התאחדות הסטודנטים, משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה מנהלות בחודש האחרון, בעקבות הקורונה, משא ומתן בנוגע למתן סיוע לסטודנטים שנפגעו כלכלית בתקופת הקורונה.
הנושא נידון גם בוועדות הכנסת השונות, ולמרות שמשרדי הממשלה מפעילים לחצים על המל"ג ומשרד האוצר להגיע להסכם עם הסטודנטים – עדיין לא הושגו הבנות בין הצדדים.
שלשום התקיימה ישיבה נוספת באוצר, שבמהלכה נציגי הסטודנטים שבו ופירטו את רשימת הדרישות שלהם, בהם מענק של עד 4,000 שקל לסטודנטים נזקקים יחד עם מתן הלוואות ללא ריבית, ושחרור מיידי של סטודנטים מחוזי השכירות במעונות. אך מענה לדרישות הללו עדיין לא ניתן.
את הסיבה לכך אפשר אולי למצוא בדיון שנערך שלשום בוועדת הכספים של הכנסת. "אם השקל צריך להגיע לסטודנט שהוא באשכול בסוציו אקונומי שמונה או לעצמאי – התשובה היא לעצמאי", אמר נציג משרד האוצר עידו סופר, שהעלה הצעה לסטודנטים הנזקקים: לקיחת הלוואות ממוסדות הלימוד שלהם. בהתאחדות טענו בתגובה שכשליש מהסטודנטים לקחו כבר הלוואה כזו בתחילת לימודיהם, ולקיחת הלוואה נוספת במצב הכלכלי הנוכחי תשעבד אותם לשנים ארוכות.
בדיון בוועדה עלה כי לא רק שלמשרד האוצר אין פתרונות יעילים – אין בידיו אפילו נתונים על מספר הסטודנטים הנזקקים לסיוע מיידי. התאחדות הסטודנטים מעריכה כי כ-70 אלף סטודנטים לכל הפחות נותרו ללא אמצעים כלכליים לממן את לימודיהם. רבים מהם איבדו את עבודתם עם תחילת משבר הקורונה ולא זכאים לדמי הביטוח הלאומי משום שעבדו בה חודשים ספורים, או שגילם צעיר מ-20.
"במילים אתם נדיבים. במעשים זה אפילו לא קמצנות, זה בונקר", אמר יושב ראש וועדת הכספים עודד פורר לנציג האוצר. "מי שהיה לפני חודשיים במצב סוציו אקונמי שמונה, הוא כבר לא. אתם לא יכולים לתמחר לפי נתונים מפברואר או מספטמבר… אתם תמצאו את עצמכם בעוד חצי שנה עם מערכת השכלה גבוהה בתפוסה של 50 אחוז… פקולטות פשוט יסגרו. אתם צריכים לכבות את השריפה עם סופר טנקר ואתה מספר לי שאתם פורשים טפטפות".
האוניברסיטאות הקימו קרנות לסיוע
ואכן, מצבם הכלכלי של המוסדות להשכלה גבוהה לא נותר יציב לאור משבר הקורונה. ברוך מרזן, סגן נשיא אוניברסיטת חיפה, תיאר בוועדת הכספים שלשום את ההוצאות הגדולות שהיו למוסד בעקבות המעבר ללמידה מרחוק (רכישת ציוד, שרתים והגדלת מערך התמיכה הטכנית) זאת בשעה ששכר חברי הסגל המנהלי והזוטר נותר כשהיה.
"צמצום מאסיבי של תוכניות לימוד בינלאומיות עד כדי ביטול, הוביל להפסד של שכר לימוד משמעותי", הוסיף מרזן. "חלק מתקציב האוניברסיטאות לשנה הבאה ובשנה הנוכחית מתבסס על שוק ההון, ועדיין יש ירידה משמעותית בתיקי ההשקעות של האוניברסיטאות".
"אתם תמצאו את עצמכם בעוד חצי שנה עם מערכת השכלה גבוהה בתפוסה של 50 אחוז… פקולטות פשוט יסגרו"
למרות זאת, חלק ממוסדות הלימוד החליטו להושיט יד לסטודנטים שלהם. נתונים חלקיים בדבר היקף הסיוע רוכזו על ידי משרד האוצר לבקשת ועדת הכספים, ונשלחו לחבריה שעות ספורות לפני הדיון שהתקיים שלשום.
מהנתונים עולה כי המוסדות שהקימו קרנות סיוע ייעודיות לסטודנטים בעקבות משבר הקורונה הם האוניברסיטה העברית (שני מיליון שקל), אוניברסיטת תל אביב (כמיליון שקל), המכללה האקדמית רופין (כמיליון שקל), אוניברסיטת בן גוריון (800 אלף שקל), הטכניון (600 אלף שקל), אוניברסיטת בר אילן (600 אלף שקל), האוניברסיטה הפתוחה (300 אלף שקל), המכללה האקדמית ספיר (300 אלף שקל), המכללה האקדמית סמי שמעון (300 אלף שקל) והמרכז הבינתחומי הרצליה (100 אלף שקל).
מוסדות לימוד נוספים הציעו גם הלוואות לסטודנטים, אולם ההיענות לסיוע זה היתה מועטה.
"קיבלנו יותר מ-150 פניות של סטודנטים וסטודנטיות במצוקה כלכלית חריפה", מספר אלון גייר, דיקאן הסטודנטים במכללת ספיר. "לראשונה קיבלנו בקשות רבות לסיוע כלכלי מסטודנטים בני המעמד הבינוני והגבוה, שהתרסקו כלכלית עקב המשבר. עוד קבוצה שנפגעה אנושות מהמשבר הם הסטודנטים ההורים, בעיקר אמהות חד הוריות".
עוד הוסיף גייר כי בזמן המשבר נרשמה במכללה עלייה של 15 אחוז במספר הבקשות לסיוע נפשי. לדבריו, מניסיון עבר במקרים של מצבי קיצון ביטחוניים, עיקר הפניות לסיוע נפשי מגיעות חודשיים-שלושה אחרי המשבר.
"לראשונה קיבלנו בקשות רבות לסיוע כלכלי מסטודנטים בני המעמד הבינוני והגבוה, שהתרסקו כלכלית עקב המשבר"
גייר מספר שחלק מהסטודנטים החלו להפסיק להגיע לקורסים, ולא מכן התברר כי נשרו מהלימודים. "אנחנו מנסים למצוא לזה פתרון", הוא אומר ומוסיף שחלק מהקושי היה נעוץ בעובדה שלא לכל הסטודנטים התאפשר לרכוש מחשב שבאמצעותו יוכלו ללמוד מרחוק. "עד כה רכשנו כ-60 מחשבים לסטודנטים מהחברה הבדואית ודאגנו לפתרון עבור כמאה סטודנטים מהחברה הבדואית שיהיה להם מקום פיזי ללמוד ברשויות הערביות השונות. כעת אנו מגייסים כסף כדי לרכוש מחשבים נוספים".
בבר אילן לא ויתרו על השכירות
נושא נוסף שנמצא על שולחן המשא ומתן הוא האפשרות לשחרור מהיר מהחוזים במעונות הסטודנטים, שבהם מתגוררים כ-23 אלף סטודנטים. לפי הנתונים עולה כי האוניברסיטאות שבבעלותן מעונות הצליחו לסייע לסטודנטים יותר מאשר אוניברסיטאות שהמעונות שבשטחן נמצאים בידיים פרטיות.
כך למשל איפשר הטכניון לסטודנטים להשתחרר מהחוזה ללא הגבלה וללא קנס. באוניברסיטה העברית אישרו לסטודנטים לעזוב את המעונות ללא קנס עד ה-15 למאי והעניקו הנחות של עד 15 אחוז בתשלום החודשי. באוניברסיטת חיפה איפשרו לסטודנטים לעזוב את המעונות בתשלום קנס של מחצית חודש שכירות, והעמידו לרשות הסטודנטים את האופציה לדחות את תשלום אפריל ל-20 למאי.
אוניברסיטת בן גוריון איפשרה לסטודנטים שמתגוררים במעונות לסיים את החוזה שלהם ולפנות את דירתם החל מה-1 במאי ללא קנסות, ודחו את תשלום שכר הדירה עד ה-14 ביוני ללא ריבית וללא קנסות. חברת "שפיר" המפעילה מעונות סטודנטים במרכז העיר ירושלים בהם מתגוררים סטונדטים של מכללת הדסה ובצלאל הודיעה לאחרונה על מתן הנחה של 30% לכל הדיירים במעונות החל מה20 למרץ ושחרור של הסטודנטים מהחוזה מולה ללא קנס בסוף חודש מאי.
הטכניון איפשר לסטודנטים להשתחרר מהחוזה במעונות ללא הגבלה וללא קנס, וכך גם באוניברסיטה העברית
לעומת זאת, חברת אלקטרה שמפעילה את המעונות באוניברסיטת בר אילן לא הסכימה לוותר על דמי שכירות לכ-800 הסטודנטים שמתגוררים במעונות וביצעה פרישה מוגבלת של אחד מתשלומי השכירות. האוניברסיטה הודיעה כי מתן הנחות בשכר הדירה לא בסמכותה.
גם באוניברסיטת תל אביב מופעלים המעונות על ידי זכיין פרטי. חברת שיכון ובינוי לא העניקה הקלות בשכירות ל-2,700 הסטודנטים המתגוררים במעונותיה, אולם האוניברסיטה העמידה לרשותם מלגות סיוע בשכר הדירה בסכום של כמיליון שקל. גם במרבית המכללות לא זכו הסטודנטים להקלות משמעותיות בשכירות במעונות.
"לא נכון שמשרד האוצר והות"ת או המל"ג יתערבו בזה", אמר נציג האוצר בדיון שלשום. "בסוף יזם צריך לבוא ולראות ודאות, ואם פותחים את החוזה במקומות מסוימים, הדבר הזה יכול לפגוע בנו בטווח הבינוני והארוך. כל מוסד מוצא בסופו של דבר את הדרך לעזור לסטודנטים".
"אנחנו רואים עכשיו את ההתחלה, אבל רק ככל שהזמן יחלוף נוכל לאמוד את ההיקפים ואת עומק הפגיעה", אומר אלון גייר. "על המועצה להשכלה גבוהה להתגייס לטובת הסטודנטים עכשיו, כי מדובר במצב חירום".
