המאורעות ברחובות ישראל בשבועיים האחרונים, מעידים על כך שכל התחזיות השחורות התממשו: הפכנו לחברה גזענית ואלימה, שאינה סובלנית כלפי האחר. לכישלון הזה יש אבות רבים, אבל אחד מהם, ללא ספק, הוא משרד החינוך. 

הביטוי החמור ביותר לכשל החינוכי הזה התרחש השבוע, כאשר אוריה אלקיים חשף בכאן 11 כי מנהל חטיבת ביניים בבית הספר המדעי-תורני כפר בתיה ברעננה, יידה אבנים לעבר ערבים בלוד. המנהל, שגיא רוזנבאום, הודה במעשים וכתב כי הגיע כדי לסייע למשפחה יהודית שהותקפה בביתה, ואז נקלע לאירוע של זריקת אבנים.

בעוד במקרים אחרים בעבר, מיהר משרד החינוך לפעול בנחרצות (כך למשל, בינואר איים שר החינוך יואב גלנט להכריז כי יטיל סנקציות על מנהלי בתי ספר שיזמינו ארגוני שמאל למוסדותיהם) – הפעם הגיב השר בשתיקה מהדהדת. כמעט יומיים אחרי חשיפת המקרה נמסר אתמול ממשרד החינוך כי הוא "מצפה ומנחה את כל עובדי ההוראה לפעול רק לפי חוק", וכי הוגשה תלונה למשטרה. "לרשויות האכיפה יש את הכלים לחקור את האירוע, והמשרד יפעל בכפוף להנחייתם".

אבל עוד לפני האכיפה הבררנית, נראה שבכל הקשור לחינוך לכבוד האדם וסובלנות מערכת החינוך של השנים האחרונות לוקה בחסר. דוח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע בדק אם משרד החינוך מקיים את מטרותיו של חוק חינוך ממלכתי – חינוך לאהבת אדם, למתן יחס מכבד לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת ולחתירה לשלום ולסובלנות בין בני אדם ובין עמים. מהדוח עולה כי המטרות הללו אינן עומדות לנגד עיניו של המשרד. 

בעשור האחרון הפך משרד החינוך לכלי משחק פוליטי. שרי החינוך הימניים – גדעון סער, נפתלי בנט ויואב גלנט – משכו את מערכת החינוך לעיסוק בתכנים לאומיים, ציוניים ויהודיים תוך שהם מפקירים את העיסוק בתכנים דמוקרטיים.

לפי בדיקה שביצענו במקום הכי חם, ב-2019-2018, 20 אחוז מתקציב משרד החינוך עבור פעילויות ופרויקטים (תוכניות חינוכיות משלימות) הופנו לטובת תוכניות שעוסקות במורשת וביהדות – כ-175 מיליון שקל בשנה בממוצע. כך למשל, ב-2019 תוקצבו 41 מיליון שקל עבור שעות תגבור ללימודי יהדות; כ-6 מיליון עבור פעולות תרבות יהודית ישראלית; כ-5 מיליון עבור פעולות אגף מורשת; כ-4 מיליון לטובת חוגים לתורה שבעל פה בבתי ספר יסודיים וכ-10 מיליון ללימוד מקצועות המורשת ותרבות יהודית ישראלית. 

ב-2019-2018, 20 אחוז מתקציב משרד החינוך עבור פעילויות ופרויקטים (תוכניות חינוכיות משלימות) הופנו לטובת תוכניות שעוסקות במורשת וביהדות

לעומת זאת, רק כ-6.5 מיליון (פחות מאחוז אחד מהתקציב) הופנו בממוצע שנתי לטובת פעולת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, שאמור לפעול בנושא החינוך למניעת גזענות. 

כפי שהזכיר מבקר המדינה בדוח שהופץ השבוע, וכפי שנאמר גם בדוח הקודם שעסק בנושא ושהתפרסם ב-2016, "למרות שהמשרד שילב את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות במטרות התוכנית האסטרטגית שלו, הוא לא גיבש מתווה וכלים להטמעתה וליישומה בתוכניות הלימוד; בתי הספר והתלמידים גם אינם מוערכים ונמדדים על השתתפותם בתוכנית. זאת ועוד, פעילות של שיתוף והתנסות של תלמידים ומורים בבתי הספר בנושא היא וולונטרית והיא תולדה של החלטה פרטנית של בית הספר או של המורה". 

רק כ-6.5 מיליון (פחות מאחוז אחד מהתקציב) הופנו בממוצע שנתי לטובת פעולת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, שאמור לפעול בנושא החינוך למניעת גזענות

התכנית המערכתית הייעודית לחיים משותפים בין יהודים לערבים כלל לא קודמה; כך גם תוכנית לקירוב בין תלמידי המגזר החרדי לתלמידי שאר המגזרים. בנוסף, בדוח נכתב כי "לצד שילוב פרקים הנוגעים למיעוטים בחברה הישראלית בספר האזרחות החדש, טרם תיקן המשרד תיקונים מחוללי שינוי בתחום דעת זה, לרבות הרחבת לימודי האזרחות לשלבי חינוך נוספים", וכי "נושא לימוד השסעים בחברה הישראלית אינו מחייב את כל התלמידים הלומדים אזרחות".  

"מומלץ", כתב מבקר המדינה, "כי משרד החינוך ישקול להרחיב את לימודי מקצוע האזרחות, בפרט בסוגיות של חיים משותפים ומניעת גזענות בכל שלבי החינוך ובכל זרמי החינוך".

שורה של מקרי פיטורים

העובדה שהמשרד לא מפנה קשב ותקציב לטובת פעולות לחיים משותפים, אינה מפתיעה כשנזכרים בחוסר הסובלנות שהפגין כלפי מי שמעז להשמיע דעות שונות מאלו של העומד בראש המשרד. מי שנהג כך מוצא את עצמו נבעט מהמערכת. כך קרה לאדם ורטה, מורה שפוטר מרשת אורט ב-2014, לאחר שתלמידה התלוננה כי הוא משמיע דעות שמאלניות קיצוניות. 

כך היה גם במקרים של יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר ניר מיכאלי, שפוטר ב-2015 על רקע חילוקי דעות עם השר נפתלי בנט, המורה טלי מזרחי ממיתר שפוטרה ב-2017, בשל דעותיה הפוליטיות, והמורה ד"ר מאיר ברוכין שפוטר ב-2020 בשל קריאותיו לסרבנות. רק בינואר האחרון הוזמן מנהל הריאלי בחיפה לשימוע לאחר שהזמין ליום עיון בבית הספר את מנכ"ל בצלם. 

"כשהמנהל קרא לי לשיחת בירור והקריא לי מכתב שהתלמידה כתבה לשר החינוך, האינסטינקט הראשון שלי היה להתפטר", אומר ורטה בראיון למקום. "אמנם זה היה רק ב-2014 אבל היו אינתיפאדות ומבצעים בעזה, והיה ברור לאן הרוח נושבת. בעשור האחרון היה מאבק נגד הכנסה של לימוד ליברליזם ומהבחינה הזו לא מפתיע מה שקורה היום במערכת החינוך, גם מבחינת סתימת הפיות. אני שמח שאני לא חלק ממנה". כיום עובד ורטה כמנהל קהילה ביישוב כליל.

ורטה לימד מחשבת ישראל ופילוסופיה בתיכון, ובין היתר העביר שיעור בנושא "ערכים דמוקרטיים ויהדות", תוכנית שפיתח מכון הרטמן, שמראה שלכל הערכים הדמוקרטיים יש מקבילה בערכים היהודיים. 

"לימודי אזרחות הם התחום הכי פרוץ והיכולת של שרי החינוך להשפיע שם גדולה", הוא אומר. "כמעט כל שרי החינוך הוציאו בתקופתם עדכונים לספרי האזרחות. אין לגמרי קוריקולום מדעי במקצוע הזה והוא נתון לאג'נדות פוליטיות ואידיאולוגיות שונות".

בשנה הקורונה גם החליט שר החינוך גלנט לערוך בחינות בגרות בחמישה מקצועות בלבד ולתת למנהלים אוטונומיה לקיים בחינות פנימיות. כפועל יוצא מכך הצטמצמו לימודי האזרחות בבתי הספר התיכוניים והם עומדים על שלוש שעות בשבוע בכיתות י"א וי"ב. 

"בעשור האחרון היה מאבק נגד הכנסה של לימוד ליברליזם ומהבחינה הזו לא מפתיע מה שקורה היום במערכת החינוך, גם מבחינת סתימת הפיות. אני שמח שאני לא חלק ממנה"

"אי אפשר להגיע כך לרמה מעמיקה של דיונים ולתת תמונה הוליסטית שמשקפת את המציאות על כל גווניה", אומר מרכז מגמה לאזרחות באזור המרכז. "זה שיעור שנועד לייצר בהירות ולהבהיר לתלמידים את המתרחש, לפרק את המתיחות והגזענות שגואה, בעיקר כיום, ולטפח ערכים ליברליים ששמים דגש על מה זה אומר לחיות במדינה דמוקרטית. אבל בסופו של דבר – וראינו את זה בעיסוק סביב התכנים שהועלו בספר האזרחות החדש – מושם דגש רב על כך שאנחנו מדינה יהודית לפני הדמוקרטית". 

"אצלנו הורידו שעתיים אזרחות", אומר מורה ממרכז הארץ. "לכל מנהל יש אוטונומיה וממה שאני רואה, רבים מעדיפים לקצץ בשעות ההומניות על חשבון מקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה. זה צעד נוסף שגורם להחלשת הוראת האזרחות". 

לדברי המורה, המקצוע הפך להיות בעלת אוריינטציה שמרנית-דתית, ולראייה העומדים בראשו: "יושב ראש ועדת המקצוע במשרד החינוך, אסף מלאך, הוא דתי. המפמ"רית עינת אוחיון היתה ראש אולפנה בעברה", הוא מסביר. "גם בחלק מוועדת המקצוע הנטייה היא דתית-ימנית. זה בא לידי ביטוי בתכנים, למשל חוק הלאום הפך להיות חובה לעומת חוקים אחרים כמו כבוד האדם וחירותו. או העיסוק בנושא יתרונות מדינת הלאום, שבניגוד לנושאים אחרים לא מציגים בו את שני הצדדים, את החסרונות, אלא רק למה חשוב שלכל לאום תהיה מדינה". 

"גם אם היית מקדישה יותר שעות ללימודי אזרחות ולא ליהדות, לא היית משיגה את המטרה", אומר ורטה. "כי גם תוכנית הלימודים באזרחות מוכוונת אג'נדה יהודית, וגם בהיסטוריה קופצים מבית שני ללאומיות של המאה ה-19, ועסוקים רק בשאלה של הקוממיות היהודית. זה הפוקוס היחיד שמסתכלים דרכו על ההיסטוריה של עם ישראל ועל היסטוריה בכלל".

"חוק הלאום הפך להיות חובה לעומת חוקים אחרים כמו כבוד האדם וחירותו. או העיסוק בנושא יתרונות מדינת הלאום, שבניגוד לנושאים אחרים לא מציגים בו את שני הצדדים"

לשאלה האם למשרד החינוך יש בכלל השפעה על עיצוב דמותו של הנוער, האם תכנים שהם נגד גזענות יכולים להשפיע על צעירים שחשופים לגזענות מכל עבר, עונה ורטה: "כשאמרו לי שניצלתי לרעה את ההשפעה שיש לי על הנוער, עניתי שההשפעה שהייתה לי היא קטנה. אנחנו לא חיים במציאות שבה העמדה של המורה בכיתה היא כזו שיש לה הרבה השפעה על הנוער – לא כשכל המערכת נושבת על פי אותה רוח. אפשר לראות איך בעשרים השנים האחרונות הפוליטיקאים הבינו שהאינפוט האלים והלאומני מביא להם קולות וכולם מתיישרים לפי הדבר הזה, גם בתוכניות הלימודים". 

ומה אתה חושב על כך שהמשרד התמהמה בתגובה למנהל שיידה אבנים לעבר אבנים בלוד? 

"בעולם אידיאלי הייתי אומר לך שזו שערורייה, אבל רק לפני חודשים ספורים הזמינו לשימוע את מנהל הריאלי לאחר שנפגש עם מנכ"ל בצלם ופירסמו את מכתבי הנזיפה בשפה מקולקלת ודוחה. ומי שעשה זאת היו גלנט והמנכ"ל שלו. אז שנצפה למשהו אחר? 

"המשרד מתנהל בין יועצים משפטיים לקמפיינרים. הקמפיינרים כנראה אמרו לגלנט  אל תפטר את המנהל, זה יוריד את האהדה של ציבור המצביעים שלך כלפייך, והיועץ המשפטי כנראה אמר לו – אין ברירה, תגיש תלונה במשטרה משום שהמנהל עבר על החוק – וככה זה נראה".