בימים האחרונים פועלים במרץ דחפורים המבצעים עבודות חפירה אינטנסיביות בשטח הצמוד למתחם הגלמפינג "סלינה רמון", הנמצא בלב מכתש רמון. לטענת חברת סלינה, מדובר בעבודות לבניית מתקן טיהור שפכים שמוקם בהשקעה של יותר משני מיליון שקלים ונעשה בתיאום עם רשות הטבע והגנים. אם אכן מדובר בהקמת המתקן, כפי שהם טוענים, הרי שמדובר בהודאה של היזמים כי עד כה הפעילו את המתחם בניגוד לחוק. 

עד כה השתמשו היזמים – דובי רול וסמי אל-קרנאווי מחברת "לב המדבר" – במיכלים המוטמנים בבורות ספיגה לצרכי ביוב במתחם, אלו זיהמו הן את הקרקע והן את השטח. בשל ההשלכות הסביבתיות שלהן, השימוש בבורות אלו נאסר בשימוש במרבית הרשויות המקומיות. גם התוכנית של המתחם במכתש אוסרת במפורש על שימוש בבורות ספיגה לצרכי ביוב ומחייבת הקמת מתקן טיהור שפכים אקולוגי. הוראות מפורטות להקמת המתקן נמצאות בנספח הביוב לתוכנית, שאושרה עוד ב-2012 ושחתומים עליה גם רשות הטבע והגנים. 

אבל היזמים לא הקימו עד היום את המתקן, ארבע שנים אחרי שהמתחם הוקם. כך, המיכלים בבורות הספיגה תועדו פעם אחר פעם כשהם עולים על גדותיהם, בלי שאף אחד מגורמי האכיפה – רט"ג, משרד הבריאות והמועצה המקומיות – יפעלו כדי לעצור זאת.  

היזמים קיבלו את השטח מרשות מקרקעי ישראל ללא מכרז, בתמורה לכך שהם יבצעו במקום פיתוח תיירותי המיועד להקמת "חניון קמפינג משולב ידידותי לסביבה במחצבת הגבס". ב-2018, לאחר שאושר היתר הבניה שהגישו היזמים, נבנו במתחם לראשונה אוהל אירוח ומספר מצומצם של מבני שירות. המתחם אמור היה לשמש כחניון לילה משודרג לרווחת המטיילים באזור, אלא שעצם פתיחתו לקהל קרתה בניגוד לחוק ולהתניות המחייבות בתכנית. עד היום פועל המתחם בניגוד להוראות התוכנית, ללא רישיון עסק או טופס אכלוס. כעת טוענים הארגונים הירוקים כי עבודות הפיתוח המתבצעות בשטח קשורות להרחבת הבנייה המלונאית המתוכננת במתחם. 

מחצבת הגבס שפעלה במקום נסגרה לאחר החלטת הממשלה לשיקום וצמצום נזקי האדם על הטבע ב״ארץ המכתשים״ משנת 1994.  ב-2012 אושרה התוכנית שביקשה להקים במחצבת הגבס המשוקמת, על בסיס מסמך של משרד התיירות, חניון לילה העונה על ההוראות של מתחם קמפינג משולב. מדובר על מתחם המאפשר לינה בתשלום ברמות מחירים ונוחות שונות, כשהעיקרון המנחה הוא השתלבות בנוף, תוך "הפרה מינימלית של תוואי הקרקע ומאפייניו הטבעיים של האתר״.

בתחילה הקימו במקום היזמים מחברת "לב המדבר" חניון לילה קטן. זה היה בחלק הדרומי של תא השטח המיועד לשימוש תיירותי. בקשת ההיתר הראשונה שלהם, שהוגשה ב-2017, כללה הקמת אוהל אירוח קבוצתי, מלתחות, מזנון, משרד ומחסן קטן. התנאי לקבלתה היה אישור תוכנית סניטרית של משרד הבריאות ואישור תכנון תחבורתי: התחברות של המתחם לכביש 40 על ידי חברת נתיבי ישראל. שנה לאחר אישור התוכנית, ב-2019, הוגש התכנון לצומת אבל עד היום לא הוקם, כשהגישה למתחם מהווה סכנה של ממש. 

 ב-2020 השכירה "לב המדבר" את השטח לחברת סלינה, ומאז פועל במקום מתחם הגלמפינג היוקרתי ״סלינה רמון״. מלבד אוהל האירוח הגדול, שאושר בהיתר הבנייה ופעל במשך השנתיים שרול ואל-קארנוואי הפעילו את השטח – הוקמו 18 אוהלים ממוזגים עם רצפה מבטון, שכשוכית צמודה, מבנה מרכזי ורחבה גדולה. כל זאת בלי שהחניון עומד בתנאים בסיסיים לאירוח קהל, בהם גישה בטוחה, טיהור שפכים וטיפול באשפה. 

זאת ועוד: בתצלומי אוויר של המתחם (המופיעים כאן) אפשר לראות שלושה מבנים, שלוש סככות, אוהל סדנאות גדול ואוהל אירוח, שנמצאים מחוץ לגבולות שטח התוכנית, על השטח ציבורי פתוח שלגביו הוראות התוכנית קובעות במפורש כי ״בשטח זה לא יותר כל בינוי״ (סעיף 4.3). 

אמנם אירוח בסגנון גלמפינג עומד בהוראות של משרד התיירות למבנים ארעיים ב"מתחם הקמפינג משולב", אולם הוא סותר את האיסור המובהק בתוכנית על שימוש מלונאי במקום. לפי התוכנית, חל איסור על כך שמרבית השטח יהיה מיועד לחדרים בנויים ואזור שמהות ההגעה למתחם תהיה השהייה בוץ כלומר, זה אמור להיות מקום שלנים בו ויוצאים לטיול בשטח. בפועל, היזמים מבקשים אישורים לאטקרציות במתחם, למשל בריכה מרכזית, חדר אוכל מרכזי וחדרים יוקרתיים – ברור שהשהייה במקום היא האטרקציה המרכזית. מספיק להציץ בעמוד האינסטגרם של המקום כדי להיווכח ברמת השירותים שהן מציעים לאורחים. 

על פי התוכנית המאושרת, אין מניעה לבנות במקום מתקני אירוח נוספים, בכפוף להוראות הסטטוטוריות החלות במקום. אלא שכדי לעשות זאת יש לקבל היתר בנייה מרשות הרישוי המקומית. אלקרנאווי ורול הגישו ב-2020 ושוב ב-2021 בקשה לוועדה המקומית להיתר בנייה. הבקשה אושרה וכללה הקלות רבות ליזמים: הגדלת המבנה המרכזי לגובה 11 מטר, הגדלת מספר המיטות ל-960, הוספת שכשוכיות פרטיות נוספות והקלה בשימוש בחומרי הבנייה שאמורים להשתלב בסביבה. 

לאחר ההיתר, פנו פעילי סביבה מקומיים למשרד להגנת הסביבה. המשרד הגיש ערר על החלטת המועצה המקומית, אך הערר נגנז כאשר לשכת התכנון המחוזית דרום פרסמה מסמך הנחיות, אשר הציב תנאים למתן היתר הבנייה וביטל חלק מההקלות שהעניקה המועצה ליזמים. 

כאמור, חלק מהתנאים היו הקמת מתקן לטיהור שפכים וסלילת גישה לצומת. אבל הרשימה עוד ארוכה וכוללת גם פתרון לניהול פינוי אשפה, הנגשת המתחם לבעלי מוגבלויות ואישורים של משרד הבריאות ושל היחידה הסביבתית במצפה רמון. 

ואכן תועדו מקרים בהם אשפה עולה על גדותיה ומוצאת דרכה אל חיות הבר בשמורה הפכו את המתחם כולו לא רק לכזה הפועל ללא היתר אלא למפגע סביבתי של ממש.  במקום התקיימו לא פעם מסיבות של חברות הייטק עם מוזיקה רועשת ותאורה חזקה הפוגעת במעמדה של השמורה כשמורת אור כוכבים חשובה במזרח התיכון, ובאוכלוסיית בעלי החיים המדבריים, הפועלת בעיקר בשעות הלילה. 

מחברת לב המדבר נמסר: "ב-22 השנים האחרונות, פועלת חברת לב המדבר בע"מ מול כל גופי התכנון במטרה אחת: הפיכת מחצבה מזהמת, צמודת כביש, שלא נמצאת בתחום השמורה ושזיהמה עשרות שנים את מכתש רמון, לאתר תיירות קולט קהל שיתן מקומות עבודה, פרנסה לתיירנים השונים, תרבות, גאווה, רווחה ואפילו ארנונה כל זה לצורך העצמת מרחב הר הנגב.
אנו לא מכירים הרבה יזמים כמונו, ששרדו את גופי התכנון בארץ במשך 22 שנים. בעקשנות ונחישות תוך השקעה של מיליונים. אנו גאים להיות אלו שלא מתייאשים.
חברת לב המדבר בע"מ עובדת בצמוד לכל גופי שמירת הסביבה ומקיימת דו שיח רציף עם הגופים הירוקים בכדי לדייק את התוכנית אל מול צרכי שמירת הטבע. בימים אלו, בהשקעה של כ 2 מיליון ש"ח, התחלנו לבנות את מתקן טיהור השפכים אשר יפעל בטכנולוגיה חדשנית. אנו מזמינים את כל גופי שמירת הסביבה והעמותות הירוקות לבוא לחזות בבניית המט"ש שכל תכליתו הגנה על מכתש רמון מפני זיהומים. אנו נמשיך בגאווה רבה לפתח את השטח ההרוס והפגוע, כפי שראינו בעיני רוחנו כבר לפני 25 שנים".

חברת סלינה החליטה לא להגיב על פנייתנו.

ממועצת מצפה רמון נמסר: "בעבר נשלחו פקחים לשטח על מנת לבדוק האם העבודות התבצעו על פי ההיתרים ואכן כך היה. היום נשלח פקח נוסף ובשלב זה העבודות נעצרו עד לבירור הנושא. המועצה תמשיך לפעול לאכיפת החוק וההיתרים הנדרשים".