כלכלית שנערכת לעתיד עם יותר קשישים
לסיפור המלא
מניסיון אישי: הכנסת כבר לא מתפקדת
מעמד הכנסת | מיקי רוזנטל
חבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל חושב שהכנסת נדרסה על ידי הממשלה ונחנקה על ידי חבריה – ואיבדה את היכולת לטפל בבעיות הגדולות במדינה
לסיפור המלא
השקיעו בנו
עיתונות עצמאית חוקרת
עיתונות עצמאית אינה יונקת מעטיני השלטון, לא מחוברת לבעלי ההון, ואינה נרתעת מאיומים. היא תלויה רק בכם ובכן. רק בזכותך נוכל להמשיך לעשות עיתונות עצמאית חוקרת, חסרת פחד, שאינה מהססת להגיע למקומות הכי חשוכים ולספר את האמת. תמכו עכשיו במקום הכי חם בגיהנום
מי בטוח בכנסת הבאה? הלוביסטים של הטייקונים
הון-שלטון | לינור דויטש
בזמן שאתם מתווכחים על ימין או שמאל – הקרב הגדול מתנהל מאחורי הקלעים בנושאים חברתיים-כלכליים
לסיפור המלא
שוברים את הרגליים, כמו לפנתרים השחורים
אלימות משטרתית | עו"ד נועה לוי
חרדים, אתיופים, ערבים – כולם סבלו מאלימות משטרתית קשה בשנים האחרונות. אז למה האכיפה נגד שוטרים אלימים הולכת ופוחתת? התשובה נמצאת אצל מקבלי ההחלטות
לסיפור המלא
לפני שמדברים על יצירתיות - קודם כל שיהיה בית ספר נורמלי
מערכת החינוך | ענבר דרורי
הפערים החברתיים במערכת החינוך הם הסוגיה הכי בוערת: אם אפשר לנבא את עתידו של תלמיד רק על פי מקום מגוריו - יש לנו בעיה
לסיפור המלא
התוכנית היחידה להצלת הגטאות של תל אביב
מבקשי מקלט | עינת פישביין
לפני שנדווח על עוד מעשה אלימות, רצח אישה, או פעוט שמצא את מותו במחסני הילדים - חייבים להחזיר את מתווה האו"ם לתמונה
לסיפור המלא
כשתיגמר חגיגת הדמוקרטיה המזויפת, נחזור לרחובות
מאבקים חברתיים | ספיר סלוצקר-עמראן
ספיר סלוצקר-עמראן מבקשת למנות ביום שאחרי הבחירות ממשלת צללים חברתית, שתוביל אותנו מאיזורי הנוחות אל פריצת הסכרים, החומות והשיטה. נשמע נאיבי? תסתכלו איך נראית האלטרנטיבה
לסיפור המלא
מימין ומשמאל: האמון במערכת המשפט נמצא במשבר
מערכת המשפט | יניב רוזנאי
הביקורת השיפוטית והירידה באמון הציבור מערערות את הלגיטימציה של מערכת המשפט. הבעיות שישראל מתמודדת עימן, מצדיקות חיזוק ההגנה על זכויות האדם ולא החלשתם
לסיפור המלא
מידיעות ועד ערוץ 20: נתניהו מותיר אחריו זירת תקשורת מדממת
שוק התקשורת | ענת באלינט
התפקיד של שר או שרת התקשורת הבא הוא פשוט: לסגור את המשרד. להקים רשות תקשורת עצמאית, ולתת לעיתונות סיכוי לשקם את עצמה
לסיפור המלא
השקיעו בנו
עיתונות עצמאית חוקרת
עיתונות עצמאית אינה יונקת מעטיני השלטון, לא מחוברת לבעלי ההון, ואינה נרתעת מאיומים. היא תלויה רק בכם ובכן. רק בזכותך נוכל להמשיך לעשות עיתונות עצמאית חוקרת, חסרת פחד, שאינה מהססת להגיע למקומות הכי חשוכים ולספר את האמת. תמכו עכשיו במקום הכי חם בגיהנום
נתוני המאקרו אחלה, אבל איך סוגרים את החודש עם 7,500 שקל?
שוק העבודה | חיים הר־זהב
שכר נמוך, הסתדרות מוחלשת וחוקי עבודה בסיכון – הקדנציה הקרובה של הממשלה תהיה רעה לכל עובדת ועובד
לסיפור המלא
אפילו להזיק כמו שצריך רגב לא הצליחה
יצירה מקומית | לירן עצמור
מה שהתחיל בקול תרועה רמה של השרה: "מי שלא ייתן נאמנות לא יקבל תמיכה" - נגמר בקריסה טוטאלית. איפה מימוש ההזדמנות להגדיל את תקציב התרבות ל- 1% מתקציב המדינה?
לסיפור המלא
הזקנה בסוף המסדרון מתה: מערכת הבריאות צריכה החייאה
מערכת הבריאות | גבי בן נון
חצי שנה לאיבחון התפתחות הילד, שנה בתור לניתוח קטרקט. החולים מרגישים מדי יום את מה שדוחות ה-OECD מספרים. רק העמדת מערכת הבריאות בראש סדר העדיפויות הציבורי - יכול להציל אותה
לסיפור המלא
שנאת להט"ב הורגת, והקהילה מוכנה למלחמה
הקהילה הגאה | רועי נוימן
אם לא יהיה שינוי ביחס לקהילה הגאה, ראש הממשלה הבא ימצא את עצמו מול רחובות בוערים
לסיפור המלא
התחבורה הציבורית במצב אסוני, אבל יש מה לעשות
תחבורה ציבורית | ארגון בארכבת
הפחתת נפח התנועה על הכבישים ב-5% כל שנה במשך העשור הבא – זה היעד שצריך לקבוע לעצמו שר התחבורה הבא
לסיפור המלא
החיבוק לכהנא ייגמר בגל אלימות נגד ערבים
החברה הערבית | ג'עפר פרח
חוק הלאום ותחושת הזרות שמשרה ראש הממשלה על האזרחים הערבים כבר יצרו פה בפועל שתי מדינות. המשך הדיכוי של המיעוט הערבי יוביל לאלימות ומיתון כלכלי
לסיפור המלא
הסיאוב העמוק מאיים להטביע אותנו
שחיתות שלטונית | רונית צח
העובדה שכל פרשיות נתניהו לא הפריעו לו לטפס בעמודת המנדטים – מעידה על השחתה עמוקה ויסודית של כל נורמה שלטונית וציבורית. ייתכן שעברנו את נקודת האל-חזור
לסיפור המלא
ישראל צריכה להכריע: יהדות מקבלת או עליונות יהודית
זהות היהודית | תומר פרסיקו
הבחירות מתנהלות בין שני מחנות הנושאים כל אחד תפיסה שונה של זהות יהודית. תוצאותיהן יקבעו אם היהדות האתנו-לאומית תתחזק או הפלורליסטית
לסיפור המלא
בדימונה עדיין מתים מהר יותר
פריפריה | אביגיל ביטון
אביגיל ביטון עברה מדימונה לאשקלון רק כדי לגלות שהחיים תחת איום ביטחוני תמידי - עדיין טובים יותר מאשר החיים בפריפריה
לסיפור המלא
מי תהיה הנרצחת הבאה? הרולטה של 2019 התחילה להסתובב
אלימות נגד נשים | מערכת המקום
למלחמה ברצח נשים יש נוסחה מאד פשוטה, והיא קיימת ומתוקצבת - אבל הכסף לא עובר ונשים ממשיכות למות: יהודיות, מהגרות, ובעיקר נשים ערביות
לסיפור המלא
השקיעו בנו
עיתונות עצמאית חוקרת
עיתונות עצמאית אינה יונקת מעטיני השלטון, לא מחוברת לבעלי ההון, ואינה נרתעת מאיומים. היא תלויה רק בכם ובכן. רק בזכותך נוכל להמשיך לעשות עיתונות עצמאית חוקרת, חסרת פחד, שאינה מהססת להגיע למקומות הכי חשוכים ולספר את האמת. תמכו עכשיו במקום הכי חם בגיהנום
מוקדי הבעירה
מוקדי הבעירה
ראשי
למה תיק 6000?
מוקדי הבעירה
השקיעו בעיתונות עצמאית
- על האיורים הבוערים: דורון פלם -
עיתונות עצמאית היא כזו שאינה נתמכת על ידי בעלי ההון או על ידי שלטון ולכן אינה מחויבת אליהם אלא רק לציבור – זו הסיבה שעיתונות עצמאית חייבת את התמיכה של הציבור כדי להמשיך ולפעול. בזכותך נוכל להמשיך לעשות עיתונות חופשית, עיתונות עצמאית, עיתונות שדבקה בעקרונות האתיקה ושאינה מוותרת לעצמה או לאחרים. השקיעו עכשיו בעיתונות כמו שהיא אמורה להיות:
שיחה על זה post