נועה ביגון, תושבת מרכז תל אביב, שיתפה בעמוד האינסטגרם הפרטי שלה אירוע הדלקת נרות זיכרון בערב שמחת תורה, התאריך העברי של הטבח בעוטף עזה, להפתעתה קיבלה שיחת טלפון מקצין מודיעין במשטרת מחוז תל אביב בן גולדנברג. הסיבה: אירוע הקפות שמחת תורה של ארגון ״ראש יהודי״ בכיכר דיזנגוף. לאור כוונותיהם של אנשי ״ראש יהודי״ לקיים את הקפות שמחת תורה דווקא בכיכר, המשמשת מזה כשנה כאתר זיכרון בלתי פורמלי לקורבנות הטבח בעוטף, החליטו תושבים לקיים מחאה שקטה ולהדליק נרות זיכרון בכיכר.
״את מגיעה לאירוע שמתקיים ברישיון. התקשרתי לברר מה את רוצה לעשות שם והאם להציע לך חלופות אם את מעוניינת להגיע לחיכוכים״, אמר גולדנברג בשיחה, וביגון השיבה: ״אתה מתקשר כי אתה חושב שאולי אני מתכננת משהו? זה הזיה מטורפת, אני בהלם. אני לא עושה מחאות. ביום בשמחת תורה אני אגיע להדליק נר בכיכר דיזינגוף כי זו הפכה להיות כיכר שהיא כולה אנדרטה״.
״את יכולה לבוא ולהתייחד עם המיצג.. לא עם המיצג, עם מה שיש שם. אבל אני אומר שיש שם מחאה ברישיון. אני לא רוצה לגרום לך לאי נעימויות״
״את יכולה לבוא ולהתייחד עם המיצג.. לא עם המיצג, עם מה שיש שם. אבל אני אומר לכם שיש לנו שם מחאה ברישיון. אם אני חושש או רואה התארגנות, אני מברר. אני לא רוצה לגרום לאי נעימויות, שנגיע לכיכר ואז אני אגיד לך ׳למה את עושה ככה ולמה את עושה ככה׳״ אמר לה גולדנברג.״אין לך מחאה ברישיון. זו שמחה ברישיון. בוא נדייק״, השיבה ביגון.
עד לאחרונה עמדו התפילות בהפרדה של יום הכיפורים במוקד הדיונים בבג״ץ שהחליט בתחילת החודש להתיר תפילות בהפרדה, אך הורה לקיימן בגן מאיר, ולא בכיכר דיזנגוף. התפילות המופרדות הוגדרו כאירוע דתי במרחב הציבורי, אבל את אירוע ההקפות בערב שמחת תורה – אירוע שהוא דתי במהותו – הגדירו אנשי ״ראש יהודי״ כאירוע מחאה.
גולדברג חשף בשיחתו עם ביגון כי המשטרה מתכננת לחסום לטובת האירוע את הכיכר כולה, וזאת מחשש לאירוע חבלני. ״לכן אני גם מחדד ושואל אותך מה את רוצה לעשות״, הוא אמר, וביגון השיבה: ״חשוב לי להביע את צערי העמוק בשמחת תורה, וחשוב לי גם להביע שלשמוח ולצהול ולעשות הקפות מסביב לכיכר שהפכה לאנדרטה לשבעה באוקטובר זה בושה. אם אני אבוא ואשב שם אין לך מה לעשות עם זה. חשוב לי להיות שם״.
״אם את מתכננת להגיע לסוג של עצרת או אירוע זיכרון, אני אמנע את החיכוכים למען עם ישראל״
״זה שהחלטת שהכיכר היא הלאמה למשהו המסוים הזה שלך – אז זה לא״, השיב גולדברג. מבחינתו כנציג המשטרה, המרחב הציבורי נסגר עבור אירוע דתי במקום מרכזי בעיר, אך מי שמלאים את השטח לצרכיו הם התושבים שגרים בו ומבקשים להתייחד עם זכר הקורבנות באתר ההנצחה המרכזי של תל אביב. ״אני לא עשיתי את הכיכר הזאת לאנדרטה, אבל זה מה שקרה. אתם תפנו את כל הנרות לזכר הנרצחים?״, שאלה ביגון. ״אני באה ליום זיכרון. אני בן אדם פרטי ואני רוצה לבוא לכיכר דיזינגוף בערב שמחת תורה״.
האיומים של גולדנברג לא פסקו. ״מבחינת האירוע עצמו, אני רוצה לתאם איתך ואת לא מעוניינת. מחובתי המשטרתית לאזרח ישראלי אני מודיע אם אני מזהה משהו שלא יתאים או לא יסתדר עם התוכניות שלו. אחרי זה תעשי מה שאת רוצה. בסך הכל אמרתי לך מאה פעם – אם את מתכננת להגיע לסוג של עצרת או אירוע זיכרון, אני אמנע את החיכוכים למען עם ישראל״.
לנשים אסור לעבור – המשטרה מגבה
מעללי עמותת ״ראש יהודי״ וישראל זעירא, מי שעומד בראשה, לא חדשים לתושבי תל אביב. על פי תושבת השכונה ג׳ אירוע ההקפות מביא אוכלוסייה דתית מכל רחבי הארץ ומספרת כי בשבועות האחרונים החלו קבוצות הסאבלטים להתמלא במודעות של תושבי יהודה ושומרון וההתנחלויות שמחפשים דירה פנויה באזור מרכז תל אביב דווקא בתאריך של שמחת תורה. ״אנחנו רואים בקבוצות שחבר׳ה מההתנחלויות ומיהודה ושומרון התחילו לחפש סאבלטים אצלנו, בשכונה ספציפית, לתאריכים של שמחת תורה״, היא מספרת. ״האירוע של ראש יהודי הוא לא לתושבי השכונה״.
״אנחנו רואים בקבוצות שחבר׳ה מההתנחלויות ומיהודה ושומרון התחילו לחפש סאבלטים אצלנו, בשכונה ספציפית, לתאריכים של שמחת תורה״
לדברי ג׳ הגיבוי שארגון ״ראש יהודי״ מקבל מהמשטרה אינו חדש כלל. ״ארגון ׳אחים לצדק׳ של מרדכי דוד באים כל חמישי למפגן בכיכר דיזנגוף וקוראים לזה תפילה. בפועל הם באים ומתגרים בכל מי שיושב שם, והמשטרה מגבה את זה ולא מאפשרת לנשים לעבור. השוטרים אומרים לנשים שאסור להן לעבור כי יש תפילה וזו פרובוקציה ובמקביל הם מקיפים ומגנים על עשרה ילדים מהימין הקיצוני. אחת הנשים שחוותה את זה במקרה היא עורכת דין אז היא הגישה תלונה במשטרה, אבל המשטרה מגבה את זה. אלו חבר׳ה שבאים קבוע כל שבת להפגנות של משפחות החטופים בבגין ומנסים לדרדר את הסיטואציה לאלימות. אלו אותם ילדים שפתחו את הראש לגדי קדם, אב שכול״.
ג׳ היא שפרסמה לראשונה את ההזמנה לקיום מחאה שקטה בכיכר דיזנגוף לזכר הקורבנות, אותה שיתפה ביגון טרם קיבלה את שיחת הטלפון מקצין המודיעין. לטענתה ״מבחינת המשטרה, אם יש הקפות אנחנו לא יכולים לבוא לכיכר להדליק נרות זיכרון״.
ואתם עדיין מתכננים להגיע?
״כן, זה יום זיכרון. זה ממש לא יום חג. הכנו שלטים של שחרור חטופים ושל יום אבל. כל הכוונה הייתה לעמוד עמידה דוממת ולא ליפול לפרובוקציות. עכשיו הם אוסרים את זה עלינו למרות שזה הבית שלנו. אני גרה מטר מהכיכר״.
ממשטרת ישראל נמסר: "לאור פרסומים ברשתות החברתיות הקוראים לציבור להגיע לכיכר, כפי שנכתב בהודעתם- "אין שמחה אין תורה רק הפקרה".
המשטרה נערכת בכדי למנוע פרובוקציה ולשמור על הסדר הציבורי. ככל שתוגש בקשה כמוקבל באירוע מסוג זה הנושא יבחן בהתאם לתנאים".
ההודעה המצ"ב שפורסמה לציבור הינה חלק מהתגובה.
