מתקן המעצר "גבעון" שבכלא רמלה עולה גדותיו בשלושת השבועות האחרונים. עד להתפרצות הקורונה נכלאו בו אזרחי מדינות זרות בזמן שרשות ההגירה והאוכלוסין הסדירה את גירושם מישראל. אלא שבמצב הנוכחי, את הכלואים לא ניתן לגרש והמקום הפך ללימבו עבור 74 אזרחים זרים אשר תלויים נגדם צווי הרחקה מישראל.
בנוסף, עם תחילת המשבר הועברו לגבעון כמאה אסירים מכלא סהרונים שמסוכנותם מוערכת כנמוכה, לאחר שזה הוסב למתקן מעצר ייעודי לאסירים שיצטרכו לשהות בבידוד עקב חשש להידבקות בקורונה (למעלה ממאה אסירים אחרים הועברו מסהרונים לבתי מאסר בעלי אופי אחר). כתוצאה מכך, דיווחו בשבוע שעבר אסירים בגבעון, בכל תא מאסר נמצאים שמונה אנשים בצפיפות ובתנאי היגיינה ירודים.
התפשטות נרחבת של הקורונה בבתי הכלא בישראל היא רק עניין של זמן: ביום שלישי אובחנה סוהרת בבית הכלא ניצן כנשאית קורונה והאגף שבו עבדה, הכולל 15 אסירים נסגר. גם סוהר בכלא עופר, שבו שוהים מאות אסירים פלסטיניים במעצר מנהלי, התגלה כנשא של של הנגיף. בשבוע שעבר אובחן סגן מנהל מרפאה בבית המעצר באבו כביר כחולה בקורונה, ועצורים ואנשי סגל שהיה עימם במגע הוכנסו לבידוד.
כבר לפני שבועיים חתם ראש הממשלה על תקנות לשעת חירום המורות לשופטים לשקול את "חיוניות המעצר", בין היתר בהתחשב ב"סיכון להידבקות העצור בנגיף הקורונה בעת שהותו במעצר ומצב הכליאה באותה עת; . במקביל, בשירות בתי הסוהר החלו לפעול לריווח התאים בבתי הכלא הפליליים כדי להקטין את סיכויי ההדבקה והורו על שחרור למעצר בית של 500 אסירים, שאינם נאשמים או מורשעים בעבירות מין ועבירות אלימות במשפחה.
המוקד לפליטים ומהגרים פנה בשבוע שעבר לשר הפנים אריה דרעי ולשר המשפטים אמיר אוחנה, בבקשה לפעול לשחרורם גם של הכלואים בגבעון. "אנחנו פועלים לשחרור של כ-30 אסירים מבקשי מקלט, שהואשמו בעבירות קלות, הורשעו וריצו את מאסרם הפלילי עד תום, אבל מיד אחריו הוכנסו למעצר מנהלי", אומרת טל שטיינר, רכזת המחלקה המשפטית במוקד לפליטים ומהגרים.
אותם אסירים, שהגיעו לגבעון מסהרונים, נמצאים במעצר מנהלי מתוקף "המתווה לטיפול לתיאום הטיפול במסתננים המעורבים בפלילים", שנכנס לתוקף לפני כשש שנים. המתווה קובע כי מבקשי מקלט שאינם ברי הרחקה מישראל, שהורשעו בפלילים וסיימו לרצות את מאסרם, יובאו בפני ממונה ביקורת גבולות שיחליט אם עדיין נשקפת מהם מסוכנות. במידה והממונה מזהה בהם רמת מסוכנות גבוהה, הם מועברים למעצר מנהלי בסהרונים.
שחרור הפיקדון מתעכב
בקשת המוקד לשחרור חלק מהכלואים בגבעון טרם נענתה, ובינתיים פועלים במוקד להגשת בקשות פרטניות. "הגשנו שורה של בקשות שחרור, טענו שיש כאן סכנה ממשית, שהאנשים האלה כבר סיימו לרצות את עונשם ושאין שום טעם להמשיך בכליאתם", אומרת שטיינר.
"המערכת יודעת שאם הקורונה תתפרץ בבתי הכלא תהיה להם בעיה", ממשיכה שטיינר, "אבל כשזה מגיע למהגרים ולבית הסוהר שבו הם נמצאים – פתאום הסכנה נעלמת. יש אפלייה בין האסירים הפליליים לאסירים שהם מהגרים".
"הגשנו שורה של בקשות שחרור, טענו שיש כאן סכנה ממשית, שהאנשים האלה כבר סיימו לרצות את עונשם ושאין שום טעם להמשיך בכליאתם"
מחוץ לכותלי בית הכלא, התבשרה אוכלוסיית מבקשי המקלט היום כי גם במצב החירום של הקורונה, התגייסות המדינה לרווחתם ובריאותם תהיה מוגבלת בלבד. למי מהם שאיבדו את עבודתם בעקבות המצב תתאפשר משיכה חודשית של עד 2,700 שקלים בלבד, מכספי הפיקדון שנמצאים ברשות המדינה. מתוך סכום הזה, יחויבו לרכוש ביטוח בריאות בסך 200 שקל בחודש.
בנוסף, לפי דיווח בגלצ הבוקר, עולים בממשלה קולות שקוראים לנצל את המשבר כדי לפעול לגירושם. בישיבת ממשלה לילית שנערכה שהשבוע קראה שרת התפוצות, ציפי חוטובלי, לגרשם מישראל מחשש שיפיצו את הקורונה בדרום תל אביב. "צריך להוציא אותם מכאן", אמרה חוטובלי והסבירה שכל עוד היתה למבקשי המקלט תעסוקה, היה להם גם תמריץ לצאת מישראל בדמות חוק הפיקדון, "עכשיו אין ולא יהיה להם". שר התיירות, יריב לווין, גיבה את חוטובלי והציע להפעיל לחץ על מבקשי המקלט לקחת כעת את הפיקדון ולעזוב את ישראל. נתניהו השיב לשניים שאין כרגע לאן לגרשם.
בשבועות האחרונים קראו מבקשי המקלט, ארגוני סיוע ואיגוד המסעדות והברים לאפשר למי מהם שפוטרו או הוצאו לחל"ת למשוך את כספי הפיקדון שלהם – מדובר ב 36% ממשכורתם שהופרשו מדי חודש בשלוש השנים האחרונות למדינה כדי לעודדם לעזוב את ישראל, לצד ההבטחה שעם עזיבתם יקבלו את סכום הפיקדון שנצבר.
ההצעה למשיכת כספי פקדון מוגבלת המתגבשת כעת וצפויה להיות מאושרת בשבוע הבא לא תאפשר את משיכת מלוא הסכום הצבור בפיקדון, כדי לא לאבד את אמצעי הלחץ על מבקשי מקלט שלא ניתן לגרשם מישראל לבחור ולעזוב למדינה שלישית. מרבית מבקשי המקלט שבוחרים לעזוב את ישראל בשנים האחרונות מהגרים לקנדה, ארצות הברית ומדינות סקנדינביה.
עם פרסום המתווה בנוגע לחוק הפיקדון בתקופת הקורונה, חברי הכנסת איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' הביעו חשש כי חוק הפיקדון יאבד מכוחו לגרום למבקשי המקלט לעזוב את ישראל. סמוטריץ' קרא לא לאפשר למבקשי המקלט לקבל שום סכום מהפיקדון "את הקורונה ואת העובדה שלמסתננים אין עבודה בישראל צריך לנצל כדי לעודד אותם לחזור לארצותיהם", ושקד קראה להוסיף למתווה כי בתום המשבר יחזירו מבקשי המקלט אל הפקדון את הסכומים שנמשכו ממנו, לצד הפרשה של התשלומים החודשיים הקבועים בחוק.
עינוי דין מצד משרד הפנים
אמצעי לחץ נוסף שהופעל השבוע על מבקשי המקלט הגיע מכיוון משרד הפנים, לאחר שגורמים מטעמם יצרו מצב שבו לא ניתן להפקיד ערבויות שחרור עבור אסירים שבית הדין לביקורת המשמורת הורה על שחרורם מכלא גבעון.
ב-18 למרץ הורתה הדיינת לירון קריספין בוקר על שחרור בערבות של נתין אריתריאה, שנתון במאסר מנהלי מאז דצמבר . עם זאת, מגבלות התנועה וצמצום התחבורה הציבורית מנעו מהערב להגיע לנמל התעופה, שכן רק שם ניתן להוציא שובר להפקדת הערבות ולהפקידה. בנוסף, התברר כי סניף בנק הדואר בנתב"ג סגור עקב משבר הקורונה.
"כל משרדי הממשלה, הרשות השופטת והמוסדות הבנקאיים נרתמו למאמץ ומאפשרים דרכי התנהלות חלופיות, מקוונות", נזפה קריספין בוקר במשרד הפנים. "צפוי היה שגם משרד הפנים ייערך בהתאם…ברור שבמגבלות הקיימות לא ניתן לצפות ואף יש למנוע תנועת ערבים לטרמינל בשדה התעופה שלא לצורך, ולמרות שתי החלטותיי בעניין, לא ניכר שנעשה מאמץ בהקשר זה".
לאחר שמשרד הפנים לא סיפק חלופה להפקדת הערבות, שחררה הדיינת את האסיר וקבעה שהערבות תופקד בתום משבר הקורונה. בהחלטה שנתנה אתמול בעניינו של אסיר אחר, גערה הדיינת במשרד הפנים שטרם הסדירו דרך להפקדת ערבויות ובכך מונעים מאסירים שהוחלט על שחרורם לצאת לחופשי.