לא קל להיות שוטר בישראל. המדים מכוערים, המלאכה רבה, השכר נמוך, הסכנה היא עניין שבשגרה, היחס חשדני, התדמית בקרשים, ואפילו את הפריבילגיה של יחסי-מין-מרות לקחו לך כבר. היוקרה היחידה שנותרה לכחולי המדים נלווית אך ורק לעבודת הקודש שלהם אל מול גל הטרור ששוטף אותנו ב-68 השנים האחרונות.

לכן, לא מפתיע שבשנים האחרונות השחיקה גוברת, ורמת התפקוד של המשטרה מידרדרת, מהפח אל הפח"ע: תלונות סטנדרטיות על פשעים אזרחיים פשוט לא חשובות ומתגמלות מספיק בכדי לעורר אצל השוטרים מוטיבציה.

אבל זאת לא רק אשמתם. גם עלינו, כקורבנות, מוטלת החובה לעזור לשוטרים לעזור לנו. כל תלונה שנגיש יכולה להיות מטופלת באופן מהיר ואיכותי, אם רק נדע לתבל אותה בקצת רקע לאומני הכרחי:

בן הזוג שלך מאיים לפוצץ אותך במכות? תגידי למוקד 100 שאת חוששת לחייך – כי אמנם בן הזוג מאיים עלייך מילולית כבר כמעט עשור – אבל הפעם הוא עשה את זה בלי פ', וגם היתה לו עי"ן גרונית.

פרצו לכם לדירה? "כשנכנסתי הביתה הכל היה הפוך ומבולגן. מילא הלפטופ והתכשיטים שהלכו, אבל הפורץ לקח איתו גם מדי ב' מהארון וסכין מהמטבח!!! תבואו מהר לפני שזה ייגמר באסון".

הוטרדת מינית? "משטרה? אני יושבת בקו 14, ואדם זר התיישב לידי, צבט לי את החזה, ואמר 'וואי-וואי מה הייתי עושה לך אם לא היתה עליי חגורת נפץ', אתם יכולים לשלוח מישהו?"

השכנים עושים קריוקי מאוחר בלילה? "שלום, משטרה? אני לא רוצה להפריע, פשוט היה נראה לי חשוב שתדעו שבדירה מולי יש בני-מיעוטים ששמים שירי הלל לשאהידים בפול-ווליום. אה כן, ולאחד מהם יש גם רישיון טיס והוא מסתובב הרבה בעזריאלי. אז תגיעו לרחוב כובשי קטמון 12? תודה".

התכוונתם לצאת מהחנייה אבל גיליתם שעל המדרכה עומד רכב שחוסם אתכם? רוב הסיכויים שמדובר בכלל בניידת משטרה! אבל אם לא – דווחו על רכב חשוד עם ספר קוראן על הדשבורד (ואם אתם ממש ממש ממהרים – לא יזיק אם תשלפו את נשק יום הדין, ותגידו שלא רק שהרכב בצבע ירוק-חמאס, אלא גם יוצא ממנו ריח של גראס. שתי דקות וכל הרחוב מלא שוטרים).