-״בוס?״
״מה עכשיו? זה דחוף? אני באמצע״
-״קצת דחוף בוס, הדדליין לגבי ההמלצות שלנו לחלוקת התקציב מתקרב, ועוד אין לנו מדיניות״
״אבל יש לנו הרי מינוס מטורף, לא?״
-״כן בוס, מינוס יש לנו, זאת מדיניות שאין לנו״
״רגע, אתה רוצה להגיד לי שמינוס זאת לא מדיניות? ב׳הדסה׳ זאת היתה מדיניות, אז למה כאן זאת לא יכולה להיות מדיניות?
-״כי מצפים מאיתנו ש…״
״נו אז זאת בדיוק הבעיה, שמצפים. זה 2016 גאד דמיט, מי עוד מצפה מאיתנו למשהו? מג׳רבי וששון אפשר עוד לצפות, אבל מאיתנו?״
-״זה לא הציבור בוס. הציבור לא מצפה. זה השר בוס. השר כן מצפה״
״אם השר מצפה – אז שיצפה, עכשיו אני צופה״, אמר המנכ״ל וחזר לבהות בשידור הישיר מריו על מסך הפלזמה שנתלה מתחת לשלט ״הביטוח הלאומי – לצדך, ברגעים החשובים של החיים״
-״ומה לגבי הכסף בוס?״
״אין כסף. רק ארד. אבל שניים. גאווה לאומית, תאמין לי״
-״מאמין בוס. לגבי המדיניות…״
״שוב אתה עם מדיניות? נו תגלגל את זה הלאה, תוציא לפמ ב׳ישראל היום׳, שישחקו נא הנכים לפנינו״
-״מה בוס, אתה כאילו רוצה שנשקיע את הכסף על אולימפיאדת נכים?״
״מה אולימפיאדה? נראה לך הנכים שלנו יכולים להגיע לאולימפיאדה? בחיים לא. אלה על אוטובוס בקושי יצליחו לעלות. זאת מטאפורה. או ביטוי. פתגם. רפרנס. בקיצור, לא מילולית״
-״אה, אוקיי, אז אני חושב שהבנתי״
״לא הבנת כלום, הא?״, אמר המנכ״ל וכיבה עם השלט את הטלוויזיה.
-״לא בוס, האמת שלא לגמרי״
״אני מתכוון שנכריז על תחרות, וניתן לנכים לריב ביניהם מי יותר נכה ומי יותר מסכן. ריאליטי סטייל. אני לא מתכוון ללכלך את הנעליים שלי בסיורי שטח ודיונים אינסופיים עלכל הבעיות של האוטיסטים, קטועי הגפיים, המשוגעים ומנווני השרירים. הם מזילים על עצמם ריר, וזה לא נעים לי. זה גם לא מצטלם טוב כשאני עומד ככה גבוה וזקוף והם על כיסאות גלגלים. ניתן להם שיתחרו ביניהם״
-״אבל איך יתחרו? על מה? על הכסף?״
״שוב אני צריך להגיד לך? אין כסף"
-״אין כסף״
״טוב, תרשום: במסגרת ידא ידא ידא, הקצתה הממשלה 300 מיליון ידא ידא ידא לטובת מקבלי קצבאות נכות בביטוח לאומי״
-״אבל בוס, הקצו לנו 450 מיליון״
״תגיד, אתה פה מאתמול?!״ התעצבן המנכ״ל, ״אני צריך להזכיר לך שיש 33% תקורה?!״
-״סליחה בוס״
״בסדר, תמשיך: ידא ידא ידא, הוקם צוות ידא ידא ידא אשר ימליץ לשר הרווחה ידא ידא ידא, וכאן תכניס: לאור החשיבות שאנחנו מייחסים לשיתוף הציבור בקביעת מדיניות,אנחנו קוראים לכל המוגבלים והנכים לריב ביניהם ולשלוח לנו מייל עם הצעות לתוצאות״
-״מייל?״
״כן, מייל. ושיהיה מתומצת, לא צריך את כל הטסטמוניאלז האלה על איך הם הגיעו למצב הזה. העיקר שירגישו שהם חלק. חשוב שהם יבינו שהשותפות שלהם חשובה לנו, שיבינו שאנחנו מבינים שזה שהם מפגרים ומוגבלים לא אומר שאין להם רגשות. שישלחו הצעות״
-״ומה נעשה עם ההצעות שלהם?״
״ננגב איתן את התחת מבחינתי. לא, לא ניסוח טוב. תרשום שהצוות יבחן את ההצעות״
-״כן בוס. מיד בוס״
״חכה רגע, איכשלאקוראיםלך, תגיד, למתי השר מצפה?״
-״לתחילת ספטמבר בוס״
״ותגיד, אנחנו לא יוצאים לחופשה מרוכזת מה-24 עד ה-31?״
-כן בוס, עוד שבוע יוצאים לחופשה עד סוף החודש״
״אחלה, אז תציין שישלחו את ההצעות עד ה-23, שיהיה לנו זמן למחוק את כל המיילים לפני שאנחנו יורדים לאילת. אגב, שמעתי שלאחרונה הנגישו שם את הטיילת״
