ג" נולד במערב דרפור בסודאן.
הוא בן 36.
ג' ברח מסודאן כשהיה בן 26, לפני כעשר שנים.
הוא נולד בכפר קטן, בסוף 2003 נכנסו שכירי החבר של צבא עומאר אל בשיר לכפר ושרפו את כולו.
גם את אבא של ג' רצחו שם. מי שהצליח להינצל מהשריפה והטבח הזה ברח, חלק ברחו לצ'אד וג' וקבוצה נוספת של אנשים ברחו מרחק שעתיים וחצי מהכפר והקימו מחנה פליטים מאולתר.
כמה ימים אחר כך התארגנה קבוצה של צעירים שיצאו לכפר כדי לראות אולי נשארו דברים שיוכלו להביא משם. ג' וחבריו לא מצאו כלום, הכל היה שרוף. כשהם יצאו מהכפר הם נתפסו ע"י הג'אנג'אוויד – שני שבטים ערבים נוודים מסודאן, מצ'אד, וממדינות ערביות נוספות המשמשים שכירי החרב של עומר אל בשיר – הם נלקחו לוואדי והוכו אנושות על ידם במשך שבוע במטרה לגלות מי המנהיג שלהם והאם יש להם נשק. למזלם הגדול כעבור שבוע הגיעו לאזור כוחות הצלב האדום, הם ששחררו אותם והעבירו אותם לארגון רופאים ללא גבולות שטיפל במי שנותר בחיים. ג' וחבריו חזרו למחנה הפליטים ודאגו שהאו"ם וארגונים נוספים יתחילו לטפל בפליטים שם.
ג' לימד ילדים במחנה הפליטים, אחיו היה מנהיג, שניהם השתייכו לארגון סודאן החופשית (SLD) וכל כמה זמן היו מגיעים אנשי הג'אנג'אוויד לחפש אותם. כאשר הם שרפו את האוהל בו הם גרו ואנשי האו"ם במקום לא עשו כלום כדי להגן עליהם אמו ביקשה מג' שיברח מסודאן. אחרי שמונה חודשים שבהם היה פעיל במחנה הפליטים הצליחה המשפחה בדרך לא דרך להבריח את ג' ללוב בסוף 2004.
הוא הגיע לבנגאזי, שם הוא חבר לעוד חברים והם החלו לפעול כקבוצה פוליטת של דרפורים כדי לעזור לפליטים שברחו מהטבח בסודאן. היחסים בין השלטון של סודאן ללוב היו טובים. ג' מספר שהקונסול של סודאן בלוב הכיר את הקבוצה היטב, כחלק מהפעילות הפוליטית שלהם הם כתבו מכתב למשרד החוץ של סודאן, באותו יום שהגישו את המכתב לקונסול סודאן כל הקבוצה – כ-20 איש ו ג' בניהם – נתפסו על ידי שלטונות לוב והיו בדרכם לכלא. חברים ששמעו על כך אספו כסף, שיחדו את מי שצריך ושיחררו אותם. מיד אחר כך ג' ברח מלוב למצרים, וממצרים לישראל.
ג' נכנס לישראל ב-2008 ישר לכלא קציעות למשך חודשיים. לאחר ששוחרר מהכלא במשך שש שנים וחצי ג' גר בקיבוץ אילות ועבד במלון באילת, עד לכליאתו בחולות
ג' מעולם לא עבר על החוק בישראל.
ג': "תודה רבה למדינת ישראל, כי ברחנו מסודאן ולכל מקום שאנחנו הולכים אין את מה שאנחנו צריכים, בישראל קיבלו אותנו בהתחלה והכל היה בסדר, לכן אני אומר תודה. אבל בסוף עשו חוק שאומר: או שתחזרו למקום שממנו באתם או שתלכו לכלא. זה לא טוב. מי שיש לו בעיה ולא יכול לחזור לסודאן צריך שיהיה לו את החופש לחיות".
ג' כלוא בחולות יותר משמונה חודשים.
ג' אומר שאם יחזור לסודאן עכשיו או שיהרגו אותו מיד או שיהרגו אותו בכלא. הוא ישמח לחיות בכל מקום שיאפשר לו חיים, מקום שיקבל אותו והוא ייחשב בו לחוקי.
החלום של ג' היה להיות עו"ד, הוא למד עברית טובה וסיים את כיתה ג' באולפן, אבל הכל נעצר. הוא חולם שיוכל ללמוד ושיוכל לחזור לסודאן כדי לעזור לאנשים שם.
