החטיבה להתיישבות הודיעה על כוונת התקשרות ללא מכרז עם ההתנחלות איתמר, במסגרתה תמכור לאגודה המייסדת של היישוב 26 יחידות דיור בסכום כולל של 2,328,183 שקלים.  מדובר ביחידות דיור קיימות, ששטחן נע בין 48 ל-96 מ"ר. על פי מסמכי ההתקשרות, המבנים מוצבים על שטח המשבצת של האגודה, המגדירה את היישוב כ"כפר תורני שיתופי". על פי תב"ע שאושרה ליישוב לפני למעלה מעשור, הוקצו לכל משפחה זכויות בנייה של 200 מ"ר בנוי על שטח של דונם.  

על ההמלצה למכור את המבנים ״לספק יחיד״ – אגודת איתמר, חתום יונתן בהט, מנהל חטיבת נכסים ואכלוס בחטיבה להתיישבות. כשניסה להסביר מדוע ההתנחלות היא היחידה שיכולה לרכוש את מקבץ המבנים בתנאים הנקובים, טען כי ״מדובר בנסיבות בהן ההתקשרות היא עם מי שלפי מצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לרכוש את המבנים בתנאים כפי שצוינו״. 

החטיבה ממומנת ב-100 אחוז מכספי מדינה אך שייכת להסתדרות הציונית העולמית. מעמד זה אפשר לה במשך שנים לפעול תחת עמימות רגולטורית, ללא חובת שקיפות מלאה כמו משרד ממשלתי, ולחלק קרקעות ומשאבים ביהודה ושומרון

בחוות הדעת ניתנה התייחסות מיוחדת למחיר בו נמכרו המבנים, וצוין כי ״שווי ההתקשרות למכירת המבנים לאיתמר מבוסס על כך שמדובר במכירה של כלל המבנים במקבץ אחד״, וצוין כי זו מדיניות משרד השיכון. בנוסף נטען כי ״מכיוון שמדובר במבנים קיימים – לא נדרשות עלויות של פירוק המבנים ושינועם או החזרת מצב הקרקע לקדמותו. ממילא גם לא נדרשות עלויות לצורך ביסוס והצבה במקום יעד חלופי״. בעוד שהמחיר משקף את ערך ה"קירות" הישנים של מבני ״אשקובית״ – בנייה טרומית זולה משנות ה-80, הוא מתעלם מהערך הנדל"ני וזכויות הבנייה שקיבלו הדיירים עם אישור התב״ע ב-2015. 

לאורך השנים נתנה ממשלת ישראל בידי החטיבה להתיישבות סמכויות נרחבות להקמת התנחלויות. בין הסמכויות גם ניהול המקרקעין במגזר הכפרי באיו״ש. הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי הקצה לחטיבה להתיישבות כחצי מיליון דונם אותם מקצה החטיבה להתנחלויות בהקצאות משנה המכונות חוזי "בר רשות". החטיבה ממומנת ב-100 אחוז מכספי מדינה אך שייכת להסתדרות הציונית העולמית. מעמד זה אפשר לה במשך שנים לפעול תחת עמימות רגולטורית, ללא חובת שקיפות מלאה כמו משרד ממשלתי, ולחלק קרקעות ומשאבים ביהודה ושומרון.

דיור ציבורי־דתי

לא רק מחיר הרכישה כעת מסובסד עבור תושבי איתמר, אלא גם כאשר שכרו התושבים את המבנים מהחטיבה להתיישבות הם זכו לסבסוד שמעטים זוכים לו בישראל. מאז הוקמו המבנים באיתמר תפקדה החטיבה להתיישבות בתור נציגת משרד השיכון בעניינם. היא זו שניהלה את המבנים וגבתה מהדיירים שכר דירה בהתאם לתעריף משרד השיכון לדיור ציבורי. מחצית ההכנסות מתקבולי שכר הדירה שנגבו נכנסו לחטיבת האכלוס בחטיבה להתיישבות, לטובת טיפול במבנים, ומחציתן השנייה הגיעה למשרד השיכון. אולם בעוד בהתנחלויות מקבלים הדיירים הנחה אוטומטית, עבור שאר האזרחים, אלו בתחומי הקו הירוק, הדרך לסיוע במגורים כרוכה במכשולים בירוקרטים שרק מעטים צולחים ובסופה הדירה הנכספת – מתפרקות במקרה הטוב, ולא ראויה למגורים בזה הרע.

לא רק מחיר הרכישה כעת מסובסד עבור תושבי איתמר, אלא גם כאשר שכרו את המבנים מהחטיבה להתיישבות התושבים זכו לסבסוד שמעטים זוכים לו בישראל כאשר מאז הוקמו גבתה החטיבה להתיישבות מהדיירים שכר דירה בהתאם לתעריף משרד השיכון לדיור ציבורי.

כרטיס הכניסה לתור מחייב מצוקה כלכלית ומשפחתית קיצונית ומתמשכת: משפחה חייבת לכלול לפחות שלושה ילדים ולהוכיח הישרדות של 24 חודשים רצופים על קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. כלומר, שנתיים שלמות של עוני תחת זכוכית מגדלת, שבהן כל חריגה קטנה בהכנסה או אי-עמידה בקריטריוניים של שירות התעסוקה שוללת את הזכאות – גם כאשר מדובר באוכלוסיות הפגיעות ביותר המדינה מציבה תנאים נוקשים שמותירים רבים מחוץ לרשימות ההמתנה. 

כך למשל, נכות קשה כשלעצמה אינה ערובה לזכאות לדיור ציבורי. הדרישה היא היות המבקש מרותק לכיסא גלגלים או בעל אי-כושר השתכרות חמור, וגם זאת בכפוף למבחני הכנסה, שבהם כל שקל פוסל את המועמדות. אמהות חד-הוריות נדרשות להוכיח הליכי גירושין ממושכים, עגינות, או עמידה במבחני תעסוקה קפדניים כדי לזכות להיכנס לרשימות המתנה אין־סופיות.

על פי נתוני המינהל האזרחי, לחטיבה להתיישבות הוקצו לא פחות מ-60 אחוז מאדמות המדינה ביו״ש. חלק מהקרקעות הוקצו בניגוד למטרות שהוגדרו על ידי המינהל האזרחי, או לאחר שפג תוקפן, וחלקן קרקעות של פלסטינים שמעולם לא היו בבעלותה. 

קרקעות ליהודים בלבד

היישוב איתמר הוקם ב-1984 על קרקע שהוכרזה כ"אדמת מדינה" על בסיס החוק העות'מאני, המאפשר להפקיע אדמות שאינן מעובדות לטובת הכוח השליט. זאת, למרות קיומם של שטחים נרחבים עליהם הוקם היישוב אשר עובדו בעבר ונמצאים בבעלות פלסטינית. ב-2015, לאחר החלטת ראש הממשלה נתניהו שלא לאשר בניית 538 יחידות דיור חדשות מחשש לביקורת בינלאומית, קודמה תב"ע להסדרת המבנים שכבר היו קיימים ביישוב.

על פי נתונים שהעביר המינהל האזרחי לאגודה לזכויות האזרח ולעמותת ״במקום״, לאורך השנים הקצתה המדינה לחטיבה להתיישבות לא פחות מ-60 אחוז מהקרקעות בשטחים שבבעלותה. בעתירה של ״שלום עכשיו״ צוין כי המדינה אף הקצתה קרקעות בניגוד למטרות שהוגדרו על ידי המינהל האזרחי, או לאחר שפג תוקפן, ואף קרקעות של פלסטינים שמעולם לא היו בבעלותה. 

"מאחורי העברת הניהול עומד הרצון הפסול להקצות קרקעות אלה באופן בלעדי למגזר הישראלי, וכדי לחמוק מפיקוח ציבורי כלשהו", נכתב בעתירת שלום עכשיו. עוד צוין בעתירה כי "לאור היעדר השקיפות שבניהול הקרקעות במגזר הכפרי, מתקשות העותרות להבין מהן בדיוק הזכויות שמעניקה החטיבה להתיישבות בהקצאת הביניים ליזמים או לוועד הישוב שעל בסיסן הם מבצעים את עבודות הפיתוח, ומדוע כאשר מועברות הזכויות במגרש לצדדים שלישיים לא משולם מס שבח".