על פיסת בטון קטנה בין שני מעברי חצייה אני פוגש גבר שופע שיער וחיוך. רכב שמוביל תריסים עובר ברמזור, צופר בחדות, ומצעקות הנהג אני לומד שקוראים לו מנשה. "תגיד מנשה, ביבי עומד עכשיו למשפט, מה יהיה"?, אני שואל והוא מקצר את ההליכים עם דיאגנוזה סופית: "יתנו לו עונש כזה על-תנאי, בקטנה, רק כדי שכל הבלאגן שעשו לו לא יהיה לחינם".
בזמן שעם ישראל נשא עיניו היום להיכל הצדק בירושלים, כיוונתי את רכבי לכיוון שוק התקווה בדרום תל אביב. ברדיו בדרך הספקתי עוד לשמוע את ראש הממשלה בנימין נתניהו הנרגש מדבר על תפירת תיקים ומסביר כיצד כל המחנה הלאומי עומד למשפט.
חמוש בתודעת "ישראל השניה" של ד"ר אבישי בן חיים ומפוחד מאיומי מלחמת אחים – החשתי את פעמיי לשוק, שמדי ערב בחירות הופך לכר תעמולה נוח עבור מפלגות הימין.
"עזוב אותי, אני משש בבוקר על הרגליים", קידם את פניי סוחר מעל גבי דוכן פירות וירקות. זה לא שלא היה לו כוח לדבר. תוכיח העובדה שהוא שמח להאריך אודות מצב השוק; תנועת הקונים הדלילה וניתוח השפעת השילוב בין יום ראשון, חג איד אל פיטר ומוצאי קורונה. על ביבי לא רצה לדבר והוא לא היחיד.
"תשאל אותי מה אני חושב על עצמי, למי אכפת מה אני חושב על ביבי?", עונה בזעף הישיש באיטליז: "מילא אף אחד פה לא דואג לשני". כמותם רבים מאנשי המקום פוטרים אותי בשתיקה בליווי אמירה בסגנון: זה גדול ומסובך עלינו, שיסתדרו לבד, די לנו בצרות שלנו.
בתפר שבין מאפיית הסאלוף לבין דוכן הביצים, מכונס לו קבינט גברים בגיל העמידה. דני מוביל את השיח בטון בוטח. למרות שהוא מאיץ בחברו גברי לדבר בשם כולם, איכשהו כל הזמן הוא ראש המדברים. "יש גנב קטן, יש גנב גדול, יש חמור ויש חכם. גנץ הוא חמור, ביבי בן אדם חכם, גנבים תמיד יהיו, כדי להגיע לאן שהגיעו חייבים להיות גנבים, אז מה, ביג דיל, הנה דרעי ישב בכלא ועכשיו בממשלה".
דני מת על ביבי אבל הוא איש פרגמטי. אין לו בעיה עם סיגרים ושמפניות, יש לו בעיה עם זה שנתפסת.
מה יהיה אם חלילה השופטים ירשיעו את ביבי?
"מה השאלה, אם גנבת ונתפסת – אתה חתכ'ת אהבל, מגיע לך ללכת לכלא".
"לא מזרחים ולא נעליים"
גברי, מציל בחוף הנפרד בתל אביב לפרנסתו, מבקש בראשית דבריו לנצל את הבמה שבידי כדי לקרוא לאחיי החרדים לשמור על ניקיון החוף. לאחר מכן הוא שוטח את משנתו. "המשפט זה רק בגלל שהשמאל התחיל לרדת והמזרחים התחילו להרים את הראש", דני משתיק אותו: "לא מזרחים ולא נעליים".
בשלב זה החושים של דני מתחדדים. הוא מצלם אותי כקלף מיקוח, בתוספת איום: "אם תפרסם תמונה שלי אני אעלה אותך לפייסבוק". אני לא לוקח סיכונים.
"אין דבר כזה, צריך להאמין לבית משפט, איך אמר ההוא? יש שופטים בישראל"
יוסי הוא איש חביב. השפתיים שלו מתמרנות בין לגימות בירה ארוכות לבין שאיפת סיגריות בשרשרת. בין לבין הוא מציג משנה סדורה. "עצם זה שביבי עומד למשפט מוכיח שאנחנו הכי דמוקרטיה בעולם. אם אנחנו מצליחים להגיע למצב ששמים ראש ממשלה על הדוכן, זה אומר הכל".
ואם שלושה שופטים יחליטו בסוף שביבי צריך ללכת לכלא, הוא יילך?
"אין דבר כזה, צריך להאמין לבית משפט, איך אמר ההוא? יש שופטים בישראל"
("זה היה בגין, יש שופטים בירושלים", מתקן המוכר שמאחור).
ממוריס בנימין לא ציפיתי להגן בגופו על ביבי מפני הסוהרים. הוא ישיש מופלג, שעון על מקל, נושא עגלת קניות. כן ראיתי בו – על פי תיאוריית ישראל השניה – הדמות המושלמת לבוז וללעג על שלטון החוק. עד מהרה התבדיתי. "נתניהו הראש ממשלה הכי טוב בעולם, מה רוצים ממנו, 4,000? 2,000? מה זה בדיוק?", אומר מוריס ומצהיר כי הוא ומשפחתו ליכודניקים בדם.
ואם בית המשפט יכריע שהוא אשם?
"יש לו עורכי דין טובים, שיעשו עבודה. מה שהשופטים יחליטו. בית המשפט שלנו הכי טוב בעולם".
יעקב הירקן גם הוא מציג עצמו כמצביע ביבי מובהק – אך מגלה אדישות מוחלטת למשפט. "עכשיו זו בעיה של המשטרה, כבר לא ענייני, שיביאו הוכחות".
ביבי אמר שתפרו לו תיקים.
"הוא יכול להגיד עד מחר".
יהודה אזולאי הוא פנסיונר שמגיע לבלות בשוק עם חברים. לפי סיפוריו, אבא שלו, עולה ממרוקו, היה ספר שהגיע למצודת זאב בקינג ג'ורג' להעניק שירותי ספרות לבגין.כל החיים הצביע ויצביע מחל. "גם אם גדעון סער יעמוד בראש אחרי ביבי"? אני מתגרה והוא לא מבין את השאלה, "אם הוא מתאים למדינה – וולקאם, אני נותן להם להחליט").
מה אתה חושב על המשפט שנפתח עכשיו?
"אין עשן בלי אש, ברור שבית המשפט יותר רוצים לשרוף אותו מאשר להחיות אותו, אבל כל בן אדם שטועה צריך לשלם. אנחנו עושים טעויות וביום כיפור בוכים שיסלחו לנו. העליהום של השמאל זה מה שמשגע אותי, ממלאים את הראש לשופטים, לתובעים, לכולם, הנה הוא אשם, על זה אנחנו כועסים – לא על אם ביבי יישפט או ייעצר".
ואם בית המשפט ירשיע אותו?
"אם בית המשפט ירשיע, מי אנחנו?
מה תרגיש אם ביבי ילך לכלא?
"אני לא יכעס, יש מי שידון אותו, יש בורא עולם".
אתה מרגיש כעת שגם אתה עומד למשפט?
"אני? מה פתאום?".
אתה מרגיש כעת שגם אתה עומד למשפט? "אני? מה פתאום?"
ביציאה מהשוק אני מתעכב לשמע שיחה נוראית. גבר מזוקן שואל עובדת זרה מהפיליפינים אם יש לה חבר, אם היא פנויה הלילה ועל ענייני פינוקים. אל ההרהורים שילוו אותי חזרה לרכב יצטרפו נקיפות מצפון האם הייתי עד להטרדה מינית או שמא חוסר ההבנה בי כמי שאינו דובר את שפת המקום.
חבורת נערים עליזה בפאתי השוק. סוחרים משדלים לקוחות עייפים לרכוש את שארית הסחורה. צעירה תמירה ממוצא אפריקני נעלמת בסמטה שהשמש נוטה עליה בגוון נוגה. מלחמת האזרחים לא תתחיל מפה. לאנשים האלה יש מספיק תיקים מוחשיים לסחוב עימם במשעולי החיים, כבדים מכדי להעמיס תיקים פליליים לא להם. בחזרה אליך אבישי בן חיים.
