עם צרות כאלה בתחום יחסי הציבור, זה לא מפתיע שכעבור ארבע שנים, נבחר אדם שונה לגמרי לרשת את בנדיקטוס. פרנסיסקוס זכה לתמיכה בגלל שהוא לא בנדיקטוס: איש דת צנוע, שמעדיף אוטובוס על פני רכב שרד ודירה קטנה על פני אחוזת פאר היה האדם הנכון במקום הנכון לשקם את דימוי הכנסייה.
בינתיים, נראה שזו היתה בחירה מוצלחת למדי. בתוך חצי שנה בלבד הספיק האפיפיפור לעורר עניין בטענה שאתאיסטים, רחמנא ליצלן, יכולים להיות אנשים טובים הזכאים לגאולה. בהזדמנות אחרת, כשנשאל אם הומואים יכולים לכהן ככמרים, השיב בפשטות: "מי אני שאשפוט?"
רק ההצהרות האלה הספיקו לבסס את מעמדו כאפיפיור מהפכן בעיני התקשורת, אבל זה לא נגמר שם. החודש, בראיון למגזין קתולי, הוא שרטט את חזונו לעדת המאמינים, וקרא לכמרים להפסיק להיות אובססיביים בנוגע לנושאים ששנויים במחלוקת: "איננו יכולים להתעקש רק על נושאים הקשורים להפלות, נישואי הומוסקסואלים והשימוש באמצעי מניעה".
המשפט האחרון היה כל מה שרוב הקתולים המודרנים, וגם כלי התקשורת, רצו לשמוע. פרנסיסקוס הוכתר כמהפכן משום שהוא מתאים את תפישות הכנסייה למאה ה-21, אבל מעטים התעכבו על המשך דבריו. אחרי שקרא לזנוח את העיסוק בנושאים המטרידים, הדגיש: "עקרונות הכנסייה הם ברורים, ואני בן של הכנסייה, אבל אין צורך לדבר על הנושאים הללו כל הזמן".
וכאן אנו מגלים למעשה שהנראטיב האהוב על כלי התקשורת עם הכותרות הדרמטיות הוא שגוי. פרנסיסקוס הוא לא איזה צ'ה גווארה שמנופף בדגל המהפכה כלפי הממסד הישן, ובנדיקטוס הוא לא השריד האחרון של כנסייה לא-סובלנית. שניהם מאמינים באותם עקרונות יסוד של הכנסייה, שניהם רוצים לכבוש את אותם יעדים. שניהם בנים של הכנסייה. ההבדל הוא בטקטיקה וברטוריקה.
לא צ'ה גווארה. האפיפיור פרנסיסקוס
פרנסיסקוס לא הורה לכנס ועידת כנסייה שתשנה את עקרונות היסוד שמגדילים את הפער בין הוותיקן לשאר העולם המודרני. הוא לא אמר שקונדומים הם דרך טובה למנוע איידס, הוא לא מביע תמיכה בזכות האשה לסיים הריון ובטח שהוא לא מברך על שני גברים עם שתי טבעות. הוא פשוט לא רוצה שהכנסייה תדבר על זה.
התקדמות אמיתית בעמדת הכנסייה אין, אלא רק במראית עין, כיאה לתרבות הפוליטקלי-קורקט. כאן למעשה טמונה הסכנה. הביטוי "דתי מחמד" עולה לא במקרה כשנזכרים ברקע של האפיפיור. פרנסיסקוס גדל והתחנך במסדר הישועי, שהגישה שלו למשיכת מאמינים מזכירה במידה רבה את חב"ד. מייסד המסדר, איגנציוס ליולה, העריך כבר במאה ה-16 שמיסיונר טוב לא בא עם הכל התורה שלו למומר הפוטנציאלי, אלא חושף אותה בהדרגה כדי לא להבהיל.
כמו סוכן מכירות טוב, האפיפיור הטרי לא מתכוון להעלים סעיף שמקומם את הצרכנים שלו, הוא פשוט מעדיף להשאיר אותו באותיות הקטנות. אולי במובן זה צריך לברך את הכנסייה הקתולית שסוף-סוף אימצה את רעיונות התקינות הפוליטית, גם אם באיחור של כמה עשורים.
לפי הגדרה אחת, להיות פוליטיקלי-קורקט פירושו "להדגים אידיאלים פרוגרסיביים, בייחוד דרך הימנעות מאוצר מילים שנתפש כפוגעני, מפלה או שיפוטי, בייחוד בכל הקשור לגזע ולמגדר". נראה שההגדרה מתאימה כמו כפפה ליד לפרנסיסקוס שבעיקר לא רוצה לפגוע באף אחד. אז נכון, פרנסיסקוס הוא לא בנדיקטוס ולא סביר שנראה אותו מטיף לאפריקה שלא להשתמש בקונדומים. פשוט אל תצפו לראות אותו בקרוב באפריקה.
