בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
שופטת בית משפט התפטרה לפני כשנה וחצי מניהול תיק בו שפטה, וזאת לאחר שלטענתה עיתונאי "הארץ" הילך עליה אימים. התיק עבר לסגן נשיא בית המשפט בו מכהנת אותה שופטת, והוא מינה שופט אחר לכהן בתיק. מדובר בהליך משפטי שאסור בפרסום. למרות הדברים הקשים שאמרה השופטת אודות התנהלות העיתונאי מולה, ועליהם נודע לנו, ככל הידוע לא נפתחה חקירה בפרשה.
"המקום הכי חם בגיהנום" עתיד להגיש בימים הקרובים בקשה לבית המשפט להתיר לו לפרסם את ההליך המשפטי, וזאת לאור חומרת הפרשה: מחד, עיתונאי מנצל את כוחו ואת עבודתו בעיתון כדי ללחוץ ולהלך אימים על שופטת שדנה בתיק, ומאידך שופטת שבוחרת להתפטר מהתיק כי אינה עומדת בלחצים, במקום להתלונן ולהביא לפתיחת חקירה בנושא, על ידיה או על ידי הנהלת בתי המשפט.
במערכת עיתון ״הארץ״ לא היו מודעים לפרשה בזמן שהתרחשה, אך יודעו עליה לפני כחודש.
תגובתו של העיתונאי המדובר: "מדובר על התנהלות שערורייתית של שופטת אשר זייפה פרוטוקולים של דיונים שנערכו לפניה בתיק שלי. זאת לצד רשלנות מסוגים נוספים מצדה במהלך ניהול התיק.
"האיום" המדובר אינו אלא בקשה שהפניתי אל השופטת בבקשה לחשוף (תחת מגבלות הנוגעות לכך שמדובר בתיק האסור בפרסום, היינו; טישטוש כל פרט מזהה אודות הצדדים) ולהביא לידיעת הציבור את הדרך בו ניהלה את התיק. עותק מהבקשה הועבר גם לידיעת דוברות הנהלת בתי המשפט. השופטת דחתה את הבקשה.
הסיבה בגינה התפטרה השופטת מניהול התיק הוא החשש שלה מפרסום הדברים (בשלב זה כבר הבינה כי אני מגובה בראיות), שכאמור, נוגעים להתנהלותה הרשלנית (לכל הפחות) שלה, ולא של מי מהצדדים בתיק. נדמה לי שגם מתוך המבוכה שנגרמה לה מכך שהדברים הגיעו לדוברות הנהלת בתי המשפט.
השופט שאליו עבר התיק, עבר על כל המסמכים בו, והפך את מרבית ההחלטות המהותיות שקיבלה השופטת.
מאוד מצער היה לגלות שהמקום הכי חם בגיהנום לא פנה אלי בבקשת תגובה בטרם פרסם את הדברים. הגם, שבשל איסור הפרסום, שמי כמו שמם של כל הצדדים, אסור בפרסום.
מיד לאחר התפטרותה כתבתי לשופטת שמצער שבחרה לאסור (לטובת שמה הטוב שלה ותו לא, ותוך ניגוד עניינים מובנה) את הדברים שביקשתי לפרסם אודותיה, ועצוב שתרצה את התפטרותה כאילו נבעו מאיומים. כתבתי לה שככל שהיא מרגישה מאוימת, דרכה לקצין משמר בתי המשפט ומשטרת ישראל ידועות לה. השופטת, שעשתה הכל כדי שהדברים לא יפורסמו, נמנעה כמובן מלהתלונן, מה גם שברור לה, שאיומים כלפיה לא היו (אלא אם עצם הבקשה להתרת הפרסום אודות התנהלותה היא בעינייה איום).
סגנית הנשיא שאליה הועבר בתחילה התיק, כמו גם השופט שאליו הועבר התיק על ידי הסגנית, לא ראו בפנייתי להתרת פרסום התנהלות השופטת משום איום כלפיה. כך נכון הדבר גם לגבי הגורמים השונים בהנהלת בתי המשפט, אשר נחשפו לבקשתי להתרת הפרסום".
