ביום חמישי בשעות הערב, כששרה גילאון נסעה עם מכוניתה מבאקה אל-גרבייה אל ביתה בפרדס חנה, נזרק לעבר מכוניתה רימון הלם שניפץ את השמשה האחורית. מי שזרק את הרימון לא היו עבריינים מהאזור – אלא חיילים בפעילות מבצעית.   

גילאון (56) מספרת כי הגיעה לבאקה אל-גרבייה כדי לרכוש ירקות ולטפל במכוניתה וחזרה הביתה באור אחרון. "נסעתי בדרך כורכר שמחברת בין באקה לג'ת", היא משחזרת. "אחרי כמה דקות נסיעה פתאום ראיתי ששתי מכוניות לבנות נוסעות מאחורי כאילו הן במרדף. חשבתי שהם עבריינים. רציתי להאיץ, אבל לא מתאים לרכב שלי לנסוע מהר בדרך עפר. המשכתי בנסיעה. כשדרך הכורכר התחברה לכביש, הם עקפו אותי.    

"בחיבור לכביש הראשי הם פנו שמאלה ואני פניתי ימינה, ואז שמעתי פיצוץ קטן ואחריו שמעתי פיצוץ חזק, מטורף שמלווה באור חזק בצבע כתום ואדום. ראיתי שעומדים לצד המכונית שלי שני חיילים עם רובים והשמשה האחורית שלי מנופצת. יצאתי מהרכב, וצעקתי עליהם 'מה עשיתם?' אחד החיילים אמר לי 'עשינו טעות, חשבתי שאת מבריחה', והשני אמר לו 'אמרתי לך לא לירות. למה ירית?'. 

"בשלב הזה התייחסתי לאירוע כמו לתאונה. ביקשתי את הפרטים של החייל כדי לקבל כסף לתקן את השמשה. כסף זה מה שמעניין אותי עכשיו, אין לי כסף לאכול. כבר חודשיים שאין לי הכנסה. החיילים אמרו שהם לא בורחים, אבל לא נתנו לי את הפרטים שלהם". 

החיילים חזרו לפטרל 

מי שהיה עד לסיפור הזה הוא בעל חנות ירקות סיטונאית, שנסע ברכבו באותה דרך באותו זמן ושמע את הפיצוץ. "הוא עצר את הרכב, שאל אותי אם אני רוצה כוס מים. הוא גם אמר לי להזמין משטרה כחולה. החיילים לא שאלו אותי איך אני מרגישה אם אני רוצה מים, משהו", מוסיפה גילאון.  

"השוטרים שהגיעו היו גסי רוח. רציתי שאחד השוטרים ייקח מהחיילים תעודות זהות, אבל הוא לא הסכים. הגשתי תלונה נגדם במקום, אבל כשרציתי לראות את הפרטים של התלונה, השוטר השני לא הסכים ושאל אותי מה אני מסתובבת בזמן קורונה. אמרתי לו שמותר לי, כי אין סגר. אחר כך הוא אמר לי שעורך הדין שלי יבקש לראות את התלונה. עורך דין, על מה הוא מדבר? יש לי כסף לעורך דין? אני רוצה פיצוי על השמשה".  

השוטרים בזירה הזמינו חבלן משטרה. "החבלן היה היחיד שהבין את חומרת האירוע", היא מוסיפה. "הוא אמר לי שזה היה רימון הלם וביקש שיחזירו את החיילים לזירה, אבל התברר שהחיילים חזרו לפטרל בגדר ההפרדה ואי אפשר להחזיר אותם".

"אם החייל היה עוצר אותי, הייתי אומרת לו שמותר לי לנסוע מהמוסך לבית, רבע שעה נסיעה. הוא לא עשה את זה, לא בדק מי אני, פשוט ירה" 

אל זירת האירוע הגיע גם המפח"ט. "הוא היה עצבני", אומרת גילאון. "שאל אותי בתוקפנות מה אני עושה פה. צעקתי עליו שאני לא חייבת לו דין וחשבון, ואלו חיילים שלו שירו עלי רימון הלם. תבין, הבנתי שאחד החיילים דפק מתישהו עם הקת של הרובה שלו על השמשה שלי ושבר לי אותה. אם החייל היה עוצר אותי ומדבר איתי, הייתי אומרת לו שמותר לי לנסוע מהמוסך לבית, רבע שעה נסיעה. הוא לא עשה את זה, לא בדק מי אני, פשוט ירה". 

אחרי האירוע, כשהיא נסערת פרסמה גילאון פוסט בפייסבוק שבו סיפרה על המקרה. "האנשים הכי רוחניקיים בפרדס חנה התחילו לצאת עלי ברשתות החברתיות. כותבים לי שאני זבל. מישהי שאני מכירה שנים אמרה לי שאיבדתי אותה כשדיברתי על חיילי צה"ל. סליחה, אבל כל המדינה צריכה לדעת שככה חיילים מתנהגים. מה עבר להם בראש, לזרוק רימון הלם על אישה שיוצאת לקנות ירקות ולטפל באוטו בזול?"

תגובת המשטרה: "עם קבלת הדיווח בדבר האירוע, נגבתה עדותה של האזרחית וכלל החומר יועבר להמשך טיפול הצבא בהתאם".

תגובת דובר צה"ל לא התקבלה עד פרסום הכתבה.