רביב דרוקר, בכיר עיתונאי חדשות 13, מכחיש שהערוץ נתון כיום לשליטת בלפור, חרף גל הפיטורים והשינויים בהנהלתו, אבל מודה שחל שינוי מסוים בקו של המערכת בה הוא עובד. "לעיתונות עצמאית יש חשיבות מאוד גדולה", הוא אומר בראיון, "כי היא מאתגרת את התקשורת בישראל, והתקשורת היום היא חלשה. גם במיינסטרים. קשה לה לקחת סיכונים כי היא מאוד מאוימת ומפוחדת״.
למה היא כל כך מאוימת ומפוחדת?
״כי מאיימים עליה באמת. קחי למשל את חדשות 13 ואת ערוץ 10 לפני המיזוג עם רשת. העובדים בערוץ הזה היו תחת לחץ של דיבורים על סגירת המקום והפסד פרנסה בין חמש לעשר פעמים בעשר השנים האחרונות. בין אם אלו היו בכל הפעמים חששות ממשיים או לא. כשאנשים עוברים חרדות כלכליות קיומיות כאלו, לצפות מהם שעכשיו יעשו עיתונות ריסקית ואמיצה זו כמעט ציפייה לא אנושית. פה ושם יש איזה משוגע. אבל טראומות כאלו — אצל רוב האנשים — גורמות לנסות ולהישאר במקום. ״לעומתם, גם אם יש בחדשות 12 מי שלא חוו את אותן טראומות, הם רואים מה קרה בכלי התקשורת האחרים — במעריב, בערוץ 10 , ברשת, בגלובס. כמעט בכל מקום. אז כל אחד אומר לעצמו, תחבק את מה שיש לך ואל תזוז סנטימטר, כי אם תזוז אולי זה ייגמר. התחושה בכל המקומות האלו — ואת מכירה אותם טוב, אני לא מחדש לך — זה שמשלמי השכר עושים לך טובה. אף פעם אין את תחושת הביטחון של מפתח בגוגל״.
אתה אומר למעט משוגעים. אתה מתכוון לעצמך?
״לא אתן לעצמי את המחמאה הזו. אבל בואי נגיד שאת משוגעת אמיתית ויש עוד כמה כאלו — אבל מעט״.
למה אני משוגעת?
״כי מי שכותבת פוסטים נגד עמוס שוקן (מו"ל קבוצת הארץ־ TheMarker, ש"ש) כשהיא עובדת שם, היא משוגעת. עם כל הכבוד לטולרנטיות של שוקן, גם הוא בנאדם. כשעובדת שלך כותבת נגדך פוסטים בפייסבוק, יש סיכוי שלא נורא תרצה שהיא תמשיך לעבוד אצלך״.
אז זו הסיבה שאתה לא כותב עכשיו על לן בלווטניק, הבעלים של ערוץ 13 בו אתה עובד, ועל מה שקורה עכשיו בערוץ?
״תיכף נדבר על זה. מה שקורה בערוץ שונה ממה שאומרים שקורה בערוץ. אבל כדי לא לחמוק מהשאלה אז אומר לך כך: אם היית באה אליי עכשיו עם תחקיר על בלווטניק הייתי נותן לך עצה ידידותית ללכת למישהו אחר. לא הייתי אומר שאני לא עושה, אם היו מביאים תחקיר מפוצץ עם הוכחות, אבל מכיוון שאנחנו יודעים שזה לא ככה — בדרך כלל באים עם ליד {מידע שעשוי להוביל לתחקיר, ש"ש) ולא איזו קלטת מוכנה לשידור — אז אני אגיד למקור: 'תראה, אתה הרי לא תסמוך עלי, ואני לא יודע להבטיח לך שאעבור את כל המכשולים — ולכן עדיף שתיקח את זה לעיתונאי אחר'״.
את זה אני יכולה להבין: גם אני לא הייתי מתחילה לחפור על האוליגרך לאוניד נבזלין, בעל מניות בעיתון הארץ לצד משפחת שוקן, בזמן שעבדתי שם. וכנראה שהמקור גם לא היה בא אלי עם הליד מלכתחילה.
״כן. אבל תראי, בעבר הכנו מיקי רוזנטל ואני תחקיר על נשר ושידרנו אותו, בזמן שבלווטניק עוד לא היה בערוץ. אבל אחרי זה, כשהוא כבר היה בערוץ, קיבלנו עוד מידע על נשר לתחקיר המשך. זה אמנם לא היה ב׳המקור׳ אבל העברנו את זה למתן חודורוב, שהכין מזה אייטם ושידר את זה. זה קרה לפני שנתיים בערך, כשבלווטניק כבר היה בערוץ. זה לא היה אייטם חיובי, ונשרלא אהבו את זה״.
אבל מה עכשיו, חודורוב לא חווה לחצים בתחקיר על הגז?
״קראתי שבלווטניק אמר בעדות שלו במשטרה שנתניהו ניסה לערב אותו בתחקיר ואז הוא ראה את האייטם וחשב שנתניהו צודק. אבל לא שמעתי שמתן חווה לחצים. אני בקשר טוב עם מתן ואני לא מכיר את זה״.
אז היום לא תעשה תחקיר על בלווטניק ולא על נשר.
״שוב, אם להיות מעשי — אז לא יהיה תחקיר. אם מישהו יביא פצצה מטורפת, אז כן. אבל אני לא אחפור על בלווטניק ונשר עכשיו. זו לא עמדה שאני גאה בה, אבל זו עמדה מעשית לחיים. יהיה קשה לעשות את זה גם מול הערוץ וגם מול המקורות. מי סומך עליך כשאתה בא לעשות תחקיר על בעל הבית? זה לא הגיוני״.
הראיון המלא מתפרסם במהדורה המודפסת לרגל שבע שנים ל"המקום הכי חם". לרכישה לחצו כאן.
