"הייתי בטוחה שאקבל אהבה ותשומת לב דרך המיניות שלי", מספרת נועה (שם בדוי), בת 18.5, "הייתי יוצאת מהבית בשעות מאוחרות, מחליפה בגדים בדרך, מגיעה למועדון בבגדים חושפניים, מתנשקת עם בנים ורוקדת איתם. אפילו לא הייתה לי בעיה להיכנס עם בחור זר לשירותים ולקיים איתו יחסים".

• כולם ראו אותי בוואטסאפ, החיים שלי נגמרו
• נראה לי שאת יודעת מה אני רוצה, אמר נהג האמבולנס למתנדבת
• הפעם הראשונה שהקלדתי "פורנו" בגוגל

נועה, שלפני מספר שנים נהגה לצאת למסיבות במועדון שהפיק ליין מיוחד עבור בני נוער, מספרת שנהנתה מחוויות רבות, אבל הדברים לא תמיד התנהלו כפי שציפתה וקיוותה. "היו מקרים בהם נכנסתי לשירותים עם בחור זר ועוד בנים ביקשו להיכנס, ואני לא רציתי. המאבטחים עמדו מבחוץ, ראו את כל זה קורה ולא עשו כלום". היא לא מספרת מה קרה שם, אבל ספק אם הגבול שהציבה לעצמה – בחור זר אחד בשירותים ציבוריים – נשמר.

חיי הלילה של בני נוער הם עולם סוער, בו הגבולות שמשתתפיו צעירים מכדי להגדיר לעצמם נחצים ומתרסקים כל לילה מחדש: אלכוהול, סמים ישנים וחדשים, פעילות מינית, פרטנית וקבוצתית, מה לא. את זה יודע כל קשיש, אבל הבעיה האמיתית במסיבות של בני נוער היא לא המיניות המוחצנת לכשעצמה – כי כאן הרכבת עזבה מזמן את התחנה ולא תשוב בעתיד הנראה לעין – אלא היחס החברתי אליה. כאן יש קלקול עמוק במעבר מ"אהבה פרועה וחופשית" לסקס מתוכנן ונצלני. בשנה האחרונה נחשפתי ל'חדרי המין', התפתחות מדאיגה ביחס של בני הנוער למיניות בכלל, ומיניות של נערות בפרט.

---

"הייתי בטוחה שאקבל אהבה"

"חדרי המין" – או בשם המוכר לבני הנוער, "חדרי חיר" – קיימים בעיקר במסיבות בבתים פרטיים אבל גם במועדונים המיועדים לבני נוער, והם מהווים מרחב ייעודי לסקס. "השם נובע מהמילה 'חירמון' – מזמוזים, סטוץ לערב אחד", מספרת רוני (שם בדוי), בת 18. הנוהל קבוע: חבורה של בני נוער עורכת מסיבה בבית פרטי או שכור, בוחרים חדר ייעודי, מכניסים אליו מזרן ומדביקים סטיקר על הדלת שלא מותיר מקום לספק.

החדרים מספקים תחושה של חופש מיני, אבל המיניות המוחצנת מותירה נערות מבולבלות, ובוודאי גם נערים. "הגעתי למסיבה של חברים קרובים והיה בחור שרציתי", מספרת רוני, "במסיבה היינו ביחד, התנשקנו והכל נגמר בצורה מכובדת. אבל אחרי כמה ימים, גיליתי שהוא התחיל לקרוא לי 'נותנת' ומאז, התחילו להזמין אותי למסיבות רק כי אני יכולה 'לתת'. מקרה אחר קרה כשהלכתי לקנות עם ידיד סיגריות בקיוסק מרוחק וכשחזרנו גיליתי שהוא הפיץ עליי שמועות ששכבנו."

בשיחות איתן מבטאות רוני ונועה רצון ליהנות מיחסי מין מזדמנים במסיבות, אבל היחס החברתי כלפי השחרור המיני שלהן מותיר אותן במצב קשה ומבלבל, כשהן מקבלות מסרים סותרים שמצד אחד מעודדים אותן לקיים יחסי מין, ומצד שני – זוכות לזלזול כשהן פועלות כך. חדרי המין הם המקום שבו הכללים הקיימים נשברים, והנערה שמעבר לדלת הופכת מיפה ונחשקת – לאובייקט מיני בלבד.

רוני מכירה את אחד הנערים שמארגן רבות מהמסיבות. "המארגנים טוענים שהחדר הזה אורגן בשביל 'הצחוקים'. אישית, אני בטוחה שכל הנוכחים במסיבה ידעו שזה בכלל לא בצחוק. אותו בחור שארגן את זה עשה את זה בגלל לחץ חברתי נטו, הוא הבין שהכוח שלו נובע מארגון מסיבות וזה סינוור אותו".

תומר (שם בדוי), בן 19, היה מיחצ"ן מסיבות באופן קבוע באותו מועדון אליו נועה היתה מגיעה. "אותו מועדון הכיל חבורות גדולות של בני נוער שהכירו אחד את השנייה ממסיבות קודמות. פעם אחת, כשישבתי עם חברים שלי, אחד מהם אמר 'אם אתה רוצה מישהי, נשק אותה בכוח ומתישהו היא תזרום'".

תומר גם תיאר כיצד אלבומי התמונות שהועלו לפייסבוק על ידי המועדון, עברו סינון קפדני, והכילו רק תמונות של בנות 'מושכות' ובנים 'מושכים'. קל להבין את הפגיעה בערך העצמי של השאר – כזכור, נערים ונערות בשלבי התפתחות קריטיים בהם דימוי הגוף הוא מרכזי – ואת הצורך להחזיר את תחושת הגבריות/נשיות.

"נערים הולכים למסיבה 'לתקוף'"

"אנחנו לא חיים בעולם שבו יש התייחסות שיווניות בנוגע למין. אני לא יודעת עד כמה נערה שתיכנס עם מישהו לחדר מין, תרגיש שלמה עם ההחלטה הזו," אומרת מיכל אופיר ויזל, פסיכולוגית קלינית ממרכז ד"ר טל – הקליניקה לתמיכה נפשית ורגשית. "אם היחסים בחדר כזה יתדרדרו לכדי אונס, הנערה לא תוכל להגיד 'אבל בעצם לא בחרתי בזה".

טל ברנע, מדריכה בתנועת "דרור ישראל", במרכז ההדרכה "לגעת בזה – חינוך מיני ומגדרי לבני נוער", מעבירה יחד עם מדריכים נוספים סדנאות על מין, מיניות ומגדר בבתי ספר תיכונים. "לא הופתעתי כששמעתי על תופעת חדרי המין במסיבות", מספרת ברנע. "המדריכים שלנו נתקלים בסיפורים מהסגנון הזה כל הזמן. נערים אומרים שהולכים למסיבה בשביל 'לתקוף' – הם לא מחפשים בחורות עם אישיות מעניינת, אלא טרף קל. בפעולות שלנו, אנחנו מנסים להסביר לבנים שהם לא צריכים לרצות 'לתקוף' אלא הם אמורים לרצות מערכת יחסים אמיתית. בנוסף, אנחנו מחנכים את הבנות להיות גב אחת לשנייה ולא להמשיך להפיץ שמועות".

כך נראה "חדר מין" מבפנים

אפשר לתפוס עמדה נוחה ונייטרלית, ולהגיד שכל הנוכחים במסיבה ידעו לאן הם הגיעו, ולשם מה הגיעו לשם, בסגנון מה שאירע אחרי שהתפוצצה פרשת "אלנבי 40" – אבל שוב נתעלם מיחסי הכוחות הברורים שמתקיימים שם. לגיטימציה לחדרים הללו מעודדת נערים לחשוב שאם הם יגררו בחורה שיכורה ומטושטשת לחדר – הכל שם מותר, ואין השלכות.

סקס במסיבות – גם כשמדובר בבני נוער – הוא תופעה שאפשר לקבל אותה כשהיא מתקיימת בהסכמה והנאה; בני נוער רוצים ליהנות מהרגע, להשתחרר ולא לחשוב יותר מדי על היום שאחרי – בנים ובנות כאחד. אבל הנערות הן אלה שמשלמות את המחיר. לאף אחת לא מגיע להיקרא 'נותנת', ולאף אחת לא מגיע שיופצו תמונות חושפניות שלה ברשת. ולאף אחד לא מגיע להיקרא 'גבר' כשהוא עושה שימוש בנערה ומכתים את שמה.

הנערות בסופו של דבר מקבלות את המסר, שכאשר הן נהנות מסקס, הן תמיד יעמדו בסכנה פיזית, אך גם מבחינה חברתית, בגלל השמועות שיופצו עליהן. רוני, שבסך הכל רצתה לבטא את המיניות שלה, נכוותה מהחוויה. "כיום, כמה שנים אחרי אותן מסיבות אני שמחה שאני כבר לא הולכת לשם", היא מספרת. "אך מדי פעם, אני מרגישה געגוע לחופש הזה שהיה לי".

קרן קוזלוב היא עיתונאית צעירה.