גורלם של יותר מ-197 אלף נגזר ב-2022, אז הונפקו רשינות לכריתתם מפקידי היערות. מתחילת 2023 הונפקו רישינות לכריתת יותר מ-23 אלף עצים, כשרק השבוע ניתנו רשיונות לכריתת 1,320 עצים. רוב הרשיונות ניתנו בגין עבודות פיתוח, תשתית ובנייה.
החל מהיום ומדי שבוע, יתעדכן בעמוד הבית של "המקום הכי חם" מספר העצים העתידים להיכרת בכפוף לרשיונות הכריתה וכן סך העצים שאושרו לכריתה מתחילת השנה.
על פי החוק בישראל, עצים בוגרים נחשבים למוגנים וכל פגיעה בהם אסורה ומהווה עבירה פלילית שבצידה עונש של עד חצי שנת מאסר. בחוק פקודת היערות מוגדרת כריתה כ"כל פעולה הגורמת או עלולה לגרום למותו של אילן מוגן או עץ בוגר, לרבות ריסוס, הרעלה, הסרת קליפת העץ, שריפת העץ, חיתוך שורשיו או בנייה בתוך תחום קוטר צמרתו״
כל פעולה כזו מחייבת הנפקת רישיון כריתה הניתן מפקידי היערות העירוניים בערים הגדולות או האזוריים והמחוזיים. אלו וגם אלו כפופים לפקיד היערות הראשי במשרד החקלאות, יחד עם פקידי היערות של קק״ל, רשות הטבע והגנים ופקיד היערות לפרוייקטים לאומיים.
כל רישיון כריתה או העתקה של עץ בוגר מחוייב בפרסום באתר האינטרנט של הרשות הרלוונטית או באתר משרד החקלאות למשך 14 ימים. בתקופה הזו יכול הציבור הציבור להגיש ערר כנגד רישיון הכריתה.
אבל מניתוח נתוני דוח העררים האחרון שפרסם משרד החקלאות ומתייחס ל-2020, עולה כי רוב העררים מוגשים על ידי אלו שהגישו את הבקשה הראשונית לכריתת עצים, על פי רוב יזמי נדל״ן או בנייה שמבקשים להגדיל את כמות העצים לכריתה. לפי עמותת מעירים, ב-2021 הוגשו 268 עררים לפקיד היערות הראשי. ב-2020 הוגשו 210 וב-2019 162.
חוק התכנון והבנייה קובע כי בסמכות מוסד תכנון לקבוע נטיעת עצים בערך חלופי לאלו שנכרתו, כתנאי להיתר בנייה. עם זאת, מעטות הרשויות המקומיות אשר קובעות כבר בתב״ע שתילה חלופית כתנאי להוצאת היתר בנייה.
וגם אם ניתנה הוראה לטעת עץ צעיר, אין דינו כעץ בוגר: עץ בוגר צורך יותר פחמן דו חמצני ומפיק יותר חמצן, נותן כיסוי גדול יותר של צל שמשפיע על הורדת טמפרטורה בשטח גדול ושומר על שטח קרקע גדול יותר. בנוסף, עצים בוגרים וותיקים מאכלסים מערכת אקולוגים שלמה של חרקים, ציפורים, זוחלים, תפטירים ובקטריות חיוניות למאזן האקולוגי. לעצים הצעירים יידרשו שנים רבות עד שיוכל לספק את הערך הסביבתי והנופי במקום העצים הוותיקים שנכרתו.
