כבר ארבעה שבועות ש-274 אלף תלמידים עם מוגבלות נמצאים בבית. ילדים שזכאים בשגרה לשירותי הוראה מותאמים, לטיפול ולסיוע כחלק מתוכנית חינוכית מותאמת ואישית המאפשרת להם להתקדם, ללמוד ולהתפתח. חופשה כזו ארוכה לא היתה לחלקם, גם לא בחופש הגדול. הרצף הטיפולי שעליו עמלים הצוותים החינוכיים נקטע והרגרסיה כבר ניכרת. 

“מי חושב על התלמידים האלה ועל הנזק העצום שנגרם להם?", אומר אורן הלמן, מייסד מיזם "סיכוי שווה". "יש לי בת אחת בחינוך המיוחד, השנייה במסגרת רגילה, על טייס אוטומטי. את חושבת שנגרם לה נזק? נו, היא תשלים את החומר. בחינוך המיוחד כל התקדמות של מילימטר, של לקרוא אות, של להבין כפל, זו עבודה של חודשים וברגע שהעבודה הזו נפסקת זה לא נעצר – יש רגרסיה. הם חוזרים אחורה ומאבדים את כל מה שלמדו כל השנים האלה. השגרה מייצרת אצלם את הוודאות וברגע שאין שגרה הכל מתרסק".

היום התקיימה ישיבת המעקב של ועדת החינוך הזמנית של הכנסת בראשות ח"כ ניצן הורוביץ, שעסקה בין היתר בנושא החינוך המיוחד, זאת אחרי שבישיבתה הראשונה, שהתקיימה ב-26 במרץ, בחנה את היערכות משרד החינוך בסוגיה זו וקראה לו לא לעצור את הרצף הטיפולי. ארבעה ימים לאחר הישיבה הראשונה, ב-30 במרץ, הוציא משרד החינוך הנחיות למתן מענה לתלמידים אלו, שכוללים שירותי למידה מקוונת, מענה טלפוני וגם מענה פרטני בבית התלמיד במקרים חריגים. 

"נראה שלא רק שהמענים לא היו מספיקים, קיים גם קושי ביישום ההנחיות של משרד החינוך בשטח", אומרת עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף מעמותת "בזכות", שחתומה על מכתב שהוציאו 22 ארגוני הורים וארגוני זכויות הפועלים לקידום זכויותיהם של ילדים עם מוגבלות, בעניין אי מתן שירותי טיפול וסיוע לתלמידים עם מוגבלות בשל מצב החירום. 

"חלק מהמענים מבוססים על מודל התנדבותי, ולא ברור בכלל האם אלו ניתנים לתלמידים משולבים", מסבירה עו"ד ברקאי-אהרונוף. "מלכתחילה נכתב שהמענים הפרטניים שיינתנו בבתים הם רק עבור מקרים חריגים. בפועל, גם הם למיטב ידיעתנו כמעט שלא ניתנו והחסר נמשך – אין טיפולים ואין שירותי סיוע לתלמידים משולבים". 

נציגים מארגוני ההורים שהשתתפו בדיון בוועדת הכנסת היום בצורה מקוונת טוענים שהיא היתה "מאכזבת". אורית אמיתי מארגון "סיכוי שווה", פעילה חברתית מרמת גן ואמא לילד עם צרכים מיוחדים: "ציפינו לתשובות קונקרטיות. משרד החינוך אמר שהוא עובד על תוכנית להרחבת המענים אחרי פסח, ושהוא מחכה לאישור של משרד הבריאות. אנחנו מרגישים שהם לא מבינים מספיק את חומרת המצב. זהו מצב חירום שדורש מענה אתמול, לא מחר ולא אחרי פסח". 

"מה קורה כשאין משלבת?"

מעדויות של הורים עולה כי הפסקת הרצף הטיפולי מובילה לא רק לרגרסיה ולירידה לטמיון של כל המאמצים שהושקעו במהלך השנה, היא גם יוצרת בעיות התנהגות קשות. בוועדה נשמעו עדויות על ילד בן תשע שברח מהבית, על נער שהשליך את חפציו מחלון הקומה השנייה, על ילדים שנושכים ומכים את עצמם. על מקרים שבהם הוצאו צווי אשפוז פסיכיאטרים. גם על הורים שנמצאים במצוקה ומתקשים להתמודד עם הסיטואציה שנכפתה עליהם. 

"יש לי ילדים ללא צרכים מיוחדים, וגם הם חווים קשיים בתוך חוסר השגרה והניתוק והסגר בבית", אומרת אמיתי. "אבל כשמדברים על ילדים עם צרכים מיוחדים, שלא תמיד אפשר לתווך להם את הקושי, התסכול הוא קשה וכך גם הרגרסיה בהתנהגות".  

"כשמדברים על ילדים עם צרכים מיוחדים, שלא תמיד אפשר לתווך להם את הקושי, התסכול הוא קשה וכך גם הרגרסיה בהתנהגות"

בימי הקורונה מרבית הילדים המשולבים לא מקבלים שירותי סיוע כפי שניתן להם בשגרה. דווקא בימים אלו הם זקוקים לסייע/ת או למשלב/ת, שיתווכו עבורם את הלמידה המקוונת, את המפגשים החברתיים באפליקציות, שיעזרו להם במשימות שניתנות בבית הספר. ברשויות המקומיות הוציאו אותם לחופשה משום שאינם מוגדרים כעובדים חיוניים והילדים נותרו ללא מענה. כמו בכל תחום אחר, הורים שידם משגת ממשיכים לממן בעצמם את העסקתו הסייע/ת. 

"יש בישראל ילדים שלא מסוגלים לתקשר ולא מצליחים להבין סיטואציות אלא באמצעות מישהו שמתווך להם את הסביבה", אומר הלמן. "הבת שלי מתקשרת באמצעות קשקושים על דף שהמשלבת מתרגמת. מה קורה כשאין משלבת? יש מקומות שבהם החזירו את המשלבות. פנה אלי אבא לילדה ואומר מה הכללים שלהן? אין הנגשה של המידע. אני בסך הכל אבא לילדה עם צרכים מיוחדים ולא מכיר את כל המנגנון. המדינה צריכה לתת עכשיו את המענה לילדים, כי הרגרסיה שלהם תעלה הרבה כסף לחברה ובסופו של דבר כולנו נשלם את המחיר". 

במכתב ששלחו הארגונים השונים הם ביקשו מהמדינה שתכיר במשלבים כבעלי תפקידים חיוניים, "ולחייב את הרשויות המקומיות להמשיך ולהעסיקם על מנת שייתנו מענה לתלמידים משולבים בביתם או באמצעים טכנולוגים אחרים, והכל על פי הנחיות משרד הבריאות ובמטרה להתאים את השירות לצרכים של התלמיד בתיאום עם הוריו". 

מחסור בציוד ומוקדים סגורים

משאלון שהוציאה עמותת בזכות כדי למפות את צרכי ההורים בימים אלו, עולה כי קיימת בעיה של מחסור בציוד. "יותר  מ-80 אחוז אמרו שאין להם ציוד בבית: תשתית אינטרנטית, מחשבים, טאבלטים. כל התשתית שעליה מתבססת הלמידה מרחוק והטיפולים", אומרת ברקאי-אהרונוף. 

בינתיים המוקדים שהיו אמורים להיפתח עבור ילדי החינוך המיוחד ברשויות המקומיות נפתחים לאט מדי. מתוך כ-200 רשויות מקומיות רק 52 פתחו מוקדים כאלו. אלא שכבר מחר הם יסיימו את פעילותם ויחזרו לפעול, אם בכלל, רק אחרי חול המועד פסח. 

"גם אם המענים היו עובדים כמו שצריך, הם לא יכולים לתת מענה לתקופה כל כך ארוכה", אומרת ברקאי-אהרונוף. "צריך לעשות חשיבה מחודשת והיערכות מחודשת למתן מענה לכלל התלמידים עם הצרכים המיוחדים".

היום פורסם בגל"צ כי במועצה לביטחון לאומי שוקלים להחזיר את הלימודים בחינוך המיוחד אחרי חופשת הפסח בזמן ששאר מערכת החינוך תישאר סגורה. "ביקשנו שיאפשרו למשלב להגיע לבתים ושישקלו לפתוח את המסגרות של החינוך המיוחד, כי ממילא לומדים שם בכיתות קטנות במהלך כל השנה. ובמקרה של כיתות גדולות עם יותר מעשרה תלמידים, אפשר לפצל כך שתלמידים יקבלו את המענה החינוכי והטיפולי כמו שצריך, בכפוף להנחיות משרד הבריאות", מוסיפה ברקאי-אהרונוף. "זאת לצד חשיבה כיצד ניתן להמשיך לתת את שירותי החינוך המיוחדים גם לתלמידים המשולבים שבתי הספר שלהם סגורים".