אתמול (ב׳) בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), סוף סוף הוצגה החלטת הממשלה הנרקמת לסיוע לתושבי הצפון במלחמה, לאחר יותר מחצי שנה מאז החלה. לדברי ראש המועצה האזורית מטה אשר וראש עיריית קריית שמונה, שנכחו בדיון, התכנית, שהוצגה להם לראשונה בשבוע שעבר, לא נותנת מענה מספק עבור צרכי השיקום ישובי קו העימות וחיזוק המועצות המקומיות והאזוריות בצפון.
את החלטת הממשלה ותוכניות הסיוע המוצעת הציגה סמנכ"לית אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, הדס שון-לוי, שאיחרה לדיון בחצי שעה בגלל הכאוס שנוצר אתמול במערכת החינוך בעקבות ההודעה המאוחרת של צה"ל על הורדת הכוננות והפעלת המסגרות החינוכיות. על פי שון לוי מדובר למעשה בתוכנית מפוצלת: "צפונה" – שהיא תכנית סיוע למתן מענים מיידיים בתקציב של 3.5 מיליארד שקל ויחד איתה תכנית הנפרסת על פני ארבע שנים, שטרם אושרה תקציבית, אך אמורה להיות מתוקצבת בכ-3 מיליארד שקל לצרכי פיתוח יישובי קו העימות.
אולם, מתוך התקציב המיועד למענים מיידיים בתוכנית צפונה, 1.4 מיליארד שקל המיועדים לצרכי מיגון היישובים וחצי מיליארד נוספים למרכיבי ביטחון נוספים. נזכיר כי ב-2018 הוחלט על אישור תכנית רב שנתית בתקציב עתק, "מגן צפון" ותכנית "מגן העורף", למיגון ישובי קו העימות, אך אף אחת לא הגיעה לכדי ביצוע כפי שהובטחה. לדברי ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, וראש מועצת מטה אשר, משה דוידוביץ', תכנית המיגון כפי שהיא מוצגת כיום אינה רלוונטית. "ראינו איך טילים נכנסים ויוצאים מהצד השני של הממ"דים. עלות הממדים תעלה בהתאם לתקן שיתווסף", אמר שטרן בדיון.
על פי תכנית הממשלה המענה לכלל ההיבטים האזרחיים-חברתיים-קהילתיים, אליו תושבי הצפון המפונים ובעלי העסקים הקורסים משוועים, אמור להסתכם ב-1.6 מיליארד שקל הנותרים מתקציב תכנית ״צפונה״. בין המטרות הכלולות בתקציב: שמירת הרצף החינוכי, סיוע לאיחוד הקהילות, שמירה על ענפי תיירות, החקלאות ועסקים, שמירה על החוסן ברמת הפרט והמשפחה, הכשרות תעסוקתיות למפונים וקידום חלק מתוכנית פיתוח רב-שנתית.
לתכנית הרב-שנתית, שאמורה להימשך עד 2028, עדיין אין תקציב מאושר והיא מיועדת להיכלל בתקציב 2025. היו״ר ביטון אמר בשיחה עם ״המקום הכי חם״ כי על הממשלה לדאוג להעביר לפחות פעימה אחת של מיליארד שקל עוד השנה, ב-2024 והוסיף שכדי להבטיח שהתקציב לא יוסת לצרכים אחרים "חשוב שהתוספת של 3 מיליארד שקל המיועדים לתכנית יעוגנו בסעיף תקציבי יעודי לשיקום הצפון".
לשם השוואה, בכל הנוגע לסיוע ליישובי הנגב המערבי ועוטף עזה, העבירה הממשלה בהחלטה להקים את מנהלת "תקומה" בתקציב של 18.5 מיליארד שקל תוך עשרה ימים בלבד. שון-לוי אמרה בדיון כי על תכנית הצפון עבדה הממשלה כחצי שנה ולכן אין מה להשוות ביניהן. לדבריה, כוונתם היתה להעביר את התכנית ביום רביעי הקרוב, אולם לבקשת ראשי הרשויות שנכחו בדיון היא אמורה להתעכב על מנת לעבור שיפורים שיתאימו אותה לצרכים האמיתיים של יישובי הצפון.
"התכנית ששיווענו אליה חצי שנה הוצגה היום והיא מוכנה ב-50 אחוז בלבד", אמר דוידוביץ'. "זו תכנית ראשונית שיכולה להוות בסיס. אנחנו צריכים תכנית מקיפה כפי שנעשתה בתקומה. תכנית מסודרת בלי חורים שחורים ובלי מיליארד רק למיגון. אנחנו רוצים לדייק".
שטרן הוסיף כי התכנית שהוצגה לו בשבוע שעבר היתה מתוקצבת ב-3.5 מיליארד שקל ורק לאחר הגשת הערות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר הפנים, משה ארבל, הוכפל התקציב. לטענתו חסרים בתכנית קריטריונים לחלוקה דיפרנציאלית של הכספים לפי רשויות כך שלא ברור עדיין בהחלטה כמה כסף תקבל כל רשות ועבור אילו צרכים. "זה שאין קריטריונים ויש איקסים במקום סכומי כסף, מדיר שינה מעיני".
"התכנית הממשלתית המוצגת לצפון עדיין חסרה במשאבים ומרכיבים דחופים בתחומי הסיוע לעסקים ושימור תיירות, חקלאות ותעשייה בקו הגבול", אמר ביטון ל״מקום הכי חם".
בסיכום הדיון ביקש ממשרד הפנים מענקים גמישים עבור ישובים שלא פונו שיועברו לרשויות ואלו יחלקו אותם פי צורך ודחיפות. כמו כן הוא ביקש לזרז מענקים המיועדים למשפחות המפונות כבר לפני כניסת החג. ממשרד הכלכלה ביקש ביטון הלוואות לעסקים הקורסים בצפון. "הם לא רוצים דגים, הם צריכים חכות ואין להם כלום. לא חכות לא מים ולא דגים. כנסו לאירוע – תנו כלים, מענקים והלוואות ומיפוי של העסקים הקורסים".
היו״ר ביטון דרש מנציגי משרד ראש הממשלה שעד היום (ג׳) בחצות יוגש לו מכתב עם הצהרה של 8 ראשי הרשויות המפונות כי הם מתואמים עם הממשלה על התוכנית, תקציבה ופרטיה וכי היא נעשתה בברכתם ובהסכמתם.
