חודש לאחר שעובדי אגף השיקום הכריזו על סכסוך עבודה, ההסתדרות עולה שלב ומפנה אצבע מאשימה ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ בגין הפקרת הפצועים ועובדי האגף. בפנייה דחופה ששיגר השבוע מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב, הוא מתריע מפני קריסה טוטאלית של האגף שקלט אלפי פצועים חדשים ללא תגבור הולם, ומזהיר: "המשך התעלמות מן המצוקות יחייב את ההסתדרות להפעיל צעדי מחאה בקנה מידה רחב".

במכתב החריף שנשלח ללשכות ראש הממשלה ושר הביטחון, מתאר יעקב תמונת מצב קשה של מערכת שחרגה מזמן מיכולתה לתפקד. "בימים אלו אנו עדים לקריסה תפקודית של אגף השיקום במשרד הביטחון", נכתב. לדבריו, המשמעות בשטח היא פגיעה כפולה: הן בפצועי צה"ל שנאלצים להמתין זמנים ארוכים לקבלת מענה וסובלים מבירוקרטיה כבדה, והן בעובדי האגף שכורעים תחת הנטל.

לאגף נוספו למעלה מ-22 אלף פצועי גוף ונפש, והצפי הוא כי עד 2028 יגיע מספרם לכ־100 אלף. ועד העובדים התריע כי לא בוצעה התאמה במצבת כוח האדם חרף הגידול. לטענתם השיקום התעסוקתי מתוכנן לעבור למיקור חוץ, בהחלטה חד צדדית של משרד הביטחון תוך הימנעות ממשא ומתן.

"עובדים בתנאי שחיקה קשים ותחת לחץ נפשי" לטענת ההסתדרות, המצוקה אינה נובעת רק מעומס העבודה, אלא מהפקרת הצוותים המקצועיים. "עבודתם של עובדי האגף מתבצעת בתנאי שחיקה קשים, תחת מחסור חריף בכוח אדם, עומסי תיקים חריגים ולחץ נפשי מתמשך", כתב יעקב. הוא הדגיש כי הטיפול בפצועים אינו יכול להיות רציף, אנושי ומכבד בתנאים הנוכחיים.

מאה אלף נכים – אפס התאמות 

לפי הנתונים שפורסמו מאז ה-7 באוקטובר, לאגף נוספו למעלה מ-22 אלף פצועי גוף ונפש, והצפי הוא כי עד 2028 יגיע מספר המטופלים לכ־100 אלף. ועד העובדים התריע כי לא בוצעה התאמה במצבת התקנים חרף הגידול הדרמטי, וכי מתוכנן קיצוץ בכוח האדם. לטענתם, שירותים מרכזיים – ובהם שיקום תעסוקתי, מועברים בהליך של מיקור חוץ, תוך התנהלות חד־צדדית מצד המשרד והימנעות ממשא ומתן. משרד הביטחון מסר בתגובה כי מונתה ועדה ציבורית לבחינת הרחבת המענה וכי נשקלת תוספת תקנים ומשאבים.

מ"מ יו"ר ההסתדרות מבהיר כי סכסוך העבודה שהוכרז בחודש שעבר לא יישאר "על הנייר" בלבד. "ככל שלא יינתן מענה מערכתי הולם בזמן הקרוב, לא נוכל להסתפק בהמתנה נוספת", התריע. "זה המעט שמדינת ישראל חייבת לפצועים על ההקרבה והגבורה – וזו חובתנו לפעול בטרם יעמיק המשבר".

בהסתדרות דוחים את הניסיונות לפתור את המשבר באמצעות ועדות בדיקה ומבהירים כי הזמן לדיבורים תם. יעקב התייחס במכתבו לוועדה הציבורית שהחלה לפעול לאחרונה, וקבע כי אין בה די: "עצם הקמת הוועדה הוא צעד חשוב, ואולם אין בו כדי לתת מענה למצוקת החירום שנוצרה". המסר לנתניהו וכ"ץ חד משמעי: למדינה יש את המשאבים והכלים לפתור את הבעיה באופן מיידי, וכל עיכוב נוסף הוא בחירה מודעת.

לסיום, מבהיר מ"מ יו"ר ההסתדרות כי סכסוך העבודה שהוכרז בחודש שעבר לא יישאר "על הנייר" בלבד. "ככל שלא יינתן מענה מערכתי הולם בזמן הקרוב, לא נוכל להסתפק בהמתנה נוספת", התריע. "זה המעט שמדינת ישראל חייבת לפצועים על ההקרבה והגבורה – וזו חובתנו לפעול בטרם יעמיק המשבר".

האפליה נמשכת 

ברקע המשבר התפעולי באגף השיקום מתפרסמים בשנתיים האחרונות נתונים מדאיגים על זינוק במספר ההתאבדויות בקרב משרתים ומשוחררים, ועל עלייה חדה בפניות לסיוע נפשי מאז תחילת המלחמה. אף שאין נתון רשמי הקושר ישירות בין עיכובים בטיפול לבין מקרי התאבדות, הלומי קרב שבים ומתריעים כי היעדר מענה מהיר, עומסים בירוקרטיים והמתנה ממושכת להכרה ולהטבות מעמיקים את מצוקתם. 

בנובמבר דן בג״ץ בעתירה שהגישו הלומי קרב והוריהם נגד משרד הביטחון, בטענה לאפליה מתמשכת בינם לבין נכי צה״ל עם פגיעה פיזית. במרכז העתירה עמדה הדרישה לתקן את חוק הנכים כך שיכלול גם פוסט-טראומה, ולהחיל על הלומי קרב שהוגדרו “נצרכים” את הזכויות החלות על נכי 100 אחוז פלוס – ובראשן מענק דיור בסך כ-2.9 מיליון שקלים. כיום, הלומי קרב נצרכים זכאים לכ-292 אלף שקל בלבד. 

אגף השיקום, באמצעות משרד הביטחון, טען בעתירה כי אין מדובר באפליה אלא בהבחנה עניינית בין סוגי נכויות. לפי עמדתו, דגת הנכות וההטבות הנלוות אליה ובראשן מענק הדיור – נועדו לתת מענה לצרכים תפקודיים ופיזיים ייחודיים של נכים עם פגיעות גופניות קשות (כמו התאמות מבניות בדירה), ולכן אינן ניתנות אוטומטית לנפגעי פוסט-טראומה. עוד צוין, כי קיימים מנגנוני סיוע פרטניים באמצעות ועדות חריגים, וכי יישום תיקון 32 לחוק הנכים (“רפורמת נפש אחת”) מצוי בתהליך עבודה, כך שאין הכרח בהתערבות שיפוטית בשלב זה. השופטים לא הסתפקו בכך והוציאו צו על תנאי המורה לשר הביטחון, לראש אגף השיקום ולקצין התגמולים לנמק מדוע לא יפעלו להסדרת הזכויות ולהשוואת התנאים.

לאורך שורת תחקירים ודיווחים במקום הכי חם בגיהנום, הלומי קרב ונפגעי פוסט־טראומה מציגים תמונה עקבית של יחס מפלה מצד אגף השיקום. שיעורי הכרה נמוכים יחסית, עומסים ועיכובים בטיפול בבקשות, היעדר קריטריונים שקופים בוועדות החריגים, ואף שימוש באמצעי בדיקה וחקירה כלפי תובעים להכרה. לפי עדויות מצד הלומי הקרב – המנגנון הבירוקרטי מעמיק את תחושת חוסר האמון, מחייב אותם להוכיח שוב ושוב את פגיעתם, ואינו מותאם להיקף הפניות הגדל מאז המלחמה.  

אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר וזקוקים לתמיכה, אל תישארו לבד. ניתן לפנות 24/7 לקווי הסיוע של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בטלפון 1201 או לפורום יהלומי הקרב במספר ‪ 050‑883‑8131‬ ולקבל עזרה.