באמריקה הרחוקה, במהלך פגישת עבודה, ביקש לכאורה ארי שביט לשכב עם העיתונאית דניאל ברין (ולפי דיווחים, ייתכן שהטריד אישה נוספת עמה נפגש בהקשר מקצועי לחלוטין). בישראל הקטנה, רן שריג מצהיר ברוחב לב שהוא מוכן לשכב עם נגה ניר נאמן. הרוב השפוי מצקצק בשפתיו ויוצא נגד ההתנהגות המכוערת הזו, ובצדק. ברין ונאמן הינן עיתונאיות רציניות ומקצועיות, והתייחסות למיניות שלהן הינה תלושה מכל הקשר סביר, מזלזלת ופוגענית.
ואולם האמת העגומה היא שהתנהגותם של שביט ושריג איננה חריגה. למעשה היא בהחלט "נורמטיבית" לגברים בכל העולם, ודאי בישראל. כמו טראמפ שהתרברב ברצונותיו המיניים, אין זה נדיר כלל לשמוע גבר ישראלי אומר "הייתי עושה אותה" ו-"מה הייתי עושה לה". בכל יום סופגות נשים ברחבי הארץ והעולם הצעות מעודנות יותר או פחות, מגברים שאיתם אין להן שום קשר, אינטימי או אחר. לעיתים קרובות מאד, ההצעות האלו מגיעות מגברים שהן אפילו לא מכירות, ומעדיפות שלא להכיר.
קשה להאמין שגברים אינם יודעים את ההבדל בין חיזור לגיטימי, לבין הצעות שאופיין נע בין מביך לדוחה ואף מגיע למפחיד. אבל השינוי האמיתי יגיע רק כשנתחיל לשנות את מקור הבעיה: החשיבה המזלזלת שכולנו לומדים מגיל צעיר כלפי בנות/נשים, התפיסות הנחבאות עמוק בתת מודע שלנו, על המעמד החברתי של גברים ונשים, ומצעד התפקידים שכולנו נאלצים ונאלצות לשחק. ובהקשר של ההטרדות, על הדברים שלגברים "מותר". להתחיל לנער טיפה את מועדון ה"היי, גבר", מועדון ה"אחי", או כפי שקוראים לזה בפרסומת של אחת הבירות – "עולם של גברים".
כי ת'כלס, מה גורם לגבר לחשוב שהוא יכול לפנות בדרכים הנ"ל אל מישהי אותה אינו מכיר, או איתה אין לו שום קשר, או יש קשר שאינו כולל יחסי מין? האם הוא לא שם לב שהאישה אליה הוא פונה איננה מעוניינת, או שזה לא ממש חשוב לו אם היא בעניין? האם זה המסר שגברים מאמצים, שכל הנשים בעולם נועדו להנאתם של גברים? שנשים זמינות תמיד למין, וצריך רק לקחת, כפי שאפשר לקטוף עלים מכל עץ ברחוב? ואיפה אנחנו כחברה מעבירים לגברים את המסר הזה? (רמז: בכל מקום).

תפיסות הנחבאות עמוק בתת מודע שלנו. מודעת פרסומת
בעולם בו המראה החיצוני של נשים ואף מיניותן נתפסים כנחלת הכלל, אין זה מפתיע שההתייחסות לנשים היא כאילו כולנו נמצאות 24/7 במסדר של איזה "טינדר" דמיוני. חלק מהגברים מתבלבלים, ולא רק חושבים כך אלא גם פועלים כאילו נשים הן מוצר צריכה. או כמו שכתבה נעמי שמר ז"ל באופן קולע ביותר:
"הסתכלו מה שקורה לי בדרך-
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר".
אין זה מקרי שבהתפטרותו היום, אמר שביט "לקיתי בעיוורון". הוא התחייב לעבור תהליך לתיקון אישי, ואכן זהו השינוי אליו יש על כולנו לחתור. לבחון באופן בהול ומיידי את המסרים שאנו מלמדים בנים (ובנות) מגיל צעיר, בנוגע לתפקידים מגדריים חברתיים ובנוגע להתנהלות חברתית, הן בהקשר המגדרי והן בהקשר כללי של התחשבות באחר והתייחסות לרגשות הזולת.
בדק-הבית הזה דחוף, דווקא משום שהתנהלותם של שביט ושריג איננה חריגה. למרבה הצער היא משקפת באופן מדויק את המצב החברתי העדכני. נערים וגברים מפנימים מסר של עוצמה, כוח וכוחנות, וחלקם טועים לחשוב שזו התנהלות נורמטיבית ומקובלת. הם מתרגלים "לקחת", כי מלמדים אותם ש"גבר אמיתי" חייב להיות החלטי, תקיף, לדעת מה הוא רוצה ואז "לכבוש את המטרה". יתכן שהם מאמינים שהתנהלותם היא ממש סבבה לכולם/ן. סביר יותר שהם אינם מקדישים אף לא דקה למחשבה על תחושות האיש/ה שמולם, והאם התנהלותם תקינה או לא.
שביט כבר לקח היום אחריות. יתכן שיקח עוד קצת זמן עד ששריג (וכולנו) נפנים שגם "שיח תמים" עלול להוות תוקפנות. נגה ניר נאמן לא בהכרח רוצה לקרוא בראיון ששריג אומר "הייתי שוכב עם נגה ניר נאמן". הוא אולי חושב שזו מחמאה, אך למעשה זוהי פלישה גסה לחייה הפרטיים. באמת? היית שוכב איתה? כי היא הציעה לך? אה, לא? אז אל תבייש אותנו בשיח המתבהם הזה. הראיון הוא על סידרת הטלוויזיה שלך, וסקס עם נגה ניר נאמן ממש ממש לא קשור.
ואולי זה המסר לדור הצעיר, ולכולנו: גם אם ממש "בא לכם" על מישהי, תלמדו לברר אם גם לה "בא" עליכם. כל התנהלות אחרת היא בגדר של תוקפנות – פיזית, רגשית, או מילולית.
הכותבת היא פעילה חברתית בנושאי מגדר