העד של ״עד כאן״ היה משקיף של הליכוד והציונות הדתית, והמפלגה שבשמה הוצע השוחד התחלפה בדרך

בחצר של בית הספר אל־חכמה ברהט עומד שולחן פלסטיק לבן. לידו יושבים כמה צעירים, ומאחוריהם עומד שייח׳ בגלביה לבנה. זה כל מה שרואים בסרטון הקצר שצולם בטלפון נייד. בשבוע שאחרי הבחירות הוא הוצג שלוש פעמים, בשלוש גרסאות שונות, כתיעוד ל״שוד הבחירות״ בחברה הערבית. הראשון ששידר אותו היה ערוץ 14, יומיים אחרי הבחירות, בכתבה של מוטי קסטל תחת הכותרת ״טרור הקלפיות״.

״כזכור, פרסמנו כאן לפני כשבועיים על חמ״ל משותף לליכוד ולציונות הדתית ששלח כאלפיים משקיפים לקלפיות הערביות״, אמר קסטל, ״החומר שסיפקו אותם משקיפים בזמן אמת שופך אור על מה שהתחולל ביישובים הללו״. מיד אחר כך סיפר עד, שזוהה כ״משקיף בקלפי ביישוב ערבי״, על מפגש בקלפי עם שייח׳, כהגדרתו: ״הוא (הבחור עם הנשק) הציע לנו להצביע רע״מ בשביל 800 שקל, 400 לכל אחד״. ח״כ עמית הלוי מהליכוד סיפר באולפן שהגיע בעצמו לבית הספר בשמונה בערב, ושפגש שם ״אנשים שהציעו להם שוחד״.

ב־1 בנובמבר פרסם ארגון הימין ״עד כאן״ את אותו הסרטון בדיוק. אותו שולחן, אותם צעירים, אותו שייח׳. הפעם הוא הוצג כפתיחה לסדרת תיעודים חדשה בטלגרם תחת הכותרת ״העדויות נחשפות!״, ובחשבון ה־X של גלעד אך, יו״ר הארגון, תחת ״אחת מ־2000״. ״העד הראשון, חבר ועדת קלפי בבי״ס אל חכמה ברהט, מספר לנו״, כתב הארגון. בגרסה הזו כבר אין חמ״ל של מפלגות, ואין משקיפים של הליכוד ושל הציונות הדתית. יש ״לינץ׳״, ״שני יהודים מול 50 בדואים״, ו״מעטפות עם כיתוב ירוק בערבית״.

האיש עם הנשק, שבערוץ 14 הוא זה שהציע את השוחד, הפך לאחד מחמישים. וגם המפלגה התחלפה. רע״ם יצאה מהסיפור, והמשותפת נכנסה במקומה: ״קח כרטיסי תדלוק ב־400 ש״ח ותצביע למשותפת״, ו״יאללה שניכם 800 ש״ח אם תשלחו תמונה שהכנסתם למעטפות פתק של המשותפת״.

העדים נשלחו מטעם מפלגות

״עד כאן״ מציג את העדים שלו כחברי ועדות קלפי. לפי חוק הבחירות, את חברי ועדות הקלפי, כמו את המשקיפים, ממנות הסיעות. כלומר, גם ״חבר ועדת קלפי״ הוא שליח של מפלגה. ולקלפיות הערביות נשלח הפעם כוח מפלגתי מוצהר: ב־14 באוקטובר דיווח ערוץ 14 על חמ״ל משותף לליכוד ולציונות הדתית, ולמחרת פירט ערוץ 7 שהליכוד והציונות הדתית מציבים ״כ־2,000 פעילים במאות קלפיות בריכוזים ערביים״, ״בחורי ישיבות ופעילים מהמגזר הסרוג״, בקלפיות שנבחרו ״באמצעות מיפוי המבוסס על הערכת הסיכון לזיופים״.

ב־31 באוקטובר הגיעו העדויות לכאן 11, בלי השיוך המפלגתי. איילה חסון הקדישה פינה ל״תחקיר״ על שוחד בחירות, ו״עד כאן״ הודיע מראש בערוץ שלו: ״התחקיר המלא יפורסם במוצ״ש בשעה 19.00 אצל איילה חסון בכאן 11״. חסון הציגה את המרואיינים האנונימיים כחברי ועדות קלפי. אחרי שורת תלונות פרסם התאגיד הבהרה: ״לטענת עדי הראייה שרואיינו בכתבה… היו תקלות בקלפיות שבהן ביקרו ביום הבחירות, ולא בכל הקלפיות במגזר הערבי כולו״.

הם לא קולטים שהם מדברים עם יהודי ששם מטעם מפלגה ציונית

אביחי שורשן, מנכ״ל ״עד כאן״, בריאיון שהפיץ ערוץ הטלגרם של ״הצל״

ב־1 בנובמבר הסגיר את השיוך הזה מנכ״ל ״עד כאן״, אביחי שורשן, בעצמו. בריאיון שהפיץ ערוץ הטלגרם של ״הצל״ סיפר שהפניות הראשונות הגיעו ביום הבחירות מאנשים שעבדו בשכר בקלפיות, ושהמשחדים פנו גם ל״מזכירי קלפי שהחזות שלהם לא הייתה נראית יהודית״: ״הם לא קולטים שהם מדברים עם יהודי ששם מטעם מפלגה ציונית״. באותו יום פרסם נתניהו בערוץ הטלגרם שלו סרטון של אך תחת הכותרת ״רע״מגייט״: ״מדובר במנגנון. תוך זמן קצר קיבלנו מאות עדויות של חברי קלפיות… גנבו פה לפחות 5 מנדטים מעם ישראל״. באותו יום ממש פרסמו יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, היועצת המשפטית לממשלה וראש השב״כ הודעה משותפת: ״אין בדברים כדי להטיל דופי בהצבעת החברה הערבית. אזרחים שיצאו להצביע מימשו את זכותם הדמוקרטית״.

ערוץ 14 הלך צעד אחד רחוק יותר. ב־2 וב־3 בנובמבר שידר הערוץ ״פרויקט מיוחד״ בשני חלקים, ״תחקיר חדשות 14 ו׳עד כאן׳״, בכתבות של נעם אמיר. העדויות הוצגו בו כממצאים משותפים של ״עד כאן״ ושל דסק התחקירים של הערוץ, ורוב העדים זוהו כ״משקיפים״ עם ראשי תיבות. החמ״ל המשותף של הציונות הדתית והליכוד גם הפעם נעלם, ושמות המפלגות ששלחו את המשקיפים לא הוזכרו. בפרק השני שודרו שוב הצילומים מאל־חכמה, בגרסה שלישית. הפעם סיפר עליהם עד שזוהה כ״ג׳, משקיף בקלפי״. לדבריו, החמוש היה בכלל ״חייל בגדס״ם (גדוד הסיוע המנהלתי)״, כלומר חייל צה״ל, ולא אחד מתוך חמישים בדואים.

המחיר השתנה שוב: ״אם תיכנס לקלפי, תצלם לי שאתה מצביע למשותפת. אני נותן לך 600 שקל בכרטיסי תדלוק״.

את הפרק העלה הערוץ ל־X תחת הכותרת ״הציעו לי 600 שקל להצביע לרע״ם או המשותפת״. בקיצור, גם בערוץ כבר לא היו בטוחים לאיזו מפלגה הוצע השוחד.

בפרק השני שודרה הקלטה ליד הקלפי בחורה. אדם שזוהה כ״אזרח מהפזורה הבדואית״ נשאל ״רע״ם חילקו את השוברים של הדלק?״, עונה ״כן, דלק״, ומוסיף: ״אני חילקתי, אתמול אני חילקתי לאנשים״.

השיח נגד ערבים זינק יותר מפי חמישה

לפי ניטור של פייק ריפורטר ובודקים, מאז 30 באוקטובר הופיע הביטוי ״טרור הקלפיות״ 42 פעמים בציוצים של ערוץ 14 ו־18 פעמים בשידורי הערוץ. מפייק ריפורטר נמסר: ״אימוץ הביטוי ׳טרור הקלפיות׳ מעניק לגיטימציה לשיח מסוכן שמסמן אוכלוסייה שלמה כאויב… מדובר בניסיון מסוכן להפוך חקירה מתנהלת להסתה נגד ציבור שלם, תוך ערעור הלגיטימיות של תוצאות הבחירות ופגיעה במרקם החיים המשותף בישראל״. הדוח של הארגון מ־1 בנובמבר בחן את השיח נגד ערבים ב־X סביב הבחירות. הוא ספר פרסומים שמופיעה בהם מילה שמתייחסת לערבים, כולל כינויי גנאי כמו ״ערבושים״ ו״ישמעאלים״, לצד מילים כמו ״גיס חמישי״, ״אויב״, ״טרנספר״, ״להרוג״ ו״גנבו״. העקומה עולה בהדרגה לקראת הבחירות, מזנקת אחריהן לשיא ויורדת בחדות בימים שאחריו.

הטענה ש״גונבים את הבחירות״ עלתה עוד כשהקלפיות היו פתוחות. אחר הצהריים של יום הבחירות כתב נתניהו בערוץ הטלגרם שלו: ״תומכי האחים המוסלמים פושטים על הקלפיות וגונבים את הבחירות״. משפיעני הימין שהדוח מביא הלכו באותו כיוון: חנן עמיאור כתב באותן שעות ״הערבים עשו לנו 7 באוקטובר פוליטי״, וזכה לכ־920 אלף צפיות, ואיילת לאש כתבה למחרת: ״אם יש קלפי אחת, אחת! ברחוב הערבי שלא בוצע בה עברות וזיופים, אני צנצנת״. באותו יום התראיין בערוץ 14 ברל׳ה קרומבי, יו״ר תנועת תקומה. בציוץ שצירף לקטע מהריאיון כתב שאי אפשר לנתק את ״ההסתערות הערבית על הקלפיות״ מ״אירועי הטבח לפני שלוש שנים״, ו״הכל אותו מאבק נגד המדינה היהודית״.

9,069 אזכורים של שיח נגד ערבים ב־X, עלייה של 428 אחוז מיום הבחירות. בבוקר פרסם נתניהו את ״הודעת הליכוד״: ״פרשת רע״מגייט היא רעידת אדמה. גנבו את הבחירות בישראל!״. ההודעה נצפתה ב־X יותר ממיליון פעמים, ונקבע בה ש״ברור שאסור לאף מפלגה ציונית לשתף פעולה עם רע״מ והמשותפת״

בין הדוגמאות בדוח מציינים בפייקריפורטר גם את גלעד אך. בליל הבחירות כתב ב־X על ״עשרות מליוני שקלים במזומן של עבריינים ׳ערבים ישראלים׳ שימשו לתימרוץ ההצבעה במגזר הערבי ולמעשה לגניבת הבחירות״, וינון מגל שיתף את הפוסט. הפוסט נחתם בקריאה ״יהודים תתעוררו על החיים שלכם!״ ובשורה ״ואל תשכחו האוייב הכי גרוע הוא האויב מבית״, וצורף לו צילום מערוץ הטלגרם של עמית סגל של מעטפות ״עם עשרות אלפי השקלים שיועדו לפי החשד למצביעי רע״מ״. חמישה ימים אחר כך הציג אך את הסרטון מרהט כ״עדות״.

ב־29 באוקטובר, לפי הדוח, הגיע הגל לשיאו: 9,069 אזכורים של שיח נגד ערבים ב־X, עלייה של 428 אחוז מיום הבחירות. בבוקר פרסם נתניהו את ״הודעת הליכוד״: ״פרשת רע״מגייט היא רעידת אדמה. גנבו את הבחירות בישראל!״. ההודעה נצפתה ב־X יותר ממיליון פעמים, ונקבע בה ש״ברור שאסור לאף מפלגה ציונית לשתף פעולה עם רע״מ והמשותפת״. באותו בוקר תייג ח״כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית את גלעד אך בציוץ: ״ככה נראת גניבת הבחירות של האחים המוסלמים!״. הדוח מזהה בפרסומים שלושה נרטיבים שמשתלבים זה בזה: ״גניבת הבחירות״ בידי ערבים, באמצעות טענות לזיופים, לקניית קולות ולהתערבות זרה; הצגת האזרחים הערבים והמפלגות הערביות כאויב וכאיום ביטחוני, ״תוך קישור לחמאס, לאחים המוסלמים ולטבח 7 באוקטובר״; ושלילת הלגיטימיות של ההשתתפות הפוליטית של האזרחים הערבים, כולל קריאות ״להגביל את זכות ההצבעה שלהם״. הטענות על פגיעה בטוהר הבחירות, כך נכתב בו, ״משולבות בהכללות נגד הציבור הערבי ובמסגור כוחו האלקטורלי כסכנה למדינה״.

את ״המידע המודיעיני״ נגד פעילי רע״ם העביר למשטרה עדו נורדן, ממלא מקום ראש הסגל של נתניהו. המשטרה הודתה בבית המשפט שלא היה לה צו חיפוש לבתי הפעילים.

המסרים האלה לא נשארו בשוליים. איתמר בן גביר כתב ב־30 באוקטובר: ״השב״כ חייב לעצור את כל המעורבים כולל ראשי המפלגות הערביות שגנבו פה בחירות״, והוסיף: ״מי שלא נאמן למדינת ישראל – אסור לתת לו זכות הצבעה!״. גם יאיר נתניהו מופיע בדוח: הוא כתב שתנועת האחים המוסלמים ״בקרוב הולכת לשלוט על הממשלה של אייזנקוט ובנט״. הוא גם שיתף ציוץ של עמרי חיים. לפי הציוץ, המפלגות הערביות ״כולן עונות לכל הפחות לאחת מהאפשרויות״, ובהן ״שרואים בחמאס אחיהם״, ו״בעיה נוספת היא שבחר בהן רוב עצום מאזרחי ישראל הערבים״. ב־1 בנובמבר כתב יאיר נתניהו: ״ה־7.10 הבא יגיע מערביי ישראל״. ב־31 באוקטובר העלה משפיען הימין יגאל מלכה סרטון מלוד וכתב: ״רק מדינה מטומטמת מאפשרת לאויב להכניס את נציגיו לפרלמנט שלה״. למחרת פרסם סרטון של צעיר שאומר ״יום אחד אנחנו נהיה פה רוב״, והוסיף: ״אין בכל מדינת ישראל, ולו ערבי אחד שלא גדל על התורה הזו״.

בזמן שקמפיין ״רע״מגייט״ הגיע לשיאו ברשת, התיק הפלילי שעליו נשען לא התקדם. תיק המעצרים נפתח בבוקר יום הבחירות בשגב שלום ובערערה שבנגב. את ״המידע המודיעיני״ נגד פעילי רע״ם העביר למשטרה עדו נורדן, ממלא מקום ראש הסגל של נתניהו. המשטרה הודתה בבית המשפט שלא היה לה צו חיפוש לבתי הפעילים. בסך הכול נעצרו שבעה חשודים. ב־4 בנובמבר שוחרר האחרון שבהם, אחרי שמונה ימים. השופט ערן צברי כתב כי ״היחידה החוקרת לא התקדמה בתיק… לא מצאתי כל היגיון בהשארת המשיב במעצר בית״.

אנשי ערוץ 14 גייסו כסף ל״עד כאן״

רבים מהפוסטים של ״עד כאן״ על העדויות נחתמים בקישור לתרומה. ״אנחנו צריכים אתכם כדי להמשיך בפעילות ואיסוף העדויות״, כתב הארגון ב־1 בנובמבר. ב־2 בנובמבר נפתח בפלטפורמת קוזמאץ׳ קמפיין בשם ״חייבים לעצור את גניבת הבחירות!״, עם יעד של 100 אלף שקל. עד ערב 5 בנובמבר גייס 10,806 שקל מ־102 תורמים. בין דפי הגיוס האישיים בקמפיין מופעים גם תמיר מורג, עובד ערוץ 14 שגייס נכון למועד כתיבת שורות אלה סכום של 3,714 שקל, ויותם זמרי פאנליסט ״הפטריוטים״ שגייס 3,868 שקל. מורג פרסם בערוץ הטלגרם שלו את פניית הגיוס של הארגון כמעט מילה במיל: ״כבר שבוע שאנחנו ב׳עד כאן׳ אוספים מאות עדויות… תמכו עכשיו בפרויקט שלנו״.

זו לא הפעם הראשונה שחומר של ״עד כאן״ עולה בטלוויזיה בלי גילוי נאות: ב־2021 דיווחנו, בעקבות דה מרקר, שכתבה של צבי יחזקאלי בחדשות 13 על הבנייה הפלסטינית בשטחי C התבססה על מידע מ״עד כאן״, בלי גילוי נאות שבאותה שנה הקימו יחזקאלי ואך יחד את העמותה ״עוצרים את הג׳יהאד העולמי״.

עמותת ״עד כאן״ רשומה בהתנחלות עלי. לפי הדיווח שלה לרשם העמותות, המחזור השנתי שלה ב־2024 הסתכם ב־4.66 מיליון שקל, ומתוכו 2.22 מיליון שקל הגיעו מתרומות של שני תאגידים בארצות הברית: אחד תרם 2.018 מיליון שקל, כ־43 אחוז מכל ההכנסות, והשני כ־205 אלף שקל. בדוח המילולי לאותה שנה הצהיר אך ש״עד כאן״ לא ביצעה עסקאות עם צדדים קשורים, ובכלל זה הלוואות. אלא שלזכות העמותה עומד חוב של 145,585 שקל מחנית אסטרטגיה ופרויקטים, חברת בע״מ השייכת לאך, ועוד 65,351 שקל מעמותת ״עוז לישראל מילואמניקים עד הניצחון״. שתיהן מוגדרות צדדים קשורים.

באותו רחוב בעלי רשום גם ״הפורום לישראל ירוקה״. בראשו עמד אך לפחות עד 2024, וכפי שחשפה גלית הראלי ב־2021, דרכו ודרך גופים נוספים בשליטת אך עברו למעלה מ־240 אלף שקל ליו״ר ״עד כאן״ דאז, אבירם זאבי. רשם העמותות בדק את העניין והחליט לא לפתוח בהליך. ב־2024 חשף העיתונאי עמרי קלישר שהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן ביקשה להעניק לפורום לישראל ירוקה סמכויות לקידום אכיפה סביבתית, לצד קק״ל ורשות הטבע והגנים.