עובד מדינה במטה חקירות ומודיעין ברשות המיסים, עם גישה למידע על אנשים, ניגש למידע בצורה לא חוקית: הוא פרסם מידע אישי על אזרחים בקבוצת פייסבוק ללא הסכמתם וידיעתם. הפרטים כללו כתובות מגורים, כתובות קודמות, פרטים על נישואים, שם קודם, סטטוס עזיבה או חזרה לארץ ותאריכי לידה. הוא נתפס, הרשות להגנת הפרטיות חקרה, והטילה עליו קנס של 94 אלף שקל. נהדר. סוף טוב. הכל טוב. גמרנו, אפשר להפסיק לקרוא, נכון? ובכן, לא.

אני מלא הערכה לאנשים ברשות להגנת הפרטיות. הם אנשים מסורים, שעומדים בפני לחצים פוליטיים לא אפשריים, שצריכים להתמודד עם ממשלה שהפרטיות היא הדבר האחרון שאכפת לה, ושצריכים להתמודד עם מדינה שבה עבודת אבטחת המידע והגנת הפרטיות, שהן עבודות שדורשות העמקה, יסודיות, רצינות; מנוגדות לכל תפיסת הקיום של מדינת ישראל: חפיף, סמוך, יהיה בסדר, עלי, אח שלי.

בגלל זה, הרשות נמצאת בבעיה: מצד אחד, כדי שישראל תשמר את הסטטוס הייחודי שיש לה מול אירופה ותאפשר לתעשיית ההייטק להמשיך לעבוד כאן, היא צריכה כלים מיוחדים כמו ה-Adequacy. לכן חשוב שתהיה רשות עצמאית, עם סמכויות, עם חוק טוב. מצד שני, יש לנו ממשלה שבעדינות אפשר לקרוא לה כוחנית וחסרת כבוד לזכויות אדם.

לכן, ההחלטה להטיל קנס חסר תקדים על עובד מדינה בגובה של 94 אלף שקל קצת מפתיעה אותי. ומכאן, לעובדות היבשות:

החוק מאפשר להטיל קנסות על ידי הרשות בהיקף מוגבל. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – הגנת הפרטיות) משנת 2004 קובעות קנס (בערכי שנת 2004) של עד 5,000 שקל ליחיד ועד 25 אלף שקל לתאגיד. 

בגלל זה, בפרשת דליפת המאגרים בבחירות 2020, הטילה הרשות על אלקטור קנס של "רק" 25 אלף שקל. על עיריית הוד השרון הוטל קנס של 10 אלפים שקל, אחרי שהעירייה לא דאגה לאבטח כראוי את המערכות שלה, על חברה שהחזיקה עותק לא חוקי של מרשם התושבים והשתמשה בו לצרכי שיווק הוטל קנס של 60 אלף שקל, הסתדרות המורים השתמשה במאגרים שלה לתעמולת בחירות ונקנסה ב-25 אלף שקל, וחברה שהשתמשה במאגרים לא חוקיים לשיווק נקנסה במאה אלף שקל. כלומר, הקנס של 94 אלף שקל לאדם יחיד הוא חריג שבחריגים.

הוא חריג במיוחד כי זה נראה קל להיות חכם על חלשים. אכן, אותו עובד מדינה לא נשמע צדיק במיוחד. הוא עבד ברשות המסים שבה ידועה לשמצה ביצירתיות של עובדיה באיתור מידע, הוא מכר מידע לאנשים שרצו לאתר אחרים. הקנס שהוא קיבל ראוי, והוא לא הבעיה. הבעיה היא הקנסות שהאחרים לא קיבלו.

איך יכול להיות שמפלגות פוליטיות משתמשות במאגרים לא חוקיים, מדליפות מידע, כושלות באבטחה, ולא נקנסות? איך יכול להיות שהגופים החזקים במשק יוצאים בלי פגע? זו הבעיה כאן. הבעיה היא לא שהרשות אכפה את החוק על אותו עובד, אלא שהיא נמנעה מלאכוף במקרים אחרים.