קצת אחרי שהכנסת פיזרה את עצמה לבחירות אמש בחצות, נותר קומץ של חברי כנסת להצביע על הצעת חוק שתחייב גברים שהוצא נגדם צו הגנה לעבור טיפול. ההצעה הונחה לראשונה ביוני השנה על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יחד עם ח"כ ג'אבר עסאקלה, איימן עודה עופר ויוסף ג'בארין. הצעת החוק עברה ברוב של 23 חברי כנסת ללא מתנגדים או נמנעים ובכנסת הבאה היא תידון בהליך מזורז בועדה לקידום מעמד האישה לקראת הבאתו לקריאה שניה ושלישית.

לפני ההצבעה על החוק הקריאה תומא סלימאן הודעה שקיבלה לקראת ההצבעה מגבר שטיפול כזה סייע לו לשקם את חייו: "אני אחרי טיפול מקצועי וארוך בשל היותי בעבר גבר אלים מאוד. פגעתי קשות באשתי באלימות קשה: כלכלית, מילולית ופיזית. עברתי טיפול מקצועי ועברתי סדנאות רבות בנושא, כולל טיפול פסיכולוגי. רעייתי בת 54 ואני חזרנו להיות משפחה לאחר שנה שלמה שהיינו פרודים. בלי הטיפול האינטנסיבי לא הייתי נגמל מהאלימות".

בשלב זה מדובר בתיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה. לפי החוק הקיים, בית המשפט יכול להורות לאדם שמוצא לו צו הגנה להתחייב לקבל טיפול מגורם שבית המשפט מחליט עליו. לפי נתוני ויצ"ו, מדי שנה ניתנים כעשרת אלפים צווים שכאלה (צו הגנה ניתן על ידי שופט שלום לתקופה של שלושה חודשים וניתן להאריכו בחצי שנה נוספת; מ"א).

תיקון החוק הנוכחי מחייב כל אדם שמוצא נגדו צו הגנה על רקע אלימות במשפחה או ביצוע עבירת מין להיפגש עם עובד סוציאלי שימסור לגביו חוות דעת שתקבע אם הוא מתאים לטיפול ואם יש מקום במסגרת טיפולית המתאימה לו. לאחר קבלת חוות הדעת יוכל בית המשפט להורות על קבלת טיפול אף ללא הסכמתו של המחויב בו. דיווחים על התקדמותו של הטיפול ימסרו לבית המשפט שיוכל לבקש את תגובת הצדדים כדי לבחון מחדש את צו ההגנה ואת תנאיו.

בשנים האחרונות הופנו רק כמה עשרות גברים לטיפול במסגרת הליכי צו הגנה. אם יתקבל החוק הנוכחי בקריאה שניה ושלישית צפוי מספרם לגדול באופן משמעותי. כיום, גברים המגיעים לטיפול בעקבות אלימות במשפחה מופנים אליו בדרך כלל על ידי שירות המבחן, המשטרה או ידי גורמי הרווחה לאחר שהוגשה נגדם תלונה והחלו להתנהל נגדם הליכים משפטיים. 

למרות שהשתתפות בטיפול יכולה להקל באופן משמעותי את על העונש שייגזר עליהם – דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מספטמבר 2019 חשף כי ב40% מהמקרים, יעדי הטיפול ביחידות למניעת אלימות במשפחה לא מושגים וכי המטופלים נוטים לנשור מהתוכניות. לפי נתוני משרד הרווחה, ב-2013 נשרו 50 אחוזים מהגברים שטופלו ביחידות למניעת אלימות במשפחה כבר בחודש הראשון לטיפול.

בנוסף, אושרה אמש בקריאה שניה ושלישית הארכה של התקופה שבה אסורים פיטורי עובדת שחוזרת לעבודתה לאחר שהייה במקלט לנשים נפגעות אלימות. עד כה היה נהוג כי תקופת המוגנות לה זוכה העובדת עומדת על 90 ימים, מעתה תארך תקופה זו 150 ימים. הצעת החוק נועדה להגביר את עצמאותה של החוזרת מהמקלט ולהקטין את הסיכויים שתחזור לבן זוגה עקב מצבה הכלכלי. 

עוד אושר סעיף הכנסת סעיף, לפיו מעסיק שימשיך להעסיק את העובדת גם בתום 150 ימי המוגנות – יהיה זכאי למענק בשווי 5,000 שקלים מהמדינה. "זה מענק שיוצר שותפות בין המדינה לבין המעסיק לבין העובדת", אמר לפני ההצבעה עודד פורר, יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה. את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין והיא קודמה על ידי חברות הכנסת תמר זנדברג וקארין אלהרר בכנסת הנוכחית.