חמישה ימים נמשכה הפארסה של חסן אסי מכפר ברא שליד ראש העין. חמישה ימים שבהם ניסה לשכנע את משרד הבריאות שההודעה שקיבל על כך שעליו להיכנס לבידוד – מקורה בטעות. שהוא לא נפגש עם חולה קורונה מאומת, אפילו לא התקרב אליו. הוא בסך הכל התקשר אליו לדרוש בשלומו.
הסיפור התחיל במוצאי שבת. חסן, סטודנט שנה אחרונה לתואר שני במדעי חינוך גופני בסמינר הקיבוצים, שמע שמכר שלו מהכפר אובחן כחולה קורנה. "התקשרתי אליו לשאול אותו לשלומו, והוא לא ענה לי", משחזר אסי. "אחר כך הוא חזר אלי, אבל אני הייתי עסוק ולא יכולתי לדבר באותו זמן. אחר כך כבר שוחחנו בהודעות וואטסאפ. הוא אמר שהכל מאלוהים, ואין מה לעשות. וזהו".
חלפו יומיים וחצי. ביום שלישי בתשע וחצי בבוקר התקבלה הודעת אס.אמ.אס במכשיר הטלפון של חסן. נמצאת ליד חולה מאומת ביום שבת בין השעות שבע לשמונה בערב, הייתה לשון ההודעה, עליך להיכנס מיד לבידוד. "נעמדתי במקום, חטפתי פיק ברכיים", אומר אסי. "עזבתי את מקום העבודה שלי בתחנת דלק והלכתי הביתה. נכנסתי לחדר ואמרתי לאישתי, אל תתקרבו אלי.
"באותו רגע לא חשבתי איפה הייתי בזמן שהיה כתוב בהודעה. הייתי מבוהל. כל מה שחשבתי באותו רגע זה רק איפה אני אעשה בדיקה. אבא שלי אסמטי וחולה סכרת, אמא שלי מבוגרת, יש לי שני ילדים בבית. היה חשוב לי לעשות בדיקה כדי שהם בסדר".
באותו יום פתח מד"א דרייב אין של בדיקות קורונה בג'לג'וליה. אסי נכנס לאתר האינטרנט של מד"א ושריין מועד לבדיקה באותו יום בשעה 12 בצהריים. "אחרי הבדיקה חזרתי מיד הביתה והתקשרתי למספר שהופיע בהודעה. דיברתי עם הפקידה של משרד הבריאות כדי לדווח שאני נכנס לבידוד. לא היה לה הרבה אינפורמציה למסור לי. אמרה 'תכבס את הבגדים שלך בנפרד משל שאר בני הבית, אתה צריך לאכול בכלים חד פעמיים'".
"דיברתי עם הפקידה של משרד הבריאות כדי לדווח שאני נכנס לבידוד. לא היה לה הרבה אינפורמציה למסור לי. אמרה 'תכבס את הבגדים שלך בנפרד משל שאר בני הבית, אתה צריך לאכול בכלים חד פעמיים'"
אחרי השיחה התפנה אסי לחשוב מי החולה המאומת שבקרבתו שהה. "נזכרתי שבאותה שעה הייתי עם קרובי משפחה ואחר כך הייתי בבית", הוא מסביר. "התקשרתי לכל אחד מקרובי המשפחה שאיתם הייתי ואמרתי להם, אל תשקרו לי, מישהו מכם חולה קורונה ולא אמר לנו. מישהו עשה בדיקה? התברר שאף אחד לא עשה בדיקה, שאף אחד לא חולה. יותר מזה, התברר לי שאף אחד מהאנשים לא קיבל את ההודעה להיכנס לבידוד.
חזרתי לפקידה והסברתי לה. אמרתי, 'למה אני קיבלתי את ההודעה ואף אחד משבעה האנשים שהייתי איתם לא קיבל?' היא אמרה שהם צריכים לקבל את ההודעה עוד היום, מקסימום עד מחר. באותו רגע סתמתי את הפה וחיכיתי 24 שעות. אחרי יום התקשרתי שוב, והם אמרו לי 'תקשיב חסן, אף אחד לא קיבל הודעה. התקשרתי שוב למשרד הבריאות וכבר לא היה להם מה להגיד לי".
עוד 16 אנשים קיבלו הודעה
למחרת, בעודו בבידוד, התקשר אסי למשרדי המועצה המקומית. "שמעתי שהממשלה חייבה את משרד הבריאות לשלוח נתונים על חולים מאומתים למועצות ולעיריות", הוא מסביר. "חשבתי שאולי יש חולה שהייתי לידו. אמרו לי שיש בכפר רק חולה מאומת אחד וזה אותו אדם שהתקשרתי אליו'. סגרתי את הטלפון.
"בערב התקשר אלי מזכיר המועצה. 'חסן', הוא אמר לי. 'יש לי שאלה אליך: אתה התקשרת לבחור ההוא, חולה הקורנה?'. אמרתי לו כן. הוא אמר לי, 'אתה ועוד 16 אנשים שהתקשרו אליו קיבלתם הודעת בידוד'. מתברר שעוד מישהו מהכפר התקשר אליו ושאל אותו אותה שאלה וככה הוא הבין מה קרה". במשרד הבריאות לא הגיבו עד כה על שאלותינו לגבי אנשים נוספים בכפר שקיבלו הודעה זו.
"בסופו של דבר מי שעלה על הטעות זה לא החכמולוגים של משרד הבריאות, זה מישהו מהמועצה המקומית של כפר ברא".
אסי זעם. "במשך יומיים, מיום שלישי בשעה 12 ועד יום חמישי בחמש לא יצאתי מהחדר, לא ראיתי את הילדים, לא הלכתי לעבודה. נעלתי את עצמי בחדר והייתי בהזיות על מה בדיוק קרה", הוא אומר ומספר שהחליט להתקשר שוב למשרד הבריאות, והפעם לדבר עם מוקדן דובר ערבית. "מתברר שקבלת קהל במגזר הערבי היא רק ביום ראשון עד יום חמישי בשלוש. אם חס וחלילה מישהו חולה בשישי או בשבת אין לו עם מי לדבר בערבית".
"בסופו של דבר מי שעלה על הטעות זה לא החכמולוגים של משרד הבריאות, זה מישהו מהמועצה המקומית של כפר ברא"
בלית ברירה הוא שוחח עם פקידה דוברת עברית. "אמרתי לה 'עליתי על הטעות שלכם'. לא היה לה מה להגיד. אין עם מי לדבר. היא רק כתבה את הדברים שלי, לא ענתה. אחר כך היא שאלה אם אני רוצה להגיש ערעור. אמרתי לה כן".
אבל הסיפור לא נגמר. "כמה שעות אחר כך התקשרה אלי פקידה ואמרה לי שכנראה היתה טעות. אמרתי לה, 'את יודעת מה עשית? הכנסתם אותי ללחץ. גרמתם לי לרוץ לעשות בדיקה'. היא אמרה לי 'אה, עשית בדיקה'. אמרתי 'כן, הלכתי מיד לבדוק את עצמי'. אמרה לי, 'לא היית צריך לעשות בדיקה. בגלל שעשית בדיקה אתה חייב להישאר בבידוד 14 יום'. את מבינה, זה הגמול שנתנו לי על הטעות שלהם.
"בסופו של דבר השיחה נגמרה כשאמרתי לה שאני במצב נפשי על הפנים. שהייתי מספיק אחראי, נשארתי בחדר, עשיתי מה שמוטל עלי, והם פגעו בנפש שלי בצורה לא נורמלית".
"מתברר שקבלת קהל במגזר הערבי היא רק ביום ראשון עד יום חמישי בשלוש. אם חס וחלילה מישהו חולה בשישי או בשבת אין לו עם מי לדבר בערבית"
אתמול קיבל אסי את השיחה שלה חיכה חמישה ימים. "התקשר אלי מישהו ממשרד הבריאות, אדם עם שכל. אמר לי שקרא את הערעור שלי. הוא שאל אם אני מרגיש טוב. אמרתי לו 'אדוני, אני עושה הכל כמו שצריך: כפפות, מסכה וחיטוי. הכל בסדר איתי. אם אתה רוצה להמשיך להתעקש, אין לי מה להגיד לך'. בסופו של דבר הוא קיבל את ההסבר שלי שקרתה טעות, ושיחרר אותי מהבידוד".
למרות שעברו שישה ימים, את תוצאות הבדיקה אסי לא קיבל עדיין. "אמרו לי שיהיו תשובות תוך שלושה ימים", הוא טוען. "אפס במקצועיות. זה משרד הבריאות של ליצמן".
מהשב"כ נמסר: "הכתובת לאירועים מסוג זה היא משרד הבריאות". ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה
