דוח הוועדה הפנימית במשרד הרווחה לבדיקת האירועים שהובילו לאונס שהתרחש במלונית הקורונה לנוער בסיכון ביפו, פירסמה היום את מסקנותיה. בין השאר קבעה הוועדה כי ההחלטה של הקמת מסגרת אחת לבני נוער ולצעירים, ללא הפרדה מגדרית, היתה החלטה שגויה, ולמפעיל לא היה ניסיון בהפעלת מסגרות, ודאי שמסגרות המיועדות לאוכלוסיות קצה.  

מסקנות אלה מאששות את חשיפת המקום לפי כחודש, כי אגף תקון במשרד הרווחה בראשות אלין אלול נתן לבעל מוסך חסר הכשרה וניסיון להפעיל את המלונית. אלול, שפוטרה בשבוע שעבר מתפקידה, מסתמנת כאחת האחראיות למחדל. 

כזכור, בפברואר נכנס ירין שרף בן ה-21 למלונית שפתח משרד הרווחה ביפו עבור צעירים וצעירות בסיכון ללא עורף משפחתי, שנדבקו בקורונה. בזמן שהותו אנס שרף ילדה בת 13 ששוכנה גם היא במלונית.  שרף הואשם באונס לאחר מחאה ציבורית, בעקבות סעיף אישום של בעילה בהסכמה תחילה.

לפי הדוח, "ההחלטה הראשונית של הקמת מסגרת אחת לבני נוער ולצעירים, בנים ובנות מכלל מסגרות מינהל תקון, ללא הפרדה, היתה החלטה שגויה. היעדר ההפרדה המגדרית והגילאית בקרב אוכלוסיית היעד, בשונה מההפרדה הקיימת ברוב המסגרות החוץ ביתיות של מינהל תקון, תרמה באופן ישיר להיעדר המוגנות, למקרה הקשה שאירע, ולמקרים נוספים שהסתבר בדיעבד שהתרחשו במסגרת. הוועדה מצאה כי ראש מינהל תקון קיבלה את ההחלטה ללא דיון מקצועי מספק בתוך המינהל".

---

עוד עולה כי "לא התקיימה עבודת תכנון מספקת עם גורמי המקצוע הרלוונטיים בתוך מינהל תקון. ניכר כי לא הובאו בחשבון באופן מספק מאפייני האוכלוסייה ומורכבותה, ביחס למוגנות הנדרשת עבורם. לא נעשתה חשיבה מספקת של הגדרת ואפיון הצרכים הטיפוליים ודרכי המימוש שלהם, בכפוף למגבלות הקורונה". 

האחריות למה שהתרחש במלונית הקורונה לא נעצרת רק באלול, אף שהיתה דמות דומיננטית במשרד הרווחה. ממסקנות הוועדה עולה כי "המפעיל לא הקפיד על מילוי משימותיו כמתחייב מהסכם ההתקשרות ומההנחיות שקיבל על ידי המפקחת" וכי הוא "לא העמיד את כוח האדם הדרוש בהתאם למספר השוהים ולא אכף את הנהלים אשר הוגדרו מראש".

כפי שפורסם בתחקיר, הוועדה מצאה כי "למפעיל לא היה ניסיון בהפעלת מסגרות כלשהן, ודאי שלא מסגרות המיועדות לאוכלוסיות קצה. צוות ההדרכה במסגרת היה ללא הכשרה או ניסיון בתחום ואי מתן הכשרה ייעודית מספקת למפעיל ולצוותו תרמו לכשל. כמו כן, חלוקת תחומי האחריות וניהול המסגרת לא היו ברורים דיים לכל הגורמים המעורבים". 

מי בחר במפעיל?

לפי המסקנות שפורסמו היום, לא ברור כיצד נוצר הקשר של משרד הרווחה עם המפעיל, שהינו כאמור בעל מוסך, ולא ברור מי בחר בו ומדוע הוא נבחר למרות שאין לו כל נסיון או הכשרה בתחום. בנוסף לא ברור אלו גורמים נוספים מתוך משרד הרווחה היו מעורבים בבחירה מלבד אלול. 

בנוסף, מסקנות הוועדה אינן מסבירות האם המפקחת, רויטל לירז מלמוד – שלפי המפעיל דדו צורי שהתה במקום והיתה אשת הקשר שלו מול המשרד – היתה עדה לשורת הכשלים. ואם ראתה, מדוע לא נעשה דבר כדי לשנותם. 

הוועדה מצאה כי "הגורמים המקצועיים היו צריכים לנהל שיח עם מפעילי מלוניות הקורונה של פיקוד העורף על מנת לבחון אפשרות לקליטת צעירים שאינם קטינים ממינה לתקון במלוניות אלו כך שבמלוניות תקון יהיו קטינים בלבד". אבל הוועדה לא הצביעה על אותם גורמים מקצועיים שהיו אמורים לעשות כן. 

מלבד שורה של מסקנות, הוועדה פרסמה את המלצותיה, בהן נקיטת אמצעים משפטיים נגד המפעיל ומינוי גורם מתכלל באירועים שבהם נדרשת הסתכלות רחבה. 

"מקרה חריג זה מזעזע בתוצאותיו, אך מעיד על אופן תהליכי קבלת ההחלטות במשרד הרווחה והיעדר הבנה בסיסית בדבר הצרכים הטיפוליים של בני הנוער שאותו משרד אמון על טיפול בהם", אומרת עו"ד שירן רייכנברג מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער באוניברסיטה העברית. "קריאה של תמצית החלטות הוועדה מעוררת כעס. הביטוי 'הכתובת היתה על הקיר' צר מלהכיל את כל הכשלים והמחדלים שעולים ממנו. טוב עשה משרד הרווחה שהקים את הוועדה, אך מעבר לכך הוא נדרש לעשות בדק בית רציני, כדי להבין איך התקבלה שורת החלטות כושלת כזו ". 

"דוח חמור כל כך לא יכול להסתכם בנקיטת צעדים משפטיים נגד המפעיל של המלונית, והוא חייב להתייחס גם ליכולת ולחובה של משרד הרווחה לפקח על אותם מפעילים, בעתות שגרה כמו גם בעתות חירום, ולהבטיח מוגנות לילדים ונוער שתחת אחריותו", אומרים במועצה לשלום הילד.