“שומעים?" אמר ינון מגל בעליצות לציבור עוקביו שעות בודדות אחרי פיגוע הדריסה בניס, "זו תפיסת העולם של השמאל קורסת". היטיתי אוזן אחת, אוזן שניה, ושוב את האוזן הראשונה, נראיתי כמו כלבלב מבולבל, ולא שמעתי את תפיסת עולמי קורסת, אבל כנראה הנענוע של הראש שלי מצד לצד העלה ממרתפי התודעה שלי את הקורס בפילוסופיה של המדע ואת קרל פופר, כפרעליו, שקבע שתאוריה מדעית היא תאוריה הניתנת להפרכה, כשהדרך להפרכה של תאוריה היא באמצעות לקיחת ניבוי מסתכן, כלומר, תחזית שאם תוצאותיה לא יתאמו את התאוריה, התאוריה תופרך.

אם להיות כן עם עצמי, תמיד רציתי להאמין שאני מבסס את תפיסת העולם שלי על עובדות ניתנות להפרכה, ולכן כל מה שנותר לברר זה מי היה השמאלני האידיוט שאמר, "טוב טוב, אם צרפתי מוסלמי ממוצא תוניסאי ישעט במשאית לעבר קהל וירצח עשרות בעיירת קיט צרפתית זו הוכחה שאנחנו טעינו וכהנא צדק". אני מצפה שמי שאמר את זה והרס לכולנו שיודה! עדיף לכם להודות עכשיו בטוב, כי אצלנו בשמאל יש גם דרכים פחות נעימות להוציא הודאות באשמה.

שששש… שומעים את זה? גם אני לא. זו ההודאה באשמה של השמאלני הבוגד שהביא לקריסה של תפיסת העולם שלנו.

אז תזכירו לי, מה היה הניבוי המסתכן שלנו? אה, חתירה לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני במו"מ, תוך מציאת פתרון צודק ככל האפשר בסוגיות המרכזיות? זה קצת רמאות, כי זה אמנם ניבוי מסתכן, אבל אין סכנה שזה יקרה, אבל זה מה שיש, בטח בשנים האחרונות.

אולי זה גם הזמן להזכיר שאם אכן עושים את הקישור בין הפיגוע בניס לבין דאע"ש, אז דאע"ש היא תוצר לוואי של תפיסת העולם המאוד ימנית, שגורסת שכיבוש של עיראק יעשה רק טוב לאזור. מי היה הדובר הבולט של התפיסה הזאת בארץ? אה, כן. בנימין נתניהו. אבל, כפי שאומרת מירי רגב – רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע – למה הרחקנו עד צרפת בשביל לבחון תפיסות עולם? אה, נכון, כי פה בארץ יש ממשלה ימנית, שמתנהלת לפי תפיסות עולם ימניות, ומנהיגה מדיניות ימנית, ואם רק היינו מספיק שקטים, ומנטרלים את רעש היריות, הפיצוצים והאמבולנסים, אולי היינו שומעים את המציאות נוסקת לגבהים חדשים של ביטחון.

אבל למזלו של הימין, תפיסת העולם שלו היא מזמן לא תאוריה מדעית, אלא הולכת ודומה יותר ויותר לדת. ככה שכשהמציאות סוטרת על פניה של עיקרי האמונה שלך, כנראה שמעמידים אותך במבחן, וכדי להצליח במבחן צריך להרוג ערבים ולהאשים את השמאל. Win Win.