"במשך שנים משפחת מולטו ניסתה להסדיר את עניין שהותו של האב בישראל", אומרת עו"ד שרה לואיס מהמרכז לסיוע משפטי לעולים בתנועה ליהדות מתקדמת. "אבל היא לא פעלה על פי הקריטריון הרלוונטי – נוהל מתן מעמד להורה של חייל1. גם משרד הפנים לא הפנה אותם אליו. זה מה שיוצא, זו פעם שלישית שהוא נכנס לישראל בצורה חוקית. הפעם המשפחה החליטה שהם רוצים להשאיר אותו בארץ וללכת עד לבית משפט. לצערנו, זה הגיע עד לכליאה של האבא בסהרונים".
"מה שיוצא", כדבריה של עו"ד לואיס, זה שמסוף יוני יושב בכלא סהרונים אייפוקורו מולטו, אזרח אתיופי בן 55, אב לשלוש בנות ובן, אזרחי המדינה. על פי הנוהל, מתוקף העובדה שילדיו שירתו שירות מלא בצה"ל, יש לו זכות לקבל מעמד תושב ארעי לארבע שנים. לאחריהן הוא הופך לתושב קבע ויכול להגיש בקשה להתאזרח בתום השנה החמישית.
אלא שאת הנוהל הזה לא הכירו בני המשפחה כשניסו להסדיר את שהותו בארץ מאז תחילת 2012. גם עורך הדין ששכרו בזמנו לא הביא את הנוהל לידיעתם ואף לא אנשי משרד הפנים. זה שלוש שנים שמשפחת מולטו מנסה לפעול בכל דרך חוקית, כדי שאב המשפחה יוכל לחיות אתם בארץ ולא לבד באתיופיה.
"המשפחה לא ידעה על הנוהל", אומרת לואיס. "זה נוהל של משרד הפנים המפורסם באתר שלהם. אלה נהלים טכניים שמי שלא עוסק בנושא לא מכיר – עובדה, גם בית המשפט לא הכיר את זה. לרוע המזל של המשפחה הזאת, אף אחד לא הפנה אותה לנוהל הרלוונטי.
"לא מדובר במקרה הומניטרי מיוחד או במחווה של המדינה, לא עושים להם טובה. זה כתוב שחור על גבי לבן ובגלל זה הפספוס פה כל כך קשה", אומרת לואיס. "אחרי כל השנים של הפניות, גם בלי להכיר את החוק, המשפחה הרגישה שלא יכול להיות שכל בני המשפחה חיילים ואזרחים ולאבא לא יתנו לעלות מאתיופיה".
ברכה, בתו של מולטו, עלתה לארץ עם אמה ב-1991 מכוח חוק השבות. ההורים היו גרושים. שתי אחיותיה ואחיה נשארו עם האב באתיופיה עד 1997 ואז הצטרפו אליהן בארץ. האב, שאינו יהודי, נשאר באדיס אבבה וחי שם לבד.
"גרנו בנתיבות", אומרת ברכה מולטו, "הלכנו לבית ספר, לתיכון ולצבא. אחותי היתה בודקת מעברים במחסום ארז, אחי בנח"ל ואני הייתי סמב"צית בחי"ר בקציעות. ב-2007 אחותי הגדולה התחתנה ואבא הגיע לחתונה, נשאר בארץ שלושה חודשים ונסע חזרה לאתיופיה. אחותי השנייה התחתנה ב-2010 ושוב אבא הגיע ונשאר שלושה חודשים. כשהוא בא לחתונה של אחי, במארס 2013, כבר רצינו שהוא יישאר, כדי לאחד את המשפחה.
משמאל: ברכה, אברהם, אייפוקורו (האב), טספנש בידגלין וכוכבה מולטו
"שכרנו עורך דין והגשנו בקשה להארכת האשרה. חשבנו שהוא עושה משהו, אבל שלושה חודשים הוא לא עשה כלום כמעט. הוא הגיש בקשה להאריך את האשרה שלו יומיים לפני תאריך היציאה, ביוני 2013, ונענה בסירוב. אחרי חצי שנה הגיש בקשה לגיור, שגם היא נענתה בסירוב. עורך הדין עשה עבודה רשלנית. הוא ביקש מהמדינה להחיל על אבא שלי, בן 55, נוהל קשיש – שזה רק מגיל 64, או בקשה מטעמים הומניטריים שסיכוייה קלושים.
"כל הזמן אבא שלי היה בלי מעמד חוקי, לא עבד, גר אצל אחותי. ב-16.6.2015 הוא נעצר. לדעתי הם התעוררו כי הגשנו ערעור לבית המשפט בעזרת אותו עורך דין. ב-21 ביוני היה דיון בבית משפט, שם הבנו שמנסים לגרש אותו בטיסה בעוד שלושה ימים. ביררתי והבנתי שאם הוא מתנגד הוא לא יעלה לטיסה, וכך עשה. הוא הוחזר לכלא גבעון ושבוע אחרי זה לכלא סהרונים, שם הוא כלוא מסוף יוני.
"אל עו"ד לואיס הגעתי בעקבות הפניה של המוקד לפליטים ומהגרים, ורק דרכה שמענו שאם הילדים עשו צבא, ההורים זכאים להישאר בארץ. אחרי יומיים הגענו אל עו"ד אייל פלטק. שניהם עוזרים לחיילים משוחררים להעלות קרובי משפחה – בהתנדבות, לא כמו העו"ד הקודם".
לדברי עו"ד פלטק, "לא יכול להיות שהאבא המסכן הזה הגיע לארץ לפני שלוש שנים לבקר את הילדים שלו, שעלו כיהודים עם האמא והתגייסו לצבא – ובית המשפט יחליט לגרש אותו מהארץ. האבסורד הוא שכשהם באו למשרד הפנים לפני שלוש שנים אף אחד לא טרח לספר להם שעל פי החוק אבא או אמא לילד ששירת בצבא מעל שנה וחצי, רשאי להיות בארץ במעמד של תושב ארעי עד חמש שנים. אם הוא שומר על הרצף, הוא מקבל אזרחות ישראלית. מעבר לרשלנות של עורך הדין שלהם, גם בית המשפט לא הכיר כנראה את הנוהל. הלכתי בעצמי לשני משרדי פנים, בחיפה ובכפר סבא. שלושה פקידים לא מכירים את הנוהל הזה".
"קיבלתי את התיק מהמוקד לפליטים ומהגרים, ביום שלישי שעבר", אומרת לואיס. "באותו יום הוצאנו בקשה למשרד הפנים ולבית הדין לביקורת משמורת להורות על שחרור. בערב פנתה אלי הבת ואמרה שכבר מתכוונים להעלות אותו על טיסה לאתיופיה. החלטתי שאין ברירה וצריך לפנות גם לתקשורת. נראה שזה עזר להשיג הבטחה שלא יגרשו אותו לפני בדיקה".
שילוב הפעולות של לואיס ושל פלטק במישור התקשורתי והמשפטי הביא ללחץ על משרד הפנים. שר הפנים עצמו התערב וביטל אתמול את הגירוש עד לבדיקת המסכת העובדתית. עקב שביתה במשרד הפנים, לא אפשר להגיש כרגע בקשה לשחרור מהכלא. בני המשפחה מתכוונים לעשות זאת ברגע שתסתיים.
"אנחנו מחכים שישחררו אותו", אומרת ברכה מולטו. "יש איזו בעיה, כי הם מבקשים מאתנו תעודת יושר מאתיופיה ואנחנו לא יודעים בדיוק איך להשיג את זה. דיברתי עם השגרירות ואני צריכה ללכת להיפגש עם הקונסול. נראה מה יהיה".
על פי החלטת הדיין בבית הדין לביקורת משמורת מיום שני שעבר, משרד הפנים היה צריך להגיב עד היום ב-12:00. עד כה לא התקבלה תגובה, אולי בגלל השביתה.
עדכון, 21/7/15:
תגובתו של שר הפנים סילבן שלום בעמוד הפייסבוק של יואל הרצברג:
עדכון נוסף, 21/7/15:
עו"ד לואיס אמרה בתגובה שתלמד את ההחלטה ותיערך להגיב בהתאם בתיאום עם המשפחה.
״הרשלנות הפושעת של המערכת ממשיכה״, אמר עו"ד פלטק, ״והעוול למר מולטו וילדיו לא הסתיים, באופן מוזר, תמוה ולא ברור ולמרות התגייסותו של שר הפנים למניעת גירושו של מולטו, החליטה רשות ההגירה שלא לשחררו אף לא בערבות ולהשאירו בכלא כמו אחרון העבריינים״.
בהחלטה שלא לשחררו כותב דיין בית הדין לביקורת המשמורת רג׳א מרזוק, שבית המשפט אינו מוסמך לדון במעמדו של מולטו בהתאם לנוהל הורים לחיילים ושאין בעצם הגשת הבקשה כדי לעכב הליך הרחקה. ״לפיכך הנני דוחה את הבקשה ומאשר המשך החזקת המוחזק במשמורת״, כותב הדיין וקובע דיון נוסף ל-11 באוגוסט. על ההחלטה ניתן לערער לבית משפט המחוזי, מה שכנראה יקרה.
אבל בשולי הדברים, ממשיכה המדינה להערים קשיים לעצם הגשת הבקשה להסדרת המעמד בהתאם לנוהל הורים לחיילים. כשניגשו בנותיו של מולטו למחלקת האשרות של משרד הפנים בבאר שבע, להגיש את המכתב והטפסים, הודיעה להם הנציגה במקום שהאב נדרש להגיש את המסמכים אישית ולא עזרו ההסברים שהוא בכלא ואינו יכול להתייצב. הנציגה לא איפשרה להן להגיש את הבקשה ואף סירבה לקבל את הטופס ואת מכתב עורכת הדין שרה לואיס בעניינו.
״רציתי לבקש לשנות את סוג האשרה״, אומרת ברכה מולטו, ״אבל הם אמרו שהוא צריך לבוא. הסברתי להם שהוא בכלא, אבל הם נשארו בעמדתם וסירבו לקבל גם את הטפסים לנוהל חייל בטענה שהוא צריך להיות בחו״ל כדי שנזמין אותו. סליחה על המלה, אבל כמה אטומים הם יכולים להיות, במקום לקצר לנו תהליכים, זאת התשובה שאני מקבלת? זה כאילו הם רוצים שהוא יחזור לשם, לאתיופיה ונגיש את המסמכים משם. מה ההיגיון? הוא כבר פה״.
ביום ראשון שלחה עו״ד לואיס מכתב בהול בעניין זה לסניורה ססונקר, מנהלת מחלקת אשרות של משרד הפנים בבאר שבע, אך טרם התקבלה תשובה. בנוסף, נדרש מולטו לספק למשרד הפנים תעודת יושר מאתיופיה כחלק מהתנאים לשחרור ולקבלת אשרה. כדי לקבלה הוא חייב להתייצב בשגרירות אתיופיה למתן טביעות אצבעות. גם לשם הוא מנוע מלהגיע, עקב כליאתו.
עדכון, 22/7/15:
בתגובה לפנייתנו מאתמול, אומרת דוברת משרד הפנים: ״השר מכיר את המקרה בוודאות ואף התערב אישית. הוא מייחס חשיבות גבוהה לשירות לציבור וחשוב לנו לתת לכל אדם את הטיפול הטוב ביותר. מחר נקבעה למשפחה פגישה בלשכה בבאר שבע ושם קיבלו הנחיה לקבל אותם ולטפל כמה שיותר מהר. לא תהיה להם שום בעיה להגיש את המסמכים ללא נוכחות האב והבקשה תטופל במהירות. כרגע הכדור בידי המשפחה ואנחנו מחכים שיגישו את המסמכים הכי מהר שהם יכולים. אם הוא זכאי לנוהל הורים לחיילים, אף אחד לא יגיד להם לא. מעבר לזה, בלי להתחייב, סביר להניח שהבקשה תאושר, כי על פניו נראה שהוא זכאי, אלא אם נגלה שיש לו עבר פלילי״.