ועדת השרים לחקיקה אישרה ב-20 בדצמבר הצעה לתיקון חישוב גמלאות דמי הלידה לעצמאיות. התיקון הוא מעבר מחישוב לפי ממוצע ההשתכרות בשלושת החודשים האחרונים לפני הלידה, לממוצע ההשתכרות בשלושת החודשים האחרונים בשנה שקדמה ללידה או שלושת החודשים הסמוכים ללידה – לפי הגבוה יותר. הסיבה לכך שהיא שבמקרים רבים ההכנסה בחודשים הסמוכים ללידה נמוכה בשל עייפות, ימי העדרות והמלצות רופאים להוריד מהעומס. בהצעת החוק מזכירים כי לנשים שכירות המשתכרות שכר חודשי החישוב הוא לפי ממוצע שנתי, כך שבעצם יש כאן השוואה בשיטת החישוב בין שכירות לעצמאיות.
אבל ההשוואה לא שלמה. העובדות השעתיות – עובדות קבלן – שגם הן מקבלות דמי לידה לפי תחשיב של ממוצע שלושת החודשים האחרונים, אינן מוזכרות בהסבר להצעת החוק. הן עתידות להיות מופלות הן ביחס לשכירות והן ביחס לעצמאיות, למרות שהקושי שלהם להגיע בשלושת חודשי ההריון האחרונים למכסת השעות הרגילה לא קטן יותר, אלא להיפך. זו קבוצת העובדות החלשה ביותר. לרוב אלו העובדות המועסקות בעבודות הפיזיות, כך שהסיכוי שיתקשו לעבוד סמוך ללידה גדול יותר. כשהן לא מגיעות לעבודה בחודש תשיעי – יורדות להן שעות, והשכר נפגע באופן המיידי ביותר.
מתכונת ההעסקה של עובדים לפי שעות, ללא משכורת חודשית קבועה, גדלה בשנים האחרונות לממדים עצומים, והיא מעניקה לעובדים סל זכויות מדולדל ופוגעת ביציבות. מיעוט הנתונים מונע מאיתנו לאמוד את שיעור הנשים מתוך עובדי השעות, אבל להערכתנו הוא גבוה מאד וחולש על מגוון עיסוקי הצווארון הוורוד: מזכירות, סיעוד, שמרטפות, קוסמטיקה, ניקיון, מלצרות ומכירות. גם לתחום ההוראה הנשי ביותר החלה לחדור ההעסקה השעתית בהכנסת "מורות קבלן", אשר מחאתן הממושכת זכתה באחרונה להצלחה, הסייעות בגנים ובבתי הספר מועסקות לפי שעות, ובאחרונה שמענו גם על מרצות במכללות המועסקות בשכר שעתי.
איור: הילית שפר
ח"כ עליזה לביא, שהיתה ראש הוועדה למעמד האישה בכנסת הקודמת וסייעה בקידום ההצעה למען הנשים העצמאיות, הסבירה את השמטת העובדות השעתיות מהחוק: "הצעת החוק אכן דנה בנשים עצמאיות המופלות לרעה בחישוב דמי הלידה, מפאת הקושי שלהן לעבוד בחודשים הסמוכים ללידה. הבעיה מתמקדת באופן חישוב דמי הלידה ולא באופי התעסוקה. חברת הכנסת עליזה לביא מודעת לסוגיה ולפגיעה הנלווית בעובדות הקבלן עקב תנאי העסקתן ופועלת לקידום הטיפול בסוגיה. חשוב להבין כי מדובר בסוגיה שונה מזו שנידונה בהצעת החוק הנוכחית, שכן כפי שציינתי לא מדובר באופי התעסוקה, אלא באופן חישוב דמי הלידה עצמם".
זה לא נכון. יש כאן אותו הגיון ואותו עיקרון. החישוב לשתי קבוצות הנשים הוא לפי ממוצע שלושת החודשים האחרונים. גם העצמאיות וגם השעתיות עובדות פחות בחודשים הסמוכים ללידה, ונפגעות מכך בגובה דמי הלידה. החוק מתייחס לשיטת החישוב ולא לאופן ההעסקה, אלא שהתגייסות ח"כ עליזה לביא למען קידום נשים היא סלקטיבית. אמנם כפי שהיא מציינת היא פועלת לקידום הטיפול בסוגיית עובדות הקבלן – אך כשהיתה לה הזדמנות להכניסן לחוק היא פשוט התעלמה מהן.
האפלייה בחישוב גמלאות הלידה בביטוח הלאומי לעובדות המשתכרות לפי שעות היא רבת שנים ומי שיצר אותה, כמו אפליות נוספות בהעסקה המרושעת לפי שעות, היא ההסתדרות, וזו ממלכה גברית. ארגוני הנשים וחברות כנסת הפועלות למען נשים עקפו את ההסתדרות וקידמו חקיקה משופרת יותר הנוגעת לנשים: תיקון שיעורי גימלאות הלידה מ-75 אחוז מהשכר ל-100 אחוז, תוספת ימי מחלה לנשים בשמירת הריון, הארכת תקופת הפיצוי שמשלמים מעסיקים המפטרים או מרעים תנאים לעובדת שחזרה מחופשת לידה ועוד.
אז איך זה שהעובדות השעתיות נשכחו, ובאותה הזדמנות, כשהעבירו את הצעת החוק לא תיקנו את ממוצע החישוב גם להן?
חנה זהר, קו לעובד
