בין אם תקחו אותו ברצינות או לא, הראיון עם רוני מאנה בסופש האחרון חושף עוד טפח מיחסה של משפחת נתניהו כלפי מזרחים. מאנה תיאר איך נעלב כשעל רקע פרשת המנקה ליליאן פרץ ודמי השתיקה ששולמו לה, הטיחה בו שרה נתניהו בטלפון, "פרענקים, פרענקים, פרענקים, כולם אותו דבר", וגם אמרה, לדבריו, שמבחינתה כל הנשים המזרחיות "צריכות להיות עובדות ניקיון".
זו לא הפעם הראשונה שאמירות בסגנון הזה כלפי מזרחים ומזרחיות מיוחסות על ידי גורמים מקורבים לבני הזוג נתניהו. חלקן הוכחשו, אחרות לא, היו שנאמרו בגלוי. כך למשל במסגרת התביעה של אב הבית מני נפתלי הוא ציטט את שרה נתניהו אומרת "אנחנו האירופים עדינים, לא אוכלים כ"כ הרבה כמוכם המרוקאים; שלא נראה שמנים". נחום ברנע הביא בעבר ב"ידיעות אחרונות" ציטוט משיחה עם כחלון בה אמר לו נתניהו, לכאורה, ש"רק אני יודע להביא את קולות המזרחים. אני יודע את מי הם שונאים: הם שונאים את הערבים". כחלון הכחיש, נתניהו לא. אותו כחלון, שאינו יודע להביא את המזרחים לכאורה, ייקרא לימים "הערבי" על ידי מקורבו של נתניהו, אלוביץ', במסגרת פרשת וואלה (תיק 4000). וכל זה בלי להזכיר את אורנה פרץ, תושבת קרית שמונה שרצתה לדעת מדוע נסגר חדר המיון בקרית שמונה, ואמנם לא הוגדרה עדתית אך זכתה לכינוי "משעממת" – שמכוון בתודעה הישראלית לנסיונות הפריפריה (המזרחית) להזכיר את קיומה ולהשתקתה הכרונית.
גם אם נניח בצד את מה שאולי חושבים במשפחת נתניהו על המזרחים, לפי העדויות, או את פליטות הפה בקרית שמונה – מעניין יותר לשאול מה מקומו של הקול והייצוג המזרחי בבחירות 2019. ועד עכשיו, כמו הייצוג הנשי, נראה שהוא לא מספיק חשוב. בכל מערכת הבחירות מגיע השלב שבו פורץ השד העדתי הרדום, פעם סביב גרבוז, הפעם העירה אותו דווקא מירי רגב – אבל היקיצה הפתאומית מלמדת דווקא עד כמה עמוק ישן השד השנה, לפחות עד שנתניהו ימצא סיבה טובה להעיר אותו, לשימושו.
"אולי זו תגובת נגד למי טו"
הסימן הבולט לחוסר העניין בייצוג המזרחי בבחריות אלה הוא העלמתה של מירי רגב, הקול הבולט ביותר של הייצוג המזרחי והנשי בליכוד, מהתמונה המשותפת של הנבחרת שבוע שעבר – נתניהו ושבעת הגברים. יוסי ורטר ב"הארץ" ציין כי בליכוד ביקשו לצמצם את הופעותיה בתקשורת עד הבחירות.
המעריצה מספר אחת של נתניהו, שנאבקה על הנאום שלו בטקס יום העצמאות האחרון תוך כיפופי ידיים עם יו"ר הכנסת – התפלאה לגלות שנזרקה בצידי הדרך. רגב הודתה בראיון בסוף השבוע שהיא כועסת, אבל באותה נשימה אמרה שהיא מקבלת את הדין ושזה כנראה מה שדעת הקהל רוצה בבחירות האלה – גברים אשכנזים חזקים. היא הוסיפה שמזל שלפחות בליכוד התפישה היא שונה, ולכן הגיעה למקום גבוה כל כך בפריימריז. כלומר, עד ששרה מזרחית כבר מרימה קול מרד וכעס, היא ממהרת ליישר קו עם הגווארדיה האשכנזית במפלגתה, להסתפק בפירורים הפנים מפלגתיים, להרכין ראש וליישר קו. בינתיים לפחות.
יו"ר העבודה, אבי גבאי, ניצל את המקרה לסיבוב פוליטי קטן, והטיח במשפחת נתניהו כי הם גזענים. "אני לא מצליח להבין אנשים ממוצא מזרחי שרואים את תמונת הסלפי של הליכוד, רואים את ההתנהלות של משפחת נתניהו לאורך השנים ומצביעים לליכוד. הם מסתירים שרים ושרות מזרחיים מהתמונה שלהם, זאת גזענות", אמר גבאי אמש בפגוש את העיתונות, אולי מנסה למצב את עצמו, מאוחר מדי, כקול המזרחי של הבחירות האלה. בהמשך השבוע, שיחרר סדרת סרטונים שפורטות על אותו מיתר, כולל ציטוטים של נתניהו על חיילי גולני משנות ה-70 ותזכור אירועי אורנה פרץ בקרית שמונה.
נסים ליאון, סוציולוג מאוניברסיטת בר אילן, אינו מופתע מהדרת הסיפור המזרחי. לדבריו, "הסיפור הגדול בבחירות האלו הוא בכלל הסיפור הישראלי מול היהודי. כל העניין של פוליטיקת הזהויות פחות נמצא על סדר היום. למה? אין לי הסבר לזה. כנראה בגלל שהפעם, לראשונה זה שנים, יש קמפיין ראש בראש אמיתי, שתי מפלגות גדולות עם דמויות מרשימות. הזירה הפעם היא גברית מאוד ומתרכזת בשסע ישראלי מול יהודי, שאפשר להתגייס סביבו. ישראל לפני הכל של גנץ ולפיד, מול היהודי של נתניהו. הקבוצה שהכי נפגעת הפעם היא בכלל המפלגות הדתיות. הן מנסות להשמיע קול בעניין, אבל זה נבלע באיזה חלל".
זה לא חדש: ארתור פינקלשטיין, יועצו המיתולוגי של נתניהו, עשה את החלוקה הזאת לפני שנים, בין יהודי לישראלי, כשהביא את "השמאל שכח מה זה להיות יהודי" כבר ב-96'.
"נכון, שני אנשים אמרו את זה בהיסטוריה הישראלית, ברוך קימרלינג וארתור פינקלשטיין. רק שפינקלשטיין לא לקח בחשבון שלאט לאט יש גם התרחקות מהממד היהודי, תהליכים של חילון".
ומהי הישראליות הזאת?
"היא לאו דווקא אשכנזית, זו ישראליות שמערבבת בתוכה גבריות, ביטחוניזם, ממד אזרחי חזק. תראה את ארבע הדמויות של כחול לבן, זה החתך הצברי הקלאסי, שובו של הגבר. הוא לא חייב להיות אשכנזי. גם הצבר לא היה אשכנזי מבחינה דמוגרפית.
"כששאלו את לפיד למשל מה הוא חושב על תמלילי אשכנזי ואיך שהוא דיבר על בני גנץ שם – אז לפיד, כנראה אינסטינקטיבית, אמר ש"הוא דיבר כמו גולנצ'יק", שזה תדר הכי ישראלי שיש. הוא לא יגיד שהוא דיבר כמו בשכונה, כי זה קונוטציה מזרחית יותר, של המזרחי שבו יצא. "דיבר כמו גולנצ'יק", זה משהו יותר נוח, משהו שהישראלים מבינים, מקבלים. זה אחד מהחבר'ה.
"אני חושב שמה שחזק בבחירות האלו הוא המימד הילידי, אלו בחירות של צברים. אלו בחירות שמתקיימות כבר בדור שלישי של המדינה, ולכן יש התרכזות סביב קטגוריות זהות גדולות של יהודי וישראלי. כל מה שמאתגר את השיח הרחב הזה והוא פרטיקולרי, כמו מזרחים או נשים, קיים, אבל לא מקבל הד חזק מדי. יכול להיות שתגובת הנגד תהיה הבחירות הבאות. עכשיו אנחנו נמצאים במטוטלת של הזהויות הגדולות, של שני כוחות, בפעם הראשונה מזה זמן רב. אלו בחירות מאוד מעניינות".
גבאי השתמש בהדרה של רגב, ואמר שאחרי מה שעשו לה, ברור שנתניהו גזעני כלפי מזרחים ואסור להצביע לו. מה חשבת על זה?
"הוא צודק במאה אחוז – אבל מדבר בשפה ישנה. זו שפה של בחירות 2015. תראה, הכל עוד יכול לקרות ולהתעורר בשבועיים הקרובים, אבל הנושא המזרחי כרגע פחות רלוונטי. הליכוד לא הגיב לו כי הם לא רוצים לעשות מזה עניין. גם רגב הבינה באינסטינקט שלה שהיא זה לא הסיפור של הבחירות האלה, היא אמרה – אלו בחירות של גברים אשכנזים. לכן היא שותקת".
למה דעת הקהל רוצה עכשיו יותר גברים? או לא מתרעמת מספיק על היעדר נשים?
"אני חושב שזה קשור לחשש הקיומי. אתה חוזר לדברים הכי פרימורדיאלייים. תראה מה קרה עד עכשיו במערכת הבחירות הזאת – ציפי לבני עפה, מירי רגב נדחקה הצידה, לאלופה במיל' אורנה ברביבאי אמרו לקום ולשבת. אנשים עוברים על זה לסדר היום. יכול להיות שזו ריאקציה, אני לא פוסל על זה, סוג של תגובת נגד למי טו. בסוף, היסודות הישראליים הם מאוד מאצו'איסטיים ואנחנו חוזרים לשם".
"גם הליכודניקים הבינו שעדיף אשכנזיים ממלכתיים"
עו"ד שגית פרץ – דרעי, פעילה פמיניסטית, לשעבר מקימת הפורום הנשים בבית היהודי, אומרת שהיא לא מופתעת מהבחירה להעלים את רגב. "בסקרי דעת הקהל הם ראו שרגב כנראה מבריחה מצביעים ומפריעה להם להתמודד מול כחול לבן, אז הסתירו אותה. אבל העניין הוא שתמיד באים ובודקים את הצד המזרחי, איפה הוא, איפה נעלב, איפה הוא מודר. אף פעם לא מסתכלים על הקבוצה האשכנזית, לוקחים כמובן מאליו שהיא הסטנדרט שצריך להתיישר לפיו, שהיא הסמל של הישראליות".
הסמל של ה"ישראליות" המפא"יניקית הטובה של הבחירות האלה, לדבריה, היא כחול לבן – אותה כינתה השבוע בכנס מגדר בבר אילן – כחול LABEN. "היתה לכחול לבן כוונה לייצר רשימה יותר מגוונת, עם יותר נשים ויותר מזרחים. אבל ברגע שראו שבפריימריז בליכוד, שהוא הסקר הישראלי הכי משקף, נבחרה רשימה מאוד גברית ואשכנזית – הם גם קיבלו לגיטימציה להציג רשימה גברית בלבד. לא באמת היה איכפת להם שיהיו נשים או מזרחיות".
היעדר הייצוג של מזרחים ונשים גם בליכוד, ובצורה הרבה יותר בולטת ובוהקת בכחול לבן, היא רוח התקופה מבחינתה. הרגע שבו בחר גנץ בלפיד וחבורת יש עתיד על פני אורלי לוי (גשר) ועדינה בר שלום (אחי ישראלי), ובכך הביא ככל הנראה למחיקת שתי מפלגות מובלות על ידי אישה מזרחית מהבחירות האלה, מספר הכל.
"זה מאוד טראמפ מה שקורה פה", אומרת פרץ – דרעי, "הבקלאש הזה. כבר לאף אחד לא איכפת מייצוג הולם של נשים או מזרחים, אין פוליטיקלי קורקטנט. בבחירות הקודמות זה כן היה וכן חיפשו להראות גיוון. למפלגות הרי אין ערכים בנושא הזה, אם הם קולטים שהציבור לא רוצה את זה ולא חייבים אז הם לא ישימו. לאף מפלגה לא באמת איכפת מייצוג. ברגע שהם קלטו שהם לא חייבים את זה, הם הורידו את המגבלה – בוא נשים את החברים שלנו".
לדבריה, גם הייצוג המזרחי עצמו עשה בקדנציה האחרונה נזק לייצוג המזרחי. "בסוף מי שמייצג את המזרחים, זה אנשים שעשו לנו בושות, כמו ביטן, חזן, זהר ורגב. השאלה למה לא מגיעים מזרחים טובים יותר לקידמת הבמה בליכוד? למה מזרחים רציניים לא מצליחים? למה את צריכה להיות מלחכת פנכה כמו מירי רגב, או חנפן כמו זהר או ביטן, שאחר כך נזרקים אחורה? הייצוג המזרחי שהיה בקדנציה האחרונה לא היה טוב. אני חושבת שהוא אפילו עשה נזק לטווח הרחוק, כי הוא קיבע את הייצוג של פוליטיקאים מזרחים, של אדם לא ראוי, הגחכה של פוליטיקאי, בסטיגמה שגם ככה קיימת.
"התוצאות של הפריימריז בליכוד הראו שהמצביעים של הליכוד הבינו שבבחירות האלו הם צריכים נבחרת ממלכתית, ייצוגית. חשוב להם שיהיה ייצוג של מזרחים, אבל אם הם צריכים לבחור בין מזרחים שעושים להם פדיחות, לאשכנזיים ממלכתיים שיתמודדו מול גנץ ולפיד – הם יעדיפו את האשכנזים הממלכתיים. בסוף הם רוצים לנצח. אני מניחה שמה שרגב אומרת זה נכון, הם מסתכלים על סקרים ועל קבוצות המיקוד ורואים שדעת הקהל מעדיפה דמויות ממלכתיות ביטחוניות, גברים אשכנזים, בפרונט. ההצבעה בפריימריז היתה תגובת נגד לקרקס המזרחי, המתפקדים המזרחיים אמרו – אם זה המשמעות של הייצוג המזרחי, זה לא בראש מעיניינו. זה קרה בגלל הקרקס שהיה בכנסת האחרונה".
זה לא נכון שיש רוב מזרחי בליכוד
טענה (אשכנזית) עתיקה אומרת שהמזרחים מצביעים לליכוד לא משנה מה, בניגוד לאינטרס שלהם. סמי שלום שטרית אמר בעבר בראיון ב"מאקו": "הקלישאה המקובלת במפלגות השמאל היא שהמזרחים מצביעים נגד האינטרסים של עצמם – מענישים את מפא"י של שנות ה-50 בהצבעה לימין הקפיטליסטי בשנות האלפיים. את המיתוס הזה הגיע הזמן לנפץ. מזרחים לא מצביעים היסטורית לימין כי הם לא יודעים מה טוב להם, כמו שנוח, אולי, לשמאל לחשוב. הם מצביעים לפירוק אותו מבנה חברתי ששמר אותם ואת ההורים שלהם חוטבי עצים ושואבי מים".
פרץ – דרעי מוסיפה בעניין הזה ש"הטענה שרוב המזרחים מצביעים לליכוד היא פשוט לא נכונה. יותר מ-50 אחוז ממצביעי הליכוד הם אשכנזים. חצי מהמזרחים במעמד הנמוך בכלל לא מצביעים מתוך חוסר אמון וייאוש ממוסדות המדינה. המזרחים מצביעים לליכוד לא בגלל הייצוג, אלא בגלל רוח המרד שהיתה בהצבעה לליכוד עוד מימי בגין. להשתחרר מהכבלים של מפא"י. הצבעה לליכוד זו גם הצבעת נגד, והמרד הוא באליטות שיושבות על השיבר בכל מיני מקומות, בבתי המשפט, בדיפ סטייט. נתניהו מחזק את תחושת הקורבן הזאת, את הנרדפות, זה עובד לו כי הוא באמת מאמין בזה.
"הסנטימנט הזה ממשיך לעבוד למרות שמאז 77' גם הליכוד בנה כוח ויצר אליטה של כסף, של מעמד בינוני גבוה חדש, מוקדי כוח בוועדים הגדולים, ברשויות המקומיות. ועדיין החוויה היא שזה הם מול השלטון הישן. העניין העדתי הוא עוד ביטוי בתוך זה, אבל הוא רק חלק מזה. הוא לא הכל. לכן גם הייצוג של כן מירי רגב או לא, או פחות עניין.
"אני מכירה את הטענות שאתם מצביעים לליכוד שדופק אתכם, אבל הם שכחו שהסוציאליזם של מפא"י דפק אותם הרבה יותר. הליכוד אמנם לא עשה המון עבורם – אבל הוא לפחות לא חסם אותם כמו מפא"י. הוא כן איפשר להם להגשים חלומות, לקנות בית, לטוס לחו"ל".