לאחר עשור של מאבק יוצאי אתיופיה באלימות משטרתית, גזענות ממסדית ושיטור יתר, השבוע משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק הוכיחו שעוד ארוכה הדרך לשוויון. למעשה, לאור הנתונים שהציגה המשטרה על האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה המצב נעשה גרוע בהרבה. יוצאי אתיופיה נעצרים יותר, נפתחים להם יותר תיקים ומוגשים נגדם יותר כתבי אישום.
הנתונים, שפורסמו לראשונה מזה ארבע שנים של סירוב מצד המשטרה, הוצגו בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט ביום שני בדיון בהצעות החוק למחיקת רישומים פליליים של יוצאי אתיופיה במחאה לאחר מותו של סלומון טקה שנורה על ידי קצין משטרה. אתמול זיכה השופט זאיד פלאח את הקצין, שהואשם בגרימת מוות ברשלנות, מכל סעיפי האישום בהכרעת הדין תקיפה ונטולת חמלה.
כבר בתחילת הדוח שהציגה המשטרה מופיע הנתון החמור ביותר – בעוד חלה ירידה של 16 אחוז בסך המעצרים שבוצעו בין 2019 ל-2023, מתוכם שיעור המעצרים של יוצאי אתיופיה רק עלה משנה לשנה ובסך הכל ביותר מ-7 אחוז.
״לתקן עוול ופער לא קורה ביום", אמרה נציגת המשרד לביטחון לאומי בדיון הוועדה. גם היועצת המשפטית מטעם המשטרה הציגה לחברי הוועדה מצג שווא של עשיה: "הוגשו מערכים ונעשו תהליכים פנים ארגוניים. נעשתה כברת דרך״. לטענתן נעשתה במשטרה פעילות ענפה בנושא ״איכות השיטור כלפי הקהילה האתיופית מאז 2019״. הדברים נאמרו לפני שאולצו השתיים להציג את הנתונים העדכניים, לאחר שבדיון האחרון בהצעות החוק, אחת של ח״כ צגה מלקו (הליכוד) והשנייה של ח״כ פנינה תמנו (המחנה הממלכתי), שהתקיים בסוף פברואר הגיעה המשטרה ללא נתונים. הפעם, עקב ביקורת חריפה של חברי הוועדה ודרישה של מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול (ש"ס), נאספו הנתונים באורח פלא, עוד במהלך הדיון, תוך שעה וחצי מתחילתו.
"אני מוכת הלם מהנתונים", אמרה תמנו. ״החוק שלנו בא לתקן טעויות עבר אבל כדי לדאוג לעתיד הקרוב והרחוק צריך לעשות כמו בצבא, שלא העמידו לדין אף חייל יוצא אתיופיה אלא באישור סגן אלוף. לא נמשיך להיות שווי חובות בלי הגנה". "הנתונים מעמידים בספק את היכולת של יוצאי אתיופיה להמשיך לתפקד פה כאזרחים שווים במדינה. בחלוף עשר שנים מדוח פלמור זו תעודת עניות. העבודה צריכה להיעשות בתוך משטרת ישראל בין השוטרים שצריכים להפסיק עם זה ולתת טיפול שוויוני ולא מותאם תרבותית", אמרה עו"ד רינה גורליק מאגודת יהודי אתיופיה.
״נתונים שערורייתיים"
על פי המשטרה 8 אחוז מכלל המעצרים שבוצעו בשנים אליהן מתייחס הדוח, כשבעת אלפים מעצרים, היו של בני העדה האתיופית – פי 4.7 משיעורם באוכלוסיה העומד על 1.7 אחוז. גם מספר התיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה גדול מהרבה משיעורם באוכלוסייה ועומד על 25 אלף המהווים כ-5.3 אחוז מסך התיקים שנפתחו. 108 תיקים נפתחו לילדים מתחת לגיל 11.
נציגת המשטרה בדיון טענה כי ישנה מגמת ירידה שהיא תוצר של פעילות המשטרה בנושא. אלא שהנתונים מראים כי מגמת הירידה היחידה היא רק במספר המעצרים והתיקים של קטינים יוצאי אתיופיה. בקרב בגירים הנתונים מראים עליה חד משמעית. "אם את מתהדרת בנתונים הללו זו בושה", אמרה ח״כ תמנו לנציגת המשטרה. ״אם כך מוצגים הדברים אז יש למשטרה בעיה״, הוסיפה מלקו.
הפעם הקודמת בה פרסמה המשטרה את הנתונים על האכיפה שמופעלת על יוצאי אתיופיה הייתה ב-2020, גם אז רק לאחר שאולצה לעשות זאת בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה אגודת יהודי אתיופיה יחד עם הקליניקה למגוון ורב-תרבותיות באוניברסיטה העברית. בנתונים שפורסמו נמצא כי בין השנים 2018-2020, מתוך למעלה מ-360 אלף תיקים שנפתחו וסווגו כ"הפרה של הסדר הציבורי" 14.6 אלף, יותר מ-4 אחוז, נפתחו ליוצאי אתיופיה.
כמעט בכל פרמטר שנבדק היחס של המשטרה לבני העדה האתיופית רק נעשה גרוע יותר
כמעט בכל פרמטר שנבדק היחס של המשטרה לבני העדה האתיופית רק נעשה גרוע יותר. "אלה נתונים שערורייתיים", תקפה ח״כ תמנו. "עשור שלם של מאמץ בכל כיוון, בכל נדבך, בישיבות, בהפגנות וזה בושה וחרפה לעם ישראל". בעקבות הנתונים שנחשפו בדיון דרשו יוזמי החוק להרחיב דרמטית את החוק.
על פי הנתונים 9 אחוז מכלל התיקים שנפתחו בגין תקיפת שוטר בין השנים 2019-2023 משוייכות ליוצאי אתיופיה – פי 6 משיעורם באוכלוסייה. סוגיה זו היא נקודת המחלוקת העיקרית בין נציגי המשרד לביטחון לאומי לח״כים המצעים. מלקו ותמנו, לאחר שהבינו את עומק המחדל על סמך הנתונים, דרשו במהלך הדיון מחיקה של כלל הרישומים וההליכים של יוצאים אתיופיה בגין עבירות תקיפת שוטר.
בן גביר מתנגד
במחלקת החנינות במשרד המשפטים טענו בדיון כי לא ניתן למחוק אוטומטית רישום כזה מכיוון שלעיתים העבירה חמורה ומצדיקה את הרישום. עו"ד קרן אבירם מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי הסבירה בדיון כי למרות שהשר איתמר בן גביר ויחד איתו גם שר המשפטים יריב לוין תומכים בהצעת החוק, בן גביר מתנגד למחיקה גורפת של עבירות תקיפת שוטר על ידי יוצאי אתיופיה.
לטענת ח״כ מלקו "ללא סעיף תקיפת שוטר אין משמעות לחוק כי בהרבה התיקים שפותחים לילד או נער השוטר יאשים בתקיפה". בנוסף מלקו ותמנו דרשו בדיון שהחוק יבטל את כל הרישומים וההליכים הנובעים משיטור יתר ולא רק של מי שנעצר במחאה ב-2019.
עו"ד נירית להב קניזו מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הציעה כי לא יחול תאריך התחלה אך תאריך היעד למחיקת הרישומים יהיה עד סוף 2019. ח״כ מלקו ביקשה לתקן את ההצעה כך שתאריך היעד שלה יהיה עד סוף שנת 2023. "תיקון מציאות כל כך קשה דורש לצאת מהכלים השגרתיים והחוק הזה הוא תיקון אמיתי ונצרך", אמרה ח״כ תמנו. דרישה הנובעת לאור הכישלון של המשטרה בצמצום התופעה ובעקבות ממצאי דוח ועדת פלמור מ-2016 ודוח מבקר המדינה מ-2021, שהראו ששיטור יתר נגד יוצאי אתיופיה נעשה בעיקר בזמני שגרה ולא במחאות.
״לגבי הצעות החוק״, סיכם מ״מ יו״ר הוועדה מלול את הדיון, ״יש הסכמות ברוב הנושאים, המחלוקת בין משרדי הממשלה למציעים היא על סעיף אחד שאפשר לדעתי לפתור בניסוח״ – מלול התכוון לדרישה שעלתה בדיון לחנינה של יוצאי אתיופיה שכבר הורשעו על ידי משרד המשפטים ונשיא המדינה. אלא שבפועל רק על האופן שבו העבירות והרישומים ימחקו, שלבקשת המציעים יהיה אוטומטי וללא צורך בפעולה יזומה מצד חברי הקהילה אשר נעצרו או נפתח להם תיק, סעיף משמעותי, הסבירו בדיון, מפאת חוסר האמון של יוצאי העדה במערכות אכיפת החוק.
בנוסף מלול פנה בסוף הדיון ליוזמי החוק ואמר כי ״צריך לשבת מול המשרד לביטחון פנים בנוגע לעבירות של תקיפת שוטר לפני הרשעה״, כאמור מוקד המחלוקת המרכזי שעלה בדיון. גם באשר למחלוקות בנוגע לתחולת הזמן של החוק, שדרישת הח״כים המציעים היא שהמחיקה תתבצע מ-2015 ועד 2023, ואילו המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים מתנגדים ומבקשים לצמצם את התקופה – דרש מלול מהצדדים להגיע להבנות. ״אני מבקש עד הדיון הבא להגיע להסכמות כדי שיהיו הצבעות בדיון הבא, אם החוק לא עובר במיידי זו ברכה לבטלה״.