"אני יכולה להיכנס פה לכל מיני מריבות עם גברים שוביניסטים וזה עדיין לא יעצבן ויבאס אותי כמו לקבל הערות דוחות מכלבות מזורגגות ממין נקבה. זה מדהים כמה מעט נשים יפרגנו לנשים אחרות, וחבל. נשים זה עם חרא".

הפסקה האוקסימורונית הזו (או בשמה השני: "מה זה הדבר הזה שקראתי עכשיו?") צויצה, תחזיקו חזק, על ידי עיתונאית מוערכת למדי. אישה שמגדירה את עצמה פמיניסטית, בעלת טור בעיתון ועשרות אלפי עוקבים בטוויטר. לא, אני לא מבקשת ברמזים אלה להלאות אתכם במשחק של ניחושים (אף שלא אזכיר את שמה), אלא לחדד את גודלו של המחדל – שבסוף שנת 2020 נשים כאלה עדיין זוכות למעמד של מובילות דעת קהל.

הציוץ הזה היה בעצם חלק מסדרה שלמה, בה נתקלתי בדוגמה הנוספת הבאה: "הבוקר נפלתי על כמה כלבות שמתייגות אחת את השנייה ומגלגלות עליי עיניים, בשיפוטיות כל כך מחורבנת שאני בטוחה ששום גבר או ויברטור לא נגע בהן שנים". הסדרה כולה נמחקה, תודה לאלוהי הרשתות החברתיות, אבל הזיכרון שלה, פלוס הידיעה וההכרה שהתופעה של נשים מיזוגניות חסרות מודעות אך בעלות כוח עדיין חיה ובועטת, עודו צורב.

הרי מה ההבדל, תגיד לי אולי הגברת המתעצבנת, ייתכן מאוד שבצדק, בין התגובה הסקסיסטית והכל כך לא לגופו של עניין, ובין ההנחה המוכרת והמעייפת שאם מישהי עצבנית, זה בוודאי כי היא במחזור. או לפחות לפני. ואם היה זה גבר שמגלגל עליה עיניים – היא הייתה שולחת אותו לראות איזה כ** של אישה, או בובת מין? סביר להניח שלא. כי מנקודת המבט המטושטשת הזו, רק נשים יכולות להיות מתוסכלות מחסך מיני עד כדי כך שינסו לפגוע ברעותן.

והוסיפה וכתבה, בשפתה הציורית: "תמיד כשמישהי מנסה לתקוע לי מקל בגלגלים אני תוהה כמה זמן לא תקעו לה מקל באזור מסוים". משמע – זה לא מגיע אצלן, חלילה, מטפשות, בורות, עצלנות, אינטרסנטיות, או כל תכונה אנושית לא נעימה אחרת. גלגול העיניים, או מה שזה לא יהיה שפגע בעיתונאית הנכבדה כל כך, נעשה מכיוון שהן נשים, וברוב המקרים גם כאלה שזקוקות דחוף למנה הגונה של עונג מיני (אם ככה היא מגדירה את "תקעו לה מקל", כי לאוזניים מסוימות זה עשוי להישמע לא הכי בהנאה, אבל אולי זו אני).

ואם היה זה גבר שמגלגל עליה עיניים – היא הייתה שולחת אותו לראות איזה כ** של אישה, או בובת מין?

הוא הדין – ושחלילה לא יובן בטעות שאני מצדדת בחלאות אדם אלה – גם בנוגע לדברים שכתבה בציוץ אחר, שטרם נמחק, על הסייעות המתעללות בפעוטון "טולי" שברמלה. הביקורת של גברת מובילת דעת קהל לא הייתה כלל על התנהלותן האכזרית והבלתי נתפסת. מתחת לתצלום של הסייעות מגן הזוועות, היא כתבה: "ואף מילה על זה שאף אחת מהן לא יודעת לבחור חזייה כמו שצריך…"

אישה מטיחה פעוט על הרצפה ומרביצה לאחר עם מגב בראש, והביקורת שלה מתמקדת באי יכולתה לבחור חזיה מתאימה? אני מניחה שסיפורו של הפדופיל ג'פרי אפשטיין הגיע מבחינתה לשיאו בשאלה עניינית לגבי מידת התחתונים שלו.

לגופו של עניין

גברת עם עשרות אלפי עוקבים (שלא התקוממו, יש לציין) כמובן אינה לבד. נשים רבות, נושאות תפקידים ומעוררות השראה לפעמים, נוקטות לא פעם לשון אלימה וסקסיסטית כלפי נשים אחרות. בתקופת מלחמת צוק איתן למשל, כשהשחקנית הגולה מרצון אורלי ויינרמן מתחה ביקורת על התנהלות צה"ל בעזה, אופי תגובות הנגד שהיא קיבלה מנשים היה שונה בתכלית מאלה שזכה להן בשעתו העיתונאי גדעון לוי, "הבוגד" גם הוא.

ל"עוכרי ישראל" ממין זכר איחלו רק מוות בייסורים. העוכרות זכו, בנוסף, גם לאיחולי אינוס (בעיקר על ידי ערבים וסודאנים) ולתיאורי מתאר גוף שונים ומשונים. אורלי ("אנאלי", בשפת המגיבות המתוחכמת) ויינרמן תוארה כ"בלונדינית טיפשה עם חזה גדול שלא אוהבת תחתונים". לוי, כאמור, נשאר רק עם האיחולים לסרטן בכל הגוף.

אני מניחה שסיפורו של הפדופיל ג'פרי אפשטיין הגיע מבחינתה לשיאו בשאלה עניינית לגבי מידת התחתונים שלו

אבחנות דקות ומהותיות שמורות גם לזמרת עלמה זהר, שבעת ביקורם של בני הזוג טראמפ בארץ, ציינה כי נחמה ריבלין חיה באהבה עם גבר שמצחיק אותה, ואילו מלאניה טראמפ המסכנה "מכרה את גופה (היפה מאוד) לגבר דוחה בעבור (הרבה מאוד) כסף". זהר, שלמיטב ידיעתי אין לה היכרות אישית עם אף אחד מן הצדדים, פשוט החליטה להוריד את מלאניה טראמפ לזנות.  

אחת הדוגמאות הבולטות של השנים האחרונות שייכת לחברת הכנסת לשעבר ענת ברקו, שתגובתה בשנת 2016 לבקשתה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס לתקצוב נוסף של בתי חולים בצפון הארץ הייתה: "אורלי, מוטב שתתרכזי בדרכים אלגנטיות יותר להישאר רלוונטית. לדגמן בשער של 'לאשה' זו בהחלט אחת מהן". אאוץ'. אבל לא האאוץ' הזה.

הצעתי אליכן, נשים שוביניסטיות, פשוטה מאוד וקלה ליישום: מישהי פגעה בכן? העליבה אתכן? עשתה מעשה שלא ייעשה? כנסו בה בלי לחוס. אבל עשו זאת לגופו של עניין, לא לגופה של אישה. ואם נשאר לכן זמן, אחרי כל הרדיפות ומתקפות הנגד – תנסו פמיניזם. זה מה זה כיף ומשחרר.