ס' נולד בחרטום אחרי שמשפחתו ברחה מחבל דרפור בסודאן.

הוא בן 31.

ס' ברח מסודאן כשהיה בן 18, לפני 11 שנים.

הוא ברח מסודאן כי הדודים שלו השתתפו במלחמה נגד המשטר של עומאר אל בשיר בדרפור כשהתחיל רצח העם שם. כחלק מהדיכוי הקשה, אנשי המשטר רדפו את משפחתו גם בחרטום. כל משפחתו ברחה והתפזרה לכל עבר. ס', אחותו ואחיו הצליחו לברוח למצריים ב-2003.

כשס' נכנס למצרים עם האחים שלו הם ניגשו למשרדי ארגון הפליטים של האו"ם וקיבלו מעמד פליט.

את אחותו העבירו לאוסטרליה, אחיו ברח ממצרים לדרום סודאן וס' נשאר לבדו במצרים.

הוא השתתף בהפגנה הגדולה של הפליטים מול משרדי האו"ם בכיכר מוסטפא מחמוד, בה טווחו המצרים במפגינים. הוא נכלא ועונה בכלא המצרי ולאחר ששוחרר חיפש כל דרך לברוח ממצרים.

לישראל הוא נכנס בשנת 2007, לפני כשמונה שנים.

ס' הגיש בקשת מקלט לארגון הפליטים של האו"ם בישראל, ולאחר מכן גם למשרד הפנים.

עד היום הוא לא קיבל תשובה לבקשותיו.

ס' חי באילת בכל השנים בישראל, ועבד בבתי המלון השונים בעיר.

ס' מעולם לא עבר על החוק בישראל.

ס': "הישראלים אנשים טובים, כאן קיבלו אותי באהבה. אבל לממשלת ישראל יש התנהלות שהופכת הכל לשנאה כלפינו, עוד ועוד שנאה. ואם אחזור לסודאן יהרגו אותי מיד".

ס' כלוא בחולות יותר מתשעה חודשים.

הוא סובל ממחלה (כנראה במעיים) ואינו מקבל את הטיפול הנדרש.

ס' לא יכול לחזור לסודאן ולא יחתום על "עזיבה מרצון".

החלום של ס' הוא לחיות כמו כל בן אדם רגיל, עם משפחה וילדים. "שאר החלומות עברו, ואין מה לרדוף אחריהם".