עד דלא ידע (הנהגה)
בעודנו חוקרים את הטיפה המרה, ליהג לי בכיר ממפלגת הליכוד אודות וינסטון צ'רצ'יל, שבאחד מנאומיו קטעה אותו חברת הפרלמנט ננסי אסטור, באומרה כי הוא שיכור. ענה לה צ'רצ'יל שהוא אמנם שיכור, אך היא מכוערת, ובעוד מחר בבוקר הוא יתעורר פיכח – היא עדיין תהיה מכוערת. אמרה לו אסטור שאם הוא היה בעלה – הייתה מרעילה לו את התה. ענה לה צ'רצ'יל שאם היא הייתה אשתו, היה שותה אותו בשמחה. נו, שאלתי את המכר – ומאי נפקא מינה?! אין נפקא מינה, סתם סיפור, הוא ענה. ואולי בעצם זוהי הנפקא מינה? ניסיתי, אך המכר כבר נחר.
רונית והנכדה יולי נובק
השבוע זכתה רונית, סבתה של יולי נובק, למבול שיחות טורדניות. ההלכה נדרשה לשאלה האם יש לברך ברכת 'הטוב והמיטיב' על נכד וברכת 'שהחיינו' על נכדה. הגר"ח קנייבסקי פסק שאין מברכים (שונה הלכות רכ"ג, ג'), אך ישנם תימוכין אף לאלו שבוחרים כן לברך (פסקי תשובות רכ"ג, הערה 15). על כן, יכולה דעתה של סבתא רונית להיות נוחה עליה – יהא יחסה אל נכדתה באשר יהיה, הלכתית – היא מכוסה.
בוגי וג'וחא (שוברים שתיקה 2)
ג'וחא היה עובד אצל הגביר. מה היו אומרים לו – היה עושה. גם בישל. יום אחד שאל הגביר את ג'וחא לדעתו על חצילים. אמר לו ג'וחא: חצילים זה מתנה מאלוהים! זה גן-עדן מרוכז! אין כמו חציל! אפשר לטגן, אפשר לבשל – הכל אפשר איתו! אמר הגביר – באמת? לי הם דווקא עושים לי בלאגן בבטן. בטח! ענה ג'וחא, חציל זה חרא ירק, מר, הורס את הסלט, ובכלל לא בריא. התעצבן הגביר – איך אתה פעם ככה פעם ככה?! לפני רגע חציל זה גן-עדן ופתאום חציל שטן?! אמר לו ג'וחא – שו מאלכ? (מה יש לך?) – אני עובד בשבילך או בשביל החציל?
פנייה חדה ימינה
העבודה החליטה לא לעשות שימוש תעמולתי בהתדרדרות המצב הביטחוני? העבודה ממלכתית, מה? ההחלטה הזו תחזיק מעמד רק עד שהסקרים יצביעו על 11 מנדטים לעבודה. יש גבול לממלכתיות.
ושללם לבוז
ב"נ מכובדי, אכן – משלוחי מנות איש לרעהו לרוב מורכבים משאריות של החיים, אך פירורי הסופלה שעובד הקבלן מנגב משולחן משרדך בסופו של יום, אינם כפירורי הטורטית שהוא מנער ממצעי המיטה שלו לאורה הכחול של טלוויזיית הפריים-טיים. איך אמר הכהן הגדול? לעשירים יש את הערוצים שלהם אל חדרי השינה של העניים.
יקירתי, שוב התבלבלת? אני לא יאיר לפיד.
