כפי שציין מנכ"ל כיל בראיון המפרגן שנערך איתו בכלכליסט, "בכיל יש משאב אנושי מדהים". אין ספק שהחברה יצרה נוסחה מצליחה להשבחת המשאב האנושי בעזרת בכירי המשרד להגנת הסביבה – וזה מזמן כבר לא סוד.
יוסי ענבר, מי שהיה סמנכ"ל ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, עבד כיועץ של כיל-רותם לאחר שפרש מתפקידו. מיקי הרן, גם היא מנכ"לית לשעבר, כיהנה כדירקטורית בכיל. עוד מנכ"לית לשעבר של המשרד, נחמה רונן, היתה דירקטורית של בתי הזיקוק, השייכים לעידן עופר.
יפתח קרמר, דובר של המשרד להגנת הסביבה בעבר נשכר לשמש כיועץ האסטרטגי של כיל. ישראל דנצינגר, מנכ"ל המשרד עד לדצמבר 2018, חתם על הסכם ניגוד עניינים כשנכנס לתפקידו שלא יעסוק בכיל בגלל חברותו עם סמנכ"ל החברה, אלא שמאוחר יותר הוא חזר בו מההסכם ומשרד המשפטים הסיר את המגבלות שהושתו עליו.
גם ברשות הטבע והגנים המנכ"ל, שאול גולדשטיין – שאחיו, נעם גולדשטיין הוא נשיא חטיבת האשלג בכיל – חתם על הסדר ניגוד עניינים. מרט"ג נמסר כי "הטיפול בכל הקשור לכיל ולמפעלי ים המלח יטופל על ידי סמנכ״ל הרשות או מנהל מחוז דרום ולא על ידי המנכ״ל".
מתברר כי קיים קשר נוסף בין רשות הטבע והגנים לכיל – החברה מממנת שני כלי רכב ופקח אחד. "רשות הטבע והגנים מפקחת באופן שוטף על פעולות תשתית שמתבצעות בשמורות הטבע והגנים הלאומיים, מתוקף חוק גנים לאומיים כחלק מתפקידה של הרשות למנוע נזקים בגן לאומי או שמורת טבע", נמסר מהרשות. "התשלום האמור כולל הוצאות פיקוח, כך גם בפעולות הפיקוח השוטפות של חברת כיל".
גם אקדמאים בכירים נשכרים על ידי כיל בכלל (ראו הרחבה – ״החלקיקים שמקורם בכריית פוספטים כמעט ולא נחקרו״) וכיל-רותם בפרט. מלבד הרופאים הבכירים שכתבו לה חוות דעת לאורך השנים, שכרה החברה את שירותי הייעוץ של פרופ' סם פרידמן, מומחה לרעידות אדמה; פרופ' מרק טלסניק, מומחה להתנהגות מכאנית של קרקע וסלע; וד"ר פאבל גרבוב – שלושתם מהטכניון.
בתוכנית "המקור" שעסקה בזיהום נחל אשלים, ניסה איתי רום לראיין אותם, אבל הם סירבו לדבר בגלל "הסכם הסודיות" שחתמו עליו.
מה עשית למען הסביבה
פרופ' אורי מרינוב, שזכה בפרס על מפעל חיים בנושאי הסביבה בארץ וכיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד להגנת הסביבה (כשעוד נקרא "המשרד לאיכות הסביבה"), היה שותף להקמת "בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן" במרכז הבינתחומי הרצליה.
בטור דעה חריף שפרסם ב-2012, כתב ש"כשפנו אלי בבקשה להשתתף בהקמת בית הספר לקיימות, מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן, לא היססתי לרגע. מעבודתי במשך יותר מ-40 שנה בנושאי איכות הסביבה, אני מכיר מצוין את החברות הללו. במשך שנים היה לי מאבק איתם בקשר להתנהלות הסביבתית שלהם, אולם בשנים האחרונות חלה אצלם התקדמות גדולה בשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בתחום.
פרופ' אורי מרינוב, שכיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד להגנת הסביבה, היה שותף להקמת "בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן"
"אני מציע לכל טהרני הסביבה, שנזעקו להתנגד להקמת בית הספר לקיימות, להירגע… אני ממליץ לכל המלעיזים למיניהם להתרכז בשאלה מה הם עצמם יכולים לעשות למען המשך קיומנו ולא להתערב בעבודתם של אחרים".
את "השיפור בתהליכי קבלת ההחלטות בתחום" שפרופ' מרינוב זיהה, הציבור קצת יותר מתקשה לראות, ואל הואקום המקצועי שהותיר המשרד להגנת הסביבה, נאלצים להיכנס אזרחים פעילים וארגונים שלא נותרה להם ברירה מלבד פנייה לבתי המשפט כדי לנסות "ולעשות להמשך קיומנו".
מי באמת אחראי לזיהום
בין יולי לאוגוסט 2017 הוגשו שלוש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות כנגד כיל רותם בעקבות קריסת הבריכה שגרמה לזיהום נחל אשלים. במאי 2018 הגישה גם רשות הטבע והגנים הלאומיים בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה, כשהיא מצרפת חוות דעת כלכלית האומדת את הנזק שנגרם לסביבה ולציבור בכ-115 מיליון דולר, כ-400 מיליון שקל.
בנובמבר 2018 אוחדו כל ארבעת התביעות והצדדים הסכימו על קיום הליך גישור, ובינואר השנה נחתם הסדר דיוני המסדיר את אופן בירור המחלוקות במסגרת הליך גישור בלבד.
במרץ 2018 הוגשה תביעה ייצוגית נגד כיל על הזיהום בעין בוקק. על פי התביעה, כיל גרמה, לכאורה, למפגעים סביבתיים קיצוניים, חמורים ומתמשכים של זיהום אקוויפר מי תהום "חבורת יהודה תצורת צפית", ונביעת המים עין בוקק בשפכים תעשייתיים.
גם עבור התביעה הזו הצטיידה כיל באקדמאים שהגישו חוות דעת הטוענות שהחברה לא אחראית לזיהום. זאת בניגוד לחוות דעתם של מומחים מחברת מקורות והמכון הגיאולוגי, ושל פרופ' גדעון דגן, חתן פרס ישראל למדעי כדור הארץ, ומומחה עולמי בתחום מחקר המים.
בין היתר כתב עבורה פרופ' עובדיה לב מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית את חוות הדעת על הזיהום בעין בוקק.
במרץ 2018 הוגשה תביעה ייצוגית נגד כיל על הזיהום בעין בוקק. כיל הצטיידה באקדמאים שהגישו חוות דעת הטוענת שהחברה לא אחראית לזיהום
במאי 2018, הגיש עדי שפרעם שמחזיק במניות כיל, בקשה לבית המשפט המחוזי לגילוי ועיון במידע ובמסמכים. הבקשה היתה הליך מקדים לקראת הגשת תביעה נגזרת (תביעה שבה בעל מניות תובע בשם החברה את נושאי המשרה שלה).
שפרעם דרש לעיין בדוחות שנערכו ביחס לתקינות מתקני אידוי השפכים ב-10 השנים האחרונות, במסמכים שמעידים על תחזוקת המתקנים, ופרוטוקולים של כל הישיבות שבהן נערכו דיונים בנוגע להם.
בדצמבר 2018 הגיעו הצדדים להסדר שעל פיו ההליכים המשפטיים יעוכבו עד להעברת מלוא חומרי החקירה מהרשות החוקרת לידי כיל. חומרי החקירה, ניחשתם נכון, עדיין לא הועברו, כי החקירה לא הסתיימה.
