שר הפנים הורה לאזרחי אתיופיה לשוב לארצם על בסיס חוות דעת חסויה

מינהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה פרסם מוקדם יותר החודש הודעה שלפיה לאחר הליך בדיקה של המצב השורר באתיופיה, החליט שר הפנים משה ארבל כי אין מניעה להחזרת אזרחי אתיופיה למדינתם ולהפסיק את מדיניות ההגנה הזמנית שהיתה נהוגה כאן בזמן מלחמת האזרחים במדינה. 

ההחלטה התקבלה על בסיס החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, לפיה על פי חוות דעת גורמי המקצוע ברשות ובמשרד החוץ לא נשקפת סכנה לחייהם. עוד נכתב כי החל מה-10 בפברואר ינקטו הליכי אכיפה נגד אזרחי אתיופיה ששוהים בארץ באופן לא מוסדר.

המוקד לפליטים ומהגרים פנה השבוע לשר הפנים, לשר החוץ ישראל כץ וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לבחינה חוזרת של ההחלטה, שלדבריהם יכולה ליצור סכנה אמיתית לחייהם וחירותם של אזרחי אתיופיה השוהים בישראל. הם ביקשו לקבל לידיהם את התשתית העובדתית עליה התבססה החלטת השר, והוסיפו כי במידה ודרישה זו לא תתקבל, הם צפויים לעתור נגד ההחלטה. 

 לטענתם ההחלטה של שר הפנים התקבלה על בסיס חוות דעת שנותרה חסויה, לא פורסמה ולא נמסרה לידיהם, למרות בקשתם. ״ההחלטה שמעמידה את אזרחי אתיופיה החיים בישראל בסכנת גירוש, בלי לאפשר להם לשטוח את טענותיהם למקלט ביחס למצב הנוכחי, מנוגדת לאמנת הפליטים״, אומרת עו"ד נטע מישלי, מנהלת המחלקה המשפטית במוקד לפליטים ומהגרים.

בנובמבר 2020 פרצה מלחמת אזרחים במחוז תיגראי בצפון אתיופיה. ההערכות השמרניות הן שבמלחמה נהרגו כ-350 אלף אנשים. דיווחים התקבלו על פשעי מלחמה ופגיעה בזכויות אדם משני הצדדים, בהם אונס של אלפי ילדות ונשים, עינויים, ביזה, הרס רכוש ופגיעות נוספות באוכלוסייה האזרחית. יותר מ-2.5 מיליון איש נעקרו מבתיהם.

במרץ 2022 קראה נציבת האו״ם לכל המדינות לאפשר לאזרחים אשר בורחים מאתיופיה גישה לשטחן וכיבוד עקרון אי ההחזרה לגביהם. עוד ציינה הנציבות את הצורך לטפל בבקשות להגנה של אזרחים ותושבים לשעבר מאתיופיה בהליכים הוגנים, בהתאם לדיני הפליטים הבינלאומיים והמקומיים.

בנובמבר 2022, שנתיים לאחר שהחלה המלחמה, הצדדים חתמו על הסכם הפסקת אש, אבל הדיווחים שמגיעים מחבל תיגראי מעלים כי הלחימה לא הסתיימה שם לחלוטין. "שלל המקורות הזמינים מצביעים על כך שהמצב הפוליטי וההומניטרי באתיופיה קשה מנשוא", אומרת עו"ד מישלי. "פשעי מלחמה, ביניהם הרג מכוון של אזרחים ואלימות מינית מחרידה עוד מתרחשים, ובחלקים מהמדינה המצב הבטחוני מידרדר".

בשל חוסר היציבות במדינה והעובדה כי לא ניתן היה לשלול פוטנציאל לסכנה מוגברת לכלל השבים לאתיופיה, החליטה רשות האוכלוסין וההגירה ביוני 2023 להחיל לגבי כלל אזרחי אתיופיה בשטחה מדיניות זמנית של אי הרחקה, אשר נועדה להבטיח כי פליטים הנמלטים מרודפיהם בארצם לא יוחזרו בעל כורחו לידיהם. 

"עיקרון אי ההחזרה מהותי כל כך, עד שלא ניתן לקבוע לגביו כל הסתייגות או גריעה", נכתב באמנת הפליטים. "לפי עקרון זה, אין לגרש או להחזיר פליט בניגוד לרצונו, בכל דרך שהיא, לשטח שבו הוא מפחד מסכנות הנשקפות לחייו או לחירותו". לפיכך, אומרת עו"ד מישלי, החלטת השר מנוגדת לכללים בינלאומיים הנוגעים להסרת הגנה זמנית. 

מפנייתנו לרשות האוכלוסין עולה כי מספר הזרים מאתיופיה עומד כיום על כ-2,000. נכון לחודש דצמבר 2020 שהו בישראל כ-8,700 זרים מאתיופיה, בהם 640 קטינים. עוד עולה כי הסתיים הטיפול ב-565 בקשות המקלט מתוכן 516 נדחו, 18 קיבלו מעמד שאינו פליט, 17 עזבו מרצון ותשעה קיבלו מעמד פליט.תגובת רשות האוכלוסין: "ההחלטה של שר הפנים משה ארבל התקבלה על בסיס הליך בדיקה מול גורמי מקצוע ומשרד החוץ. המידע הנ״ל הוא כל מה שנוכל לציין".