בעת כתיבת שורות אלה, יש בארץ קבוצת כדורגל שחוגגת אליפות. תתאפקו שניה עם הגוגל – יודעים איזה קבוצה זו?
סביר להניח שלא, כי לא שמעתם ובטח לא קראתם על זה בשום מקום. זו אליפות אמיתית, עם צלחת וכל הטקס, אבל מדובר בליגת העל לנשים. שעתיים אחרי תום משחקי המחזור האחרון בליגה וההכרעה על זהות האלופה, אין שום אזכור למשחק באתרי החדשות הגדולים. בכמה מהם יש עדכונים על הליגה הלאומית, באחד מהם יש עדכונים על ליגות העל בסין ובקניה ואפילו על הליגה השלישית בפינלנד ונורבגיה, אבל אף מילה על אלופת ישראל לכדורגל נשים. גם לא באתר ספורט פופולרי שמקדיש רובריקה מיוחדת לכדורגל נשים. אפילו באתר ההתאחדות לכדורגל ובחשבון הטוויטר שלה אין אזכור, רק בעמוד הפייסבוק יש סרטון של אחד השערים שהובקעו במשחק. בתגובה לסרטון כתב אחד הגולשים: "רק תוהה איזו תהילת עולם הייתה קונה לעצמה אם רק הייתה גבר".
מעריצות את סביליה וברצלונה. בנות ואסקס
זה לא מקרי כמובן, וזה עניין של נראות, וכמו בהרבה תחומים אחרים שקשורים לייצוג נשים (וקבוצות מיעוט בכלל), זה עניין של ביצה ותרנגולת. בלי נראות, קשה מאד להנגיש את התחום לקהל שירגיש הזדהות, ובלי קהל – קל מאד לפנות למחוזות התירוצים על "דרישה נמוכה". התוצאה היא אחת: התחום לא זז לשום מקום.
זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים, למשל בתקציבים. תקציב ליגת העל לנשים הוא מזערי ביחס לתקציב הליגה לגברים, ובתחילת שנות ה-2000 עמד על פחות ממליון שקל. כששאלתי את ח"כ איילת נחמיאס ורבין, שעוסקת בנושא שוויון מגדרי בענפי ספורט שונים, מה התקציב היום, השיבה: "זו שאלה מצוינת שתמיד קשה לקבל עליה תשובה ישירה. רק דבר אחד ברור, שלספורט תחרותי לנשים אין תקציב ואין התייחסות".
קשה לאתר נתון עדכני ומדויק, שזה תמיד סימן למשהו לא מתפקד, ומההתאחדות לכדורגל לא התקבלה תשובה לשאלה. ההערכה המאד זהירה היא שליגת העל לגברים מתוקצבת בכ-140 מליון שקל, בעוד שליגת העל לנשים מתוקצבת בכ-4 מיליון.
וכך, בעוד ילדים קטנים אוהדים קבוצות, מכירים כוכבים מענף הכדורגל, שואבים מהם השראה ורואים בהם מודל לחיקוי, לילדות אין כמעט דבר מכל זה. הסיכוי שילדה תשאף להיות כדורגלנית מקצוענית (או אפילו סתם לשחק בשביל הכיף) קטן בהרבה מהסיכוי שילד ישאף לזה, פשוט כי היא לא רואה סביבה כדורגלניות, בטח שלא כאלה שזוכות למעמד של כוכבת ונישאות על גלי אהדה וקונצנזוס על הישגיהן המקצועיים ואישיותן.
האם שהחליטה לשנות את זה
תמונת המציאות הזו כמובן לא ייחודית לישראל וגם לא חדשה, אבל לפני כמה חודשים עניין הנראות של נשים בכדורגל התחיל להטריד את הילדות של מריה ואסקס ממונטיחו, עיר קטנה במערב ספרד. הן בנות 8, 6, ו-2, חובבות כדורגל, ואוהדות במיוחד קבוצות ושחקניות בליגת העל לנשים. כמו הרבה ילדים אוהדי כדורגל הן אספו באלבום את המדבקות של ליגת העל, אבל יום אחד הן שמו לב שמשהו חסר ושאלה את אימן: למה אין לנו אלבום ומדבקות של ליגת העל לנשים?
אז מריה ואסקס פשוט עשתה את זה בשבילן.
שתי תמונות לכל שחקנית. פרל מרוני, ברצלונה
קשה להסביר לילדות קטנות, כך היא מספרת בראיון למקום, שהכל עניין של שיווק. שלא מייחסים את אותה החשיבות לענף הנשי, והרי מגיע להן שיהיו להן דמויות מודל נשיות לשאת אליהן עיניים, וכך היה הרבה יותר קל ומתבקש להכין עבורן את האלבום.
ואסקס פתחה במה שהפך לפרויקט ענק שארך שמונה חודשים, איסוף תמונות של כל שחקניות ליגה איברדרולה, ליגת העל לנשים בספרד. היא היתה נחושה לאתר שתי תמונות לכל שחקנית, אחת ייצוגית ואחת תוך כדי משחק, 368 תמונות בסך הכל, ואז עברה ליצירת הקלפים ובהמשך האלבום.
הקלפים מושקעים ומעוצבים כמו כרטיסים מסחריים, עם הלוגו של הליגה וזה של הקבוצה, מידע על השחקנית ואייקון שמסמן את העמדה שבה היא משחקת. כשלא מצאה באינטרנט תמונה מסויימת ביקשה מהדוברות של הקבוצות, ולרוב נענתה בשיתוף פעולה נלהב. גם צלמי ספורט סייעו לה להשיג תמונות ספציפיות שהתקשתה להשיג, ואף הליגה עצמה, שפנתה לואסקס כשנודע על הפרויקט שלה והציעה סיוע. השבוע היא השלימה את איסוף התמונות ויצירת כל הקלפים, ואת עיצוב הכריכה עליה מתנוססות תמונות שתי שחקניות, מסביליה ומברצלונה, לפי בחירתן של הילדות.
זו לא רק מתנה לילדות. ואסקס ובנותיה
ואסקס מקפידה לצייר את התמונה המלאה בפירוט: זו לא רק מתנה יצירתית לילדות שלה, אלא אמירה עקרונית. לילדות שלה מגיע לראות דמויות לחיקוי שדומות להן, שיוכלו לראות בהן את עצמן, אבל לא רק הן, גם לשחקניות מגיע לראות שהמאמצים שלהן זוכים להערכה, בדיוק כמו השחקנים הגברים. וזה מגיע גם לספורט עצמו, וגם לבנים. ילדים זכרים צריכים לראות כדורגלניות ולא רק כדורגלנים, ולגברים יש תפקיד בזה, היא אומרת. אנחנו חברה אחת, זה נוגע לכולם.
20 שנה לסופרגול
עמוד הטוויטר של ואסקס חושף שיח ער על ייצוג נשים בספורט תחרותי. שתי גולשות מזכירות למשל שריאל מדריד היא לא הקבוצה הראשונה שזוכה בצ'מפיונס ליג שלוש פעמים ברציפות, להישג הזה הגיעה כמה ימים קודם לכן קבוצת אולימפיק ליון, קבוצה מליגת הנשים, וזו ככל הנראה הסיבה לכך שההישג זכה להתעלמות כללית.
ספורט, מזכירה ואסקס, כשהוא משוחק על ידי גברים הוא "ספורט", או אולי יש לומר "ה-ספורט", וכשהוא משוחק על ידי נשים הוא "ספורט נשים", קטגוריה ייחודית. למה לא מדברים על "ספורט גברים"?
זוכרות איך שמענו ב-2013 שהטניסאי אנדי מארי היה "הבריטי הראשון שזכה בווימבלדון מזה 77 שנים"? זה כמובן לא היה נכון, הוא היה בסך הכל הגבר הבריטי הראשון שזכה בתואר, שבו זכו נשים בריטיות לפניו. "נשים", ברבות, כי ארבע נשים בריטיות הגיעו להישג הזה במהלך אותן שנים, עד שגבר בריטי הצליח לשחזר אותו, אבל הן לא זוכות להתייחסות כי "הספורט", כברירת מחדל, משוחק על ידי גברים.
האם האלבום של ואסקס יהיה זמין למכירה לקהל הרחב? לא בשלב זה, או לפחות לא האלבום שהיא הכינה, שכן התמונות בו מוגנות בזכויות יוצרים והיא עשתה בהן שימוש אישי בלבד.
זה היה בשביל הילדות שלה, ועכשיו הכדור – סליחה על משחק המלים שאפילו בתכניות הספורט היה מביא להרמת גבה – במגרש של בעלי התפקידים הרלוונטים, שאולי יחליטו להפיק אלבום למכירה בעקבות הצורך והדרישה שחשף האלבום האישי של ואסקס.
בינתיים הספונסרים של ליגת הנשים יצרו קשר עם ואסקס והזמינו אותה ואת בנותיה לסוף שבוע בברצלונה, לצפייה במשחק של ברצלונה וסביליה, הקבוצות האהובות על בנותיה. הן קיבלו חולצות של הקבוצות וכדורים חתומים בידי השחקניות. חוויה נהדרת עבור הילדות, אומרת האם הגאה, אבל היא מקווה ליותר מזה. שכל ההד שהנושא קיבל לא יישאר בגדר קוריוז בלבד, אלא יהווה חומר אמיתי למחשבה עבור אלה שבידיהם למשוך בחוטים כדי שההכרה לנשים בספורט – כי זה הנושא שאנחנו מדברות עליו עכשיו, היא מדגישה, אבל זה נכון בעוד הרבה תחומים – תהיה ראויה, ושהקלפים של ליגת העל לנשים יהיו בקרוב מציאות שזמינה לכל הילדים.
אצלנו בישראל חוגג השנה אלבום "סופרגול" 20 שנה, ואם לא מצב הכדורגל – לפחות היחס לשחקניות מעט יותר מעודד מבספרד. בשנים האחרונות נכללות באלבום גם כדורגלניות, מעטות אמנם, אבל לא באלבום נפרד אלא באותו אלבום, זה שבו הילדים אוספים גם את מדבקות השחקנים הגברים.
מעטות מול רבים. כדורגלניות בסופרגול
לדברי רם רונן, סמנכ"ל PMI (החברה שמשווקת את סופרגול), אין עוד אלבום איסוף בעולם שמשלב גברים ונשים. "החשיפה של האלבום לקהל צעיר מגיעה עם אחריות כבדה", הוא אומר, "אנחנו רואים את עצמנו כגורם שמחנך דור חדש של ילדות לאהדת המשחק שבעבר נחשב גברי בעיקרו".
נציגי המכירה מתודרכים לחלוקה שוויונית ולהציע את האלבום גם לילדות, שלדבריו אכן נענות. "אנחנו רואים את רוח השינוי, רואים יותר ויותר נשים באצטדיונים, יותר ויותר ילדות מתעניינות בסופרגול". בסוף השבוע שעבר זכתה אחת מהן אפילו לנסוע לגוואנגז'ו שבסין ולהפגש עם ערן זהבי, מתנת החברה.
הכדורגלניות אמנם רחוקות מכריכת האלבום, יותר לכיוון עמוד 80, וליגת העל לנשים עדיין מדשדשת הרחק מאחור בתקציבים, ועל חגיגות האליפות לא שמעתם, אבל הי, יש גם בשורה טובה ופתרון לחידה: עד שכל זה ישתנה, אתם מוזמנות להיכנס לעמוד הפייסבוק של מ.ס. קריית גת ולמצוא שם את התמונות של אלופות ליגת העל בכדורגל – שנה שנייה ברציפות.
אלופות! מ.ס קריית גת (צילום: ההתאחדות לכדורגל)
[mc4wp_form id="1006521"]